בין טראמפ לאמת: הצבעה באו”ם – “עצוב” במיוחד לראות שממשלת ישראל הנוכחית סירבה לתמוך באוקראינה אפילו ברמה סמלית בהצבעה נגד החלטה המגנה את התוקפנות של רוסיה ודורשת את נסיגת החיילים הרוסים מאוקראינה

בשונה מהממשלה הישראלית, עם ישראל עומד לצד אוקראינה. …..

“בורות וגילוי בושה. בושה, בראש ובראשונה, בפני הנופלים שלנו, שנהרגו, בין היתר, בעזרת מוסקבה – באמצעות נשק, דיפלומטיה ותמיכה אחרת מהאויבים שלנו.” – יגאל לוין, אנליסט ומומחה צבאי ישראