«ליאפיס טרובצקוי» בישראל בפברואר 2026: להקה שהמוזיקה שלה הפכה לצורת התנגדות למשטרים האוטוקרטיים של בלארוס ורוסיה

בשנת 2014 סרגיי מיכאלוק תמך באופן פעיל באירומאידאן ובמהפכת הכבוד באוקראינה, מה שגרם לתגובה שלילית ולשורת איסורים מצד רוסיה ובלארוס. בשנת 2015 האמן קיבל אזרחות אוקראינית ותושבות קבע. בשנת 2020 הוענק לו התואר אמן מכובד של אוקראינה (2020).

בפברואר 2026 יתקיימו בישראל הופעות של “ליאפיס טרובצקוי” — להקת פאנק-רוק בלארוסית, שההיסטוריה שלה מזמן חדלה להיות רק ביוגרפיה מוזיקלית. זה לא סיבוב נוסטלגי ולא “חזרה למען הלהיטים”. אלו הופעות של להקה שהבמה הפכה לצורת ביטוי אזרחית עבורה, והמוזיקה — דרך לדבר על מלחמה, חירות ואחריות אישית.

עבור ישראל, ההופעות הללו הן אירוע מיוחד. לבמה עולה קולקטיב שלא נשאר נייטרלי, לא שכתב את ההיסטוריה שלו ולא עשה כאילו “הכל מסובך”.

ממינסק של 1989 לנקודת האל-חזור

הלהקה “ליאפיס טרובצקוי” הוקמה ב1989 במינסק.
המנהיג שלה — סרגיי מיכאלוק, סולן וכותב הטקסטים, שקבע את הכיוון והאינטונציה של הקולקטיב במשך עשורים.

בשנות ה-90 ותחילת שנות ה-2000 “ליאפיס” היה מזוהה עם סקא-פאנק אירוני, גרוטסקה וסאטירה על המציאות הפוסט-סובייטית. אך בסוף שנות ה-2000 המוזיקה החלה להשתנות. האירוניה נעלמה, ובמקומה הגיעו טקסטים קשים וישירים על שלטון, אלימות, שקר ואחריות.

איסורים בבלארוס וקרע סופי

באביב 2011 המוזיקאים נכללו ברשימת היוצרים האסורים בבלארוס.
כל ההופעות המתוכננות של הלהקה במולדת בוטלו.

רגע זה הפך לנקודת האל-חזור. “ליאפיס טרובצקוי” חדל להיות חלק מ”תרבות מותרת” ונמצא סופית בצד השני של המערכת. עבור המאזינים הלהקה הפכה לסמל של אי-הסכמה. עבור השלטונות — בעיה שניסו לפתור באמצעות איסורים.

2014: פירוק וצורה חדשה

בשנת 2014 הלהקה הפסיקה רשמית להתקיים, והתפצלה לשני פרויקטים:

• BRUTTO — עם סרגיי מיכאלוק,
• Trubetskoy — עם הסולן פאבל בולאטניקוב.

באותו רגע זה נראה כמו סוף הסיפור. אך האירועים באוקראינה הראו: זו הייתה הפסקה, לא סוף.

אוקראינה כנקודה מרכזית בביוגרפיה

מאז 2014 אוקראינה תפסה מקום מרכזי בחייו של סרגיי מיכאלוק.

הוא תמך בגלוי באירומאידאן ובמהפכת הכבוד, מבלי להיכנס לניסוחים זהירים. זה גרם לתגובה חריפה מצד רוסיה ובלארוס — איסורים, לחצים וניסיונות בידוד.

בשנת 2015 מיכאלוק קיבל אזרחות אוקראינית ותושבות קבע, ובשנת 2020 הוענק לו התואר אמן מכובד של אוקראינה. עבור החברה האוקראינית זה לא היה פורמליות, אלא הכרה בעמדתו ובתרומתו.

כיצד שירי “ליאפיס טרובצקוי” החלו להיתפס באוקראינה

לאחר 2014 באוקראינה השתנה לא רק היחס למיכאלוק כאמן, אלא גם התפיסה של המוזיקה של “ליאפיס טרובצקוי”. שיריו חדלו להיות רצועות קונצרטים והפכו לחלק מהקשר היסטורי חי.

חשוב: “ליאפיס” לא מונה לסמל מלמעלה.
שיריו אומצו על ידי הרחוב.

מהבמה למאידאן

במהלך אירומאידאן, הקומפוזיציה “לוחמי האור” יצאה מגבולות הבמה. היא נשמעה:

• במחסומים,
• בהפגנות,
• בקרב מתנדבים,
• בסרטונים מההפגנות.

השיר לא נכתב במיוחד עבור אוקראינה, אך פגע בדיוק בעצב הזמן. מרגע זה בהקשר האוקראיני הוא הפך לא רק לשיר של הלהקה, אלא לשיר של תקופה.

