ארה”ב משנה את הגיאופוליטיקה של דרום הקווקז, מחזקת את ההשפעה והשפעת בעלי הברית באזור.

בבית הלבן באוגוסט 2025, נשיא אזרבייג’ן אילהם אלייב וראש ממשלת ארמניה ניקול פשיניאן חתמו על הסכם שלום משמעותי שסיים את הסכסוך רב השנים. אירוע זה הפך לנקודת מפנה חשובה עבור הקווקז הדרומי ויכול לשנות את תפקיד ארה”ב בגיאופוליטיקה האזורית.

הסכם אסטרטגי

ההסכם הזה משפיע בעקיפין גם על ישראל. אזרבייג’ן היא ספקית נפט גדולה לישראל, והמסדרון המתוכנן, שנקרא “נתיב השלום והשגשוג של טראמפ” (TRIPP), יחזק את האספקה הזו. צמצום ההשפעה האיראנית דרך ארמניה תואם את האינטרסים האסטרטגיים של ישראל, בעוד שהעמקת הקשרים בין ארה”ב לאזרבייג’ן תסייע בחיזוק הבריתות הביטחוניות.

תחרות על השפעה

לפני חתימת ההסכם בוושינגטון התקיימו שיחות במוסקבה, בהן השתתפו סין, הודו ורוסיה. מדינות אלו שואפות להתמודד עם השפעת ארה”ב, תוך קידום מסדרונות חלופיים כדי להגן על יוזמת “החגורה והדרך”, שכן הן רואות ב-TRIPP כמתחרה. הודו, המתחרה עם סין, גם אינה מעוניינת בשליטה אמריקאית בדרכי המסחר האירואסייתיות.

היסטוריית הסכסוך

במהלך המלחמה הקרה, הקווקז הדרומי היה תחת השפעה ברורה של מוסקבה, כאשר ארה”ב התערבה לעיתים רחוקות בענייני האזור. עם התפרקות ברית המועצות ב-1991, נוצרו יריבויות חדשות. ארמניה התקרבה לרוסיה וחלקית לאיראן, בעוד שאזרבייג’ן התמקדה בטורקיה ובמערב.

הסכסוך בנגורנו-קרבאך

הסכסוך סביב נגורנו-קרבאך הפך למרכז העימות בין שתי המדינות. במהלך הסכסוך הראשון בתחילת שנות ה-90, כוחות ארמניים שלטו בשטחים אזרבייג’ניים כבושים. ניסיונות התיווך של קבוצת מינסק של OSCE לא הצליחו, שכן וושינגטון שיחקה תפקיד משני בהשוואה למוסקבה.

מציאות גיאופוליטית חדשה

לאחר מלחמת קרבאך השנייה ב-2020, רוסיה שלחה כוחות שמירת שלום, ואיראן השתמשה בקשריה עם ארמניה כדי לעקוף סנקציות. האזור נותר נושא פריפריאלי עבור ארה”ב עד לאחרונה.

מסדרון זנזאור

הזעזועים בדינמיקה דורשים את שנת 2025. הבסיס היה הסכמים ליצירת מסדרון זנזאור, המחבר את החלק המרכזי של אזרבייג’ן עם האקסקלבה נחיצ’יבאן דרך דרום ארמניה. ייחודיות העסקה הזו היא בהעברת המסדרון לשליטת ארה”ב ל-99 שנים עם זכויות פיתוח מלאות.

המסדרון TRIPP אינו רק עורק לוגיסטי. זהו צעד גיאוסטרטגי ברור, המכוון להסטת זרמי האנרגיה והמסחר מרוסיה ואיראן, וכן להבטחת נוכחות אמריקאית כערבה לשלום ופיתוח כלכלי.

יוזמות משותפות

הצהרה משותפת, שנחתמה בוושינגטון, כוללת הכרה הדדית בשלמות הטריטוריאלית, דו-קיום בשלום וויתור על כוח. תנאים אלו, אם יישמרו, עשויים למנוע הסלמות עתידיות.

תפקיד ארה”ב והשלכות על רוסיה

בהשתלבותה כמתווכת הראשית, ארה”ב דוחקת את מוסקבה מתפקידה המסורתי. ההשפעה המפורקת של רוסיה, הסובלת ממלחמות באוקראינה ובידוד גלובלי, מגבילה את יכולותיה לתמרן באזור הקווקז.

אינטרסים של איראן ואירופה

עבור איראן, ההימור גם גבוה. ארמניה שימשה זמן רב כשותפה צפונית חשובה לעקיפת סנקציות. המסדרון TRIPP בשליטת ארה”ב יחליש את המסלול הזה, ויקטין את האפשרויות האסטרטגיות של איראן.

תגובת האיחוד האירופי

האיחוד האירופי נקט באופן מסורתי בגישה זהירה, תוך מתן עדיפות לצעדי אמון איטיים. לעומת זאת, ההתערבות האמריקאית מדגימה נכונות לקחת סיכונים למען רווח גיאופוליטי, מה שעשוי להניע את האיחוד האירופי לשאוף להדביק את הפער בתחום התשתיות והפרויקטים האנרגטיים.

עתיד הסכם השלום

הצלחת הסכם השלום הזה תלויה לא רק בתמרוני המעצמות הגדולות, אלא גם במצב הפוליטי הפנימי. מנהיג ארמניה פשיניאן צריך להתמודד עם הצורך בשינוי סעיפי החוקה על תביעות טריטוריאליות על קרבאך. עד 2026, כאשר צפויות בחירות, ההתנגדות מצד קבוצות לאומניות עשויה לערער את ממשלתו.

ציפיות באזרבייג’ן

למרות שאילהם אלייב השיג ניצחון דיפלומטי משמעותי, עליו לנהל את הציפיות הפנימיות. העברת המסדרון לשליטת ארה”ב עשויה לעורר ביקורת בקרב אלו שדורשים ריבונות מלאה של אזרבייג’ן.

גורמי מפתח ליציבות TRIPP

המסדרון TRIPP נועד להיות עורק מסחר המחבר את הים הכספי עם אירופה, תוך הימנעות מצמתים תחבורתיים עוינים. עם זאת, אריכות ימיו תלויה ב:

• רפורמות חוקתיות בארמניה והיכולת לשמור על קונצנזוס פנימי.
• שמירה על יחסי אמון בין ירוואן לבאקו.
• מעורבות אזורית של טורקיה וגאורגיה, המשחקות תפקיד לוגיסטי מפתח.

אם תנאים אלו יעמדו בסכנה, TRIPP עשוי להפוך לנקודת עימות גיאופוליטית חדשה.

מאז סוף המלחמה הקרה, ארה”ב שינתה לראשונה באופן משמעותי את הנוף האסטרטגי של הקווקז הדרומי. הסכם אלייב-פשיניאן-טראמפ 2025 מסמן מעבר מתיווך בהובלת רוסיה לארכיטקטורת שלום ומסחר בהובלת ארה”ב.

מול מטרות שאפתניות של TRIPP, הצלחות נוספות יהיו תלויות ברצון הפוליטי המקומי ובמחויבות מתמשכת של וושינגטון. דבר אחד ברור: הקווקז הדרומי נכנס לעידן חדש, שבו הכוח האמריקאי מגדיר את כללי המשחק.