ב-האיחוד האירופי דנים בהטלת סנקציות על ישראל בשל פעולותיה בעזה

הנציבות האירופית הציעה שורה של צעדים נגד ישראל בשל פעולותיה הצבאיות ברצועת עזה והחמרת המצב ההומניטרי. הצהרה זו נמסרה ביום רביעי, 17 בספטמבר 2025, במסגרת בחינת יישום סעיף 2 של הסכם השותפות עם האיחוד האירופי.

צעדים עיקריים

הוועדה מציעה להשעות סעיפים מסוימים בהסכם הסחר, מה שישפיע על סחורות מישראל בשווי של כ-5.8 מיליארד אירו. מדובר באובדן גישה מועדפת לשוק האיחוד האירופי, מה שיוביל להטלת מכסים דומים לאלה המוחלים על מדינות שאין להן הסכם סחר חופשי עם האיחוד האירופי.

בנוסף, מתוכנן להשעות תמיכה ישירה במספר פרויקטים ישראליים, למעט יוזמות בתחום החברה האזרחית ותמיכה במתחם ההנצחה יד ושם.

סיבות ותוצאות

ההחלטה קשורה לכך שפעולות ישראל, כולל “המצור על הסיוע ההומניטרי והגברת הפעולות הצבאיות”, הפכו ל”סיבה להחמרה מהירה של המצב בעזה”. הוועדה מציינת שישראל “מפרה עקרונות חשובים הנוגעים לזכויות אדם ודמוקרטיה”, מה שמאפשר לאיחוד האירופי להגיב בדרכים שונות לפעולות כאלה.

ההצעה צריכה להיות מאושרת על ידי מועצת האיחוד האירופי, מה שאפשרי רק בהשגת רוב מוסמך.

סנקציות נגד פקידים ישראלים

בנוסף מוצעות סנקציות נגד שני שרים ישראלים — איתמר בן גביר (ביטחון לאומי) ובצלאל סמוטריץ’ (אוצר), וכן נגד 10 חברים בלשכה המדינית של תנועת חמאס. החלטה זו תהיה זמינה לביצוע רק לאחר אישור פה אחד של מועצת האיחוד האירופי.

תוכניות להשתתפות ביוזמות מדעיות

קודם לכן הציעה הנציבות האירופית להשעות חלקית את השתתפות ישראל בתוכנית “אופק אירופה”, התומכת במחקרים מדעיים ובסטארט-אפים במדינות האיחוד האירופי.

הגישה של הנציבות האירופית מדגישה את שינוי המדיניות של אירופה כלפי ישראל על רקע המשבר בעזה. הצעדים שננקטו מסמנים את שאיפת האיחוד האירופי לשקף בצורה ברורה יותר את ערכיו ביחסים בינלאומיים ובתגובות למצבים מורכבים של סכסוך.