- April 8, 2025
- 9:47 pm
- אוקראינה
ב-31 במרץ 2025, החסידים מברסלב סיימו את העלייה הרגל המסורתית שלהם לאומן, אשר הוקדשה ליום ההולדת של הצדיק רבי נחמן, הקבור בעיר.
ראש קרן הצדקה הבינלאומית על שם רבי נחמן, נתן בן נון, סיפר כי לאומן הגיעו כ-2,000 עולי רגל מישראל, ארה”ב, ומאירופה.
מנהלת יחסי הציבור של קרן הצדקה על שם רבי נחמן, אנסטסיה ברישניקובה, אמרה כי האירוע עבר בצורה חלקה, ללא תקלות. לדבריה, כל הפעילויות התקיימו ליד קבר רבי נחמן: יהודים שרו, רקדו, התפללו ואפו עוגה של שלושה מטרים עם ציטוטים מהתורה. אנסטסיה הוסיפה כי החסידים התפללו עבור בקשות שונות והשאירו את משאלותיהם בקופסה מיוחדת, בתקווה שהן יתגשמו במהרה.
“החסידים מתאספים ליד קבר הצדיק, קוראים ספרים קדושים, שרים ורוקדים. כל אחד מבקש מהמורה הרוחני את הדבר החשוב ביותר עבורו. אחד רוצה בריאות, אחר ילדים, מישהו אחר – שגשוג כלכלי. ידוע שכל מה שמבקשים ביום הזה – מקבלים,” דיווחה אירינה ריבניצקאיה, מנכ”לית הקרן “המרכז ההיסטורי-תרבותי של עיר אומן”.
נתן בן נון גם דיווח כי במהלך תפילותיהם ליד קבר רבי נחמן, התפללו עולי הרגל היהודים שהמלחמה תסתיים ושהשלום יגיע לאוקראינה.
סגן ראש עיריית אומן, אולג חניץ, ציין כי שלטונות העיר סיפקו תנאים נוחים הן לתושבי אומן והן לעולי הרגל. הוא הסביר כי המשמר העירוני שמר על הסדר בעיר, ושירותי הקומונליה פעלו כרגיל. לדבריו, בהשוואה לרוש Hashanah, כאשר מגיעים עד 40,000 אורחים, אלפיים עולי רגל השנה לא גרמו לאי נוחות כלשהי.
רבי נחמן נולד ב-4 באפריל 1772, לפי לוח השנה הגרגוריאני, מה שמתאים ל1 ניסן 5532 בלוח השנה היהודי. עם זאת, מכיוון שלוח השנה היהודי שונה מהגרגוריאני, תאריך יום הזיכרון שלו נשאר ב1 ניסן בלוח השנה היהודי. בשנת 2025, תאריך זה יפול על 30 במרץ, מה שיהיה היום שבו החסידים מכל רחבי העולם יתאספו לאומן כדי לכבד את זכרו של רבי נחמן.
ביוגרפיה של רבי נחמן
רבי נחמן מברסלב נולד ב-4 באפריל 1772 במדז’יבוז’, עיר אוקראינית קטנה שהפכה למרכז החסידות בזכות סבו, ישראל בעש”ט. המקום הזה, המלא באווירה רוחנית, שיחק תפקיד מרכזי בעיצוב הדרך הרוחנית של רבי נחמן. הוא היה ניניו של בעש”ט וגדל עמוקות במסורת החסידות.
אביו, רבי שמחה, היה אחד מתלמידי בעש”ט, ואמו, רביצין פייגה, הייתה בתה של רק בתו היחידה של בעש”ט, אדלה. מגיל צעיר רבי נחמן היה שקוע בלימוד התורה ובמיסטיקה היהודית.
המעברים ברחבי אוקראינה
רבי נחמן רוב זמנו בילה בערים שונות באוקראינה, מה שהשפיע על התפתחותו הרוחנית והפצת לימודיו. בשנת 1798, בגיל 26, יצא לעלייה רגלית לארץ ישראל, ביקר בצפת ובטבריה, אך בעקבות פלישת צבא נפוליאון לא התממשה תוכניתו להגיע לירושלים. עם זאת, הנסיעה הזו חיזקה את הקשר שלו עם התרגול הרוחני ועם ארץ ישראל, מה שהשפיע מאוחר יותר על לימודיו.