הקומפוזיציות ברוסית — “קפיטל”, “אני מאמין”, “הארי” — החלו להיתפס אחרת: כאנטי-אימפריאליסטיות ואנטי-מערכתיות, ללא קשר לשפה.

2022: מלחמה והתחדשות “ליאפיס”

לאחר 24 בפברואר 2022, על רקע הפלישה הרוסית המלאה לאוקראינה, הפרויקט “ליאפיס טרובצקוי” התחדש.

חזרת הלהקה הוגדרה מיד כאנטי-מלחמתית וצדקה. הפעילות הקונצרטית הפכה לצורת תמיכה באוקראינה — לא הצהרתית, אלא מעשית.

תמיכה באוקראינה ובכוחות המזוינים: לא מילים, אלא מעשים

התמיכה באוקראינה מצד סרגיי מיכאלוק ו”ליאפיס טרובצקוי” לאחר 2022 נושאת אופי מערכתי ופומבי.

מהימים הראשונים של המלחמה מיכאלוק נקט עמדה אנטי-מלחמתית נוקשה.
בערוץ היוטיוב שלו BRUTTO NOSTRA הוא פרסם סדרת סרטוני פנייה:

• לחיילים בלארוסים,
• לאזרחים בלארוסים,
• למוזיקאים רוסים.

“בלארוסים.
לוקשנקו הפחדן שבגד במולדת, כשהוא מפוחד, מסר את ארצנו לפוטין, שהשתגע. שני הגנ…דונים הללו משתמשים בשטח בלארוס כדי לתקוף את אוקראינה האחווה.

בדיוק מהבלארוס שלנו נוסעים טנקים, טילים עפים לכיוון העם האחווה. ועכשיו קורה משהו עוד יותר נורא — עכשיו הם רוצים לשלוח לכאן למוות בטוח את חיילינו, שלא מבינים דבר.

מספרים להם על איזה נאצים, על איזה חוב… הם כולם ימותו כאן, כי הצבא האוקראיני, הכוחות המזוינים של אוקראינה — זה הצבא החזק ביותר בעולם.

כל מי שיבוא לכאן, ישכב באדמה ואז יישרף בגיהינום…”

בפניות אלו הוא דיבר ישירות על כך שבלארוס משמשת כבסיס לתקיפה על אוקראינה, והשתתפות במלחמה תוביל למותם של חיילים שהוטעו על ידי תעמולה.

תמיכה ישירה בכוחות המזוינים

סרגיי מיכאלוק הופיע באופן אישי עבור חיילים אוקראינים:

• פגש לוחמי כוחות המזוינים בקייב,
• ביצע עבורם את “לוחמי האור”, לעיתים בגרסה האוקראינית “לוחמי האור”,
• עשה זאת מחוץ לאולמות הקונצרטים — בפורמט חי ואנושי.

הפרקים הללו תועדו בווידאו והפכו לחלק מהכרוניקה האמיתית של המלחמה. עבור החיילים זה לא היה קונצרט כהופעה, אלא מחווה של סולידריות.

סיבובי הופעות צדקה

לאחר חידוש הלהקה המוזיקאים ערכו:

• סיבוב הופעות אירופי רחב היקף,
• ולאחר מכן סיבוב הופעות בארה”ב ובקנדה.

ההופעות הללו הוצגו ישירות כסיבובי הופעות לתמיכה באוקראינה. חלק מההכנסות הופנו ליוזמות הומניטריות והתנדבותיות. הקונצרטים זכו לתמיכה פעילה מצד התפוצה האוקראינית.

גרסאות אוקראיניות לשירים

צעד עקרוני היה ההבנה מחדש הרשמית של השירים בשפה האוקראינית.

הלהקה הוציאה גרסאות אוקראיניות:

• “לוחמי האור”,
• “יבפטוריה”,
• “הארי”.

על התרגומים עבד סרגיי ז’אדן. גרסאות אלו פורסמו רשמית והפכו לחלק מתוכניות הקונצרטים. בהקשר האוקראיני הן נתפסות לא כ”אדפטציה”, אלא כצורת ביטוי שווה.

…

מיכאלוק ובלארוס

היחסים של סרגיי מיכאלוק עם בלארוס — זו היסטוריה של קרע עקרוני עם המשטר וסולידריות עם החברה, ולא סכסוך בגלל הופעות או צנזורה. הקרע הזה התגבש הרבה לפני 2020 והפך לסופי הרבה לפני המלחמה המלאה נגד אוקראינה.

מאמן פופולרי לאסור

בשנות ה-90 ותחילת שנות ה-2000 “ליאפיס טרובצקוי” הייתה אחת הלהקות הפופולריות ביותר בבלארוס. השבר התרחש בסוף שנות ה-2000, כשהטקסטים הפכו לקשים וישירים פוליטית.

