הנציבות האירופית מתכננת להטיל סנקציות על ישראל בעקבות הסכסוך בעזה, כפי שנודע במסיבת עיתונאים ביום שלישי, 16 בספטמבר 2025. ההחלטה תתקבל ביום רביעי.
לדברי נציגת הוועדה פאולה פיניו, הנציבים מתכוונים לשקול חבילת צעדים הכוללת השעיה זמנית של תנאי סחר מסוימים בהסכמים בין האיחוד האירופי לישראל. לעיתונאים נמסר כי זו רק חלק מיוזמה רחבה יותר.
צעדים קודמים והמצב הנוכחי
בשבוע שעבר הכריזה נשיאת הנציבות האירופית אורסולה פון דר ליין על סנקציות אפשריות נגד מספר שרים ישראלים, וכן על השעיית הסכמי סחר עם ישראל. שמות ברורים ופרטים על נושאי הסחר שהושעו טרם נמסרו.
הביקורת באיחוד האירופי כלפי פעולות ישראל בעזה גוברת. לפי דיווחי רויטרס, מספר מדינות, כולל אירלנד, ספרד, דנמרק ושוודיה, קראו להשעיית הסכמי הסחר החופשי עם ישראל, אך צעדים כאלה נתקלו בהתנגדות מצד גרמניה, צ’כיה והונגריה.
פעולות צבאיות והמצב ההומניטרי בעזה
הצבא הישראלי (צה”ל) החל במבצע קרקעי בעזה ב-16 בספטמבר, לאחר שבערב ה-15 בספטמבר בוצעו תקיפות אוויריות. המבצעים מתבצעים על רקע קריאות צה”ל לאוכלוסייה הפלסטינית לעזוב את העיר ולעבור דרומה לאזורי סיוע הומניטרי. נתונים רשמיים מצביעים על כך שכ-300 אלף איש עברו, בעוד שכ-700 אלף נותרו.
ישראל מנהלת פעולות צבאיות ברצועת עזה מאז ה-7 באוקטובר 2023 לאחר מתקפת מחבלי “חמאס” על דרום המדינה, שבה נהרגו יותר מ-1200 ישראלים, ועוד מעל 250 הפכו לבני ערובה. גורמים רשמיים בישראל מדגישים את השמדת “חמאס” כמטרה מרכזית של המבצע.
בני ערובה ובעיות הומניטריות
אחת המטרות העיקריות של המבצע היא שחרור בני הערובה. הנתונים האחרונים מדווחים על 50 אנשים שנמצאים בשבי, מתוכם 20 נחשבים לחיים.
בינתיים, משרד הבריאות של רצועת עזה, שנשלט על ידי “חמאס”, מצהיר על “כמעט 65 אלף הרוגים בקרב הפלסטינים מאז תחילת הקרבות”. מספרים אלו לא קיבלו אישור עצמאי.