ירידה במספר העולים לישראל
לישראל בשנת 2024 הגיעו רק 31,068 אזרחים חדשים, ירידה של 32.6% לעומת השנה הקודמת. הנתונים נמסרו על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ב-15 בספטמבר. בשבעת החודשים הראשונים של 2025 הגיעו למדינה רק 11,300, בהשוואה ל-19,500 באותה תקופה בשנה הקודמת, ירידה של 42%.
סיכום שנתי של העלייה
משרד העלייה והקליטה פרסם גם הוא סטטיסטיקה רשמית לרגל חג ראש השנה. בשנת 5785 לפי הלוח העברי הגיעו מחו”ל כ-21 אלף עולים חדשים.
זו השנה השנייה ברציפות שנצפית ירידה בקצב העלייה. בשנים 2022 ו-2023 העלייה גדלה משמעותית, במיוחד בהקשר של האירועים באוקראינה. בשנת 2022 קלטה ישראל 74,807 עולים, וב-2023 — 46,069, בעיקר מרוסיה ואוקראינה. קודם לכן, בתקופה שבין 2012 ל-2021, המספר הממוצע של עולים בקושי הגיע ל-24,000.
שימוש בסטטיסטיקה
לפי נתוני הלמ”ס, בשנת 2024 70.6% מהעולים הגיעו מהמרחב הסובייטי לשעבר. מרוסיה הגיעו 19,090 איש, כלומר 61.4% מכלל המספר. במקום השני נמצאות ארה”ב עם 2,864 עולים, לאחר מכן צרפת (2,004), אוקראינה (948) ובלארוס (713).
מבנה גיל ומקום מגורים
בקרב העולים שהגיעו בשנת 2024, מבנה הגיל דומה לנתוני השנים הקודמות, אך שונה מהממוצע הארצי. רק 16.7% מהאזרחים החדשים יש להם ילדים מתחת לגיל 14 לעומת 27.5% בכל ישראל.
בקרב העולים 71.8% נמצאים בגיל העבודה (15-64 שנים), בעוד שבמדינה המספר הזה עומד על 59.5%. שיעור האנשים מעל גיל 65 עומד על 11.5%, מעט נמוך מהממוצע הארצי (13%). הגיל החציוני של העולים בשנת 2024 היה 36.4 שנים — 6 שנים יותר מהממוצע בישראל (30.4 שנים).
העדפות מיקום
המחוז המרכזי עדיין המועדף ביותר בקרב העולים. באזור זה, כולל תל אביב הגדולה, התיישבו 17,040 תושבים חדשים, מה שמרכיב יותר ממחצית מכלל ההגעה (54.9%).
לחיפה וסביבתה עברו 17.3% מהעולים; במחוז ירושלים — 10.9%; במחוז הדרום — 8.9%; במחוז הצפון — 6.1%; וביהודה ושומרון — 2%.
השכלה ומקצועות העולים
הלמ”ס גם ערך ניתוח של רמת ההשכלה של העולים החדשים, שהראה ירידה מסוימת. יותר מ-76% מהעולים בגיל 15 ומעלה למדו לפחות 13 שנים (בשנת 2023 הנתון הזה עמד על 78.2%). לעומת זאת, 13.8% למדו 11-12 שנים, ו-9.9% — 0-10 שנים.
בקרב בעלי תארים אקדמיים, הייצוג הגבוה ביותר היה של עורכי דין ומומחים בתחום התרבות (28.6%). במקום השני היו עובדי מדע והנדסה (24.6%), לאחר מכן מומחים בתחום העסקים והניהול (12.6%), טכנולוגיות מידע (12.2%), בריאות (11%) וחינוך (10.9%).