בשנת 2011 הלהקה נכללה ברשימת היוצרים האסורים בבלארוס.
כל ההופעות במולדת בוטלו. זה היה איסור מערכתי, שסגר למעשה את הדרך חזרה למרחב התרבותי הרשמי של המדינה.

קרע עם משטר לוקשנקו

מרגע זה היחסים של מיכאלוק עם המדינה הבלארוסית הפכו לבלתי מתפשרים. הוא לא חיפש פשרות וביקר בגלוי את משטר לוקשנקו, כשהוא מכנה אותו אוטוריטרי ובוגד בריבונות המדינה.

עם זאת, עמדתו תמיד הבחינה בבירור בין:

• החברה הבלארוסית,
• והמשטר הבלארוסי.

הביקורת הופנתה נגד השלטון, ולא נגד המדינה או האנשים.

2020: תמיכה בהפגנות

במהלך ההפגנות בשנת 2020 מיכאלוק פומבית:

• תמך במפגינים,
• גינה את האלימות של כוחות הביטחון,
• תמך בסמליות של התנועה הדמוקרטית — הדגל הלבן-אדום-לבן והסמל “פוגוניה”.

הוא לא נכנס למבנים פוליטיים, כשהוא נשאר בתפקיד קול תרבותי של התנגדות.

לאחר 2022

לאחר תחילת המלחמה המלאה נגד אוקראינה מיכאלוק נקט עמדה עוד יותר נוקשה. הוא דיבר ישירות על כך ש:

• שטח בלארוס משמש לתקיפה על אוקראינה,
• משטר לוקשנקו נושא באחריות לשותפות במלחמה.

בערוץ BRUTTO NOSTRA הוא הקליט סרטוני פנייה לבלארוסים ולחיילים בקריאה לא להשתתף במלחמה ולא להפוך לשותפים לפשעים.

כיצד הוא נתפס על ידי האופוזיציה

בקרב האופוזיציה הבלארוסית והתפוצה מיכאלוק נתפס:

• כאחד המתנגדים התרבותיים הידועים ביותר למשטר,
• כאדם שלא שינה את עמדתו תחת לחץ,
• כאמן ששילם את המחיר בגלות ואיסורים.

הוא שומר במודע על מרחק מפוליטיקה פורמלית, כשהוא רואה בתרבות כצורת התנגדות את הפורמט שלו.

סרגיי מיכאלוק נמצא באופוזיציה נוקשה למשטר לוקשנקו, תומך בעקביות בתנועה הדמוקרטית בבלארוס ונשאר אחד הסמלים של התנגדות תרבותית לאוטוקרטיה הבלארוסית.

מה יישמע בישראל

ההופעות של “ליאפיס טרובצקוי” בישראל בפברואר 2026 נבנות סביב הרפרטואר הקונצרטי המרכזי של הלהקה, המוכר היטב לצופים מתקופות שונות בהיסטוריה שלה.

לפי המידע מהמודעה ומהמארגנים, בתוכנית צפויים שירים כמו:

• “לוחמי האור”,

• “קפיטל”,

• “או”,

• “אני מאמין”,

• וכן קומפוזיציות ידועות אחרות של הלהקה.

פורמט ההופעות באופן מסורתי מציע קצב צפוף, מינימום הפסקות ומסירה גבוהה מהבמה — ללא אלמנטים של מופע, אך עם דגש על צליל חי ומגע ישיר עם הקהל.

למה זה חשוב לישראל

עבור הקהל הישראלי ההופעות הללו הן לא רק אירוע מוזיקלי.
זו פגישה עם להקה שמדברת על מלחמה, מחיר השתיקה, אחריות ובחירה — נושאים המובנים היטב לחברה הישראלית.

“ליאפיס טרובצקוי” בישראל בפברואר 2026 — זו לא נוסטלגיה ולא “חזרה למען הלהיטים”.
זה פאנק-רוק חי עם היסטוריה, עמדה ומעשים מאומתים.

תאריכים, זמן ומקומות ההופעות בישראל

חיפה

19 בפברואר 2026

חמישי, התחלה ב-20:00

מועדון Beat
שדרות הנשיא, 124

תל אביב

20 בפברואר 2026

שישי, התחלה ב-20:00

אולם “רידינג-3”
נמל תל אביב הצפוני
רחוב התערוכה, 3

“ליאפיס טרובצקוי” תמיד עובד על הקצה, ללא הפסקות וללא פינות מעוגלות.

כרטיסים – https://showman.co.il/e/lyapis-trubetskoy-2026/

נאחדשות — דעה פרטית על אירועים, תרבות ומוזיקה שבאמת חשובים.