פטריוט מישראל לאוקראינה. הפרטים מוסתרים, אך יש היסטוריה של הנושא וניתוחים

זוהי ההכרזה הציבורית הראשונה על סיוע צבאי של ישראל לאוקראינה במלחמה נגד רוסיה.

“מערכות הפטריוט שקיבלנו פעם מארצות הברית נמצאות כעת באוקראינה. אלה מערכות ישראליות שהיו בשירות צה”ל בתחילת שנות ה־90. הסכמנו להעביר אותן לאוקראינה. ולצערי, לא דיברו על כך הרבה. אבל כשאומרים שישראל לא סייעה בתחום הצבאי, זה לא נכון. זו שקר,” אמר הדיפלומט בראיון עם הבלוגרית מריצ’קה דובנקו, שפורסם ב־8 ביוני 2025.

לפי דברי ברדסקי, ישראל נדרשת “לשבת על שני כסאות” ולשמור על קשר גם עם מוסקבה וגם עם קייב. עם זאת, ירושלים עוסקת בעיקר בנושאים של ביטחון ישראל ואזרחיה, שכן האיום עליהם “עצום.”

כמה סוללות פטריוט היו לישראל לפני הוצאתן משירות, ולמה נבחר ביטוי “הסכמנו להעביר” לאוקראינה

אוקראינה אכן קיבלה מישראל מערכות טילי נ”מ פטריוט, שנדונו רבות ב־2024 על רקע ה־הסרה משירות צה”ל, כותב DEFENSE EXPRESS.

Defense Express מציין כי הניסוח “הסכמנו להעביר” עשוי לנבוע מכך שישראל עצמה קיבלה את המערכות הללו בתחילת שנות ה־90 במסגרת תוכנית סיוע אמריקאית.

במקביל, מערכות הפטריוט האמריקאיות בגרסת PAC-2 מהעשור השני של המאה ה־21 עברו שדרוג Yahalom, שכלל עדכון תוכנה ומודרניזציה של רדאר AN/MPQ-53. יש מקורות הטוענים שאחרי השדרוג הפכו המערכות לתואמות נגד טילי MSE, אך הדבר לא אומת רשמית.

יתכן גם שמערכות הפטריוט הישראליות הגיעו לאוקראינה דרך ארצות הברית, שם יכלו לעבור שדרוג ל־PAC-3 לצורך יירוט טילים בליסטיים. אך גם בלי השדרוג הזה, מדובר באמצעי הגנה אווירית נחוצים מאוד, כולל עבור טקטיקת “ירי-והתמקמות” (shoot-and-scoot).

לגבי מספר הסוללות שצה”ל החזיק ב־2024, שונים מקורות ומביאים עד שמונה סוללות. כמה מהן הועברו אכן מאחרת לידי אוקראינה, מיכאל ברדסקי לא פירט, אך השתמש בלשון רבים “מערכות.”

למרות שהמערכת המבוגרת ביותר שרומסה ב־34 שנותיה, לשימוש קרבי שלה היה טווח מוגבל ביותר. דה־פקטו דיווח צה”ל על יירוט 19 מטרות בלבד, הראשונה ב־2014— רחפן של חמאס. ב־2014 וב־2018 יירטו מערכות גם מטוסי Su-24 ו־Su-22M4 סוריים.

לאור המהלך הזה מצד ישראל, נותר השאלה אם עתה תתאפשר רכישת נשק ישראלי עבור כוחות ההגנה של אוקראינה ואפשרות ייצוא מחדש דרך מדינות שותפות. עד כה נראה שישראל החזיקה באמברגו שקט על כך.

אספקת ישראל לאוקראינה

מאז פברואר 2022 ניגשה ישראל בזהירות קיצונית לנושא, כמעט ללא סיוע צבאי ישיר לקייב.

בשלוש שנות המלחמה המלאה המשלוחים הישירים הוגבלו לאמצעים לא קטלניים: מדים, ציוד מיגון וכמה גלאי ג’מפרים נגד רחפנים. היוצא מן הכלל היה 300,000 פגזי 155 מ”מ, שהעבירו לאוקראינה ממחסני פיקוד אירופה של צבא ארצות הברית בישראל, ולכן הם הוגדרו רכוש אמריקאי ולא ישראלי.

עם זאת, נראה שהעמדה של אי־התערבות עוברת שינוי

בינואר השנה נודע כי קייב קיבלה כ־90 יירוטי GEM-T (PAC-2) המותאמים להגן מפני טילי קרקע־קרקע. טילים אלה הוצאו משירות בישראל לאחר ההשבתה של סוללות הפטריוט, הועברו למחסני ארה”ב וחזרו לאוקראינה כרכוש אמריקאי.

מרגע זה, העברת מערכות הפטריוט הישראליות הפכה רק לשאלה של זמן.

ידוע שצה”ל החזיק שמונה סוללות MIM-104D PAC-2, ששודרגו לאזור המזרח התיכון תחת תוכנית Yahalom. ישראל החלה לקבלן משנות ה־90, אך השימוש הראשון בקרב נגד מטרה אמיתית — רחפן חמאס — אירע ב־2014.

בשל האיומים הגוברים מטילי כדור־ארץ איראניים, ישראל הוציאה את כל הפטריוטים משירות עד קיץ 2024, והחליפה אותם במערכות מקומיות מתקדמות יותר: David’s Sling ו־Arrow 3.

כפי שדיווחה ה־Financial Times, מיד לאחר מכן החלו המשא ומתן להעברת סוללות הפטריוט המשומשות לאוקראינה.

הדיונים ארכו כמעט שנה בשל הצורך לתקן את המערכות בחברת Raytheon בארה”ב. ועתה, על פי כל הנראה, כל הסוגיות הפוליטיות והטכניות נפתרו.

עדיין לא ברור כמה מתוך שמונה הסוללות הועברו בפועל לאוקראינה. דיווח מוקדם ציין שאוקראינה מחזיקה שמונה סוללות פטריוט, ללא התחשבות באבדות. אם ישראל תעביר בסופו של דבר את כל הסוללות, הגנה האווירית של אוקראינה תכפיל את יכולותיה, ותאפשר כיסוי טוב יותר של שטחי העורף והצבת סוללות קרוב יותר לקו החזית.

יחד עם זאת, לא ניתן להפעיל את כל מערכות הפטריוט בו־זמנית: יש צורך להכשיר צוותים חדשים. בנוסף, מחסור בטילים יירוט נשאר בעייתי — המלאי הקיים לשמונה סוללות לא עונה על הביקוש, והוספת מערכות עוד תחריף את המצב. אף על פי ש־PAC-2 מאפשר יירוט נוסף של טילים ורחפנים, אינו מספק הגנה יעילה מטילים בליסטיים.

לראשונה, ישראל אישרה באופן רשמי העברת סוללות הפטריוט שלה לאוקראינה, מה שמשנה משמעותית את מאזן הכוחות באזור

המהלך פותח דרכים חדשות לשיתוף פעולה בין המדינות ומדגים את נכונות ישראל לתמוך בקייב במאבק על שלום וביטחון.

ברקע מדיניות חוץ זהירה ושאיפה לדיאלוג עם מוסקבה, צעיף זה הופך לפרק מפתח בחדשות על בריתות בינלאומיות.

NAnews תעקוב בהקפדה אחר התפתחויות, תעריך את ההשפעות הממשיות של העברת מערכות ההגנה האווירית והרחבת הסיוע הצבאי.

עקבו אחר עדכונים באתר NAnews — חדשות ישראל — כדי לדעת ראשונים על שינויים בנוף הגיאו־פוליטי.