לאחר חזרתו מהמסע הזה, רבי נחמן התיישב במעדובקה, ולאחר מכן עבר לזלטופול, שם המשיך לפתח את לימודיו ולמשוך אחריו חסידים. הוא הפך ידוע לא רק בכוחו הרוחני, אלא גם בשאיפתו לטהרה פנימית עמוקה, תוך שהוא מבלה הרבה זמן בתפילה ובבודדים. רבי נחמן חי בתנאים של מאבק מתמיד עם מנהיגי חסידות אחרים של זמנו, כשהוא ביקר אותם על שמירת המסורת בצורה שטחית וניכור מהתרגולים הרוחניים האמיתיים.
ההתיישבות באומן
למרות פעילותו האינטנסיבית, רבי נחמן גם נתקל בקשיים פנימיים וחיצוניים. הוא היה צריך לעבור ממקום למקום מספר פעמים. בשנותיו האחרונות, רבי נחמן התיישב סופית באומן, עיר שהפכה למרכז חייו הרוחניים. שם, ב-16 באוקטובר 1810, הוא נפטר ממחלת השחפת.
הוא ביקש מהחסידים שלו לקבור אותו באומן, ושעל קברו להיות המקום המרכזי לתפילה עבור חסידי ברסלב. התפילות שנאמרות באומן הפכו לסמל לשאיפה רוחנית ולקשר עם רבי נחמן.
רבי נחמן והקשר עם ישראל
למרות שרבי נחמן לא חי בישראל, הקשר שלו עם הארץ היה בעל משמעות סמלית עמוקה עבור חסידיו. בשנת 1798, הוא ערך מסע לארץ ישראל, ביקר בערים הקדושות צפת וטרפיה, אך למרות כוונתו להגיע לירושלים, הוא לא הצליח להשלים את מסעו בגלל פלישת צבא נפוליאון. מסע זה היה רגע משמעותי בחייו של רבי נחמן, והוא חיזק את קשרו עם התרגול הרוחני ועם ארץ ישראל.
למרות שלא חי בישראל, מורשתו הרוחנית, השפעתו והקשרו עם מסורת הדת המשיכו להשפיע על קהילות חסידים בישראל, אשר ממשיכות ללמוד על פי תורתו ולבצע עלייה לאומן. ישראל הפכה לחלק חשוב במורשת הרוחנית שלו, וזה משתקף בלימודיו ובקשרו עם העם היהודי, וכך גם בהשתתפותן של קהילות חסידיות ברחבי העולם, כולל בישראל, שממשיכות לעקוב אחרי תורתו ולטפח עלייה לאומן.
החסידים ממשיכים את המסורת למרות המלחמה
למרות המלחמה המתמשכת באוקראינה, החסידים אינם מוותרים על מסורת העלייה הרגל שלהם. האירוע הזה לא רק בעל משמעות דתית, אלא גם היסטורית עבור מאמיניו. בתפילותיהם הם מבקשים שלום לאוקראינה ולישראל, מה שמדגיש את משמעות הרגע הזה לשני המדינות.
העלייה הרגלית וביטחון
כדי להבטיח את הביטחון בזמן העלייה הרגלית לאומן, בעיר פועלים כוחות שיטור ושירותי ההגירה. חוקי הוויזה תחת פיקוח הדוק, מכיוון שבין עולי הרגל יש אזרחים ממדינות רבות. למרות מצב החירום הצבאי, החסידים מקיימים את המגבלות, כולל שמירה על שעות העוצר.
המורשת הרוחנית של רבי נחמן ומשמעות העלייה הרגלית עבור יהודים
רבי נחמן השפיע רבות על התפתחות החסידות. תורתו ממוקדת בחופש רוחני, בתפילה ובהרהור. חשוב לציין כי למרות אתגרי זמננו, המאמינים המשיכו להגיע לאומן גם בזמן מלחמת העולם השנייה. כיום ישנן רבות מהקהילות בישראל ובאוקראינה שממשיכות לעקוב אחרי מורשת רבי נחמן.
עבור יהודים בישראל, כמו עבור כל חסידי ברסלב, זהו רגע חשוב לא רק במובן הדתי, אלא גם כדרך לשמור על קשר עם המסורת הרוחנית. תורתו ממשיכה להנחות תפילות לשלום, עבור ישראל ועבור אוקראינה. תפילות החסידים מחברות את שתי המדינות בחיפוש אחר הרמוניה רוחנית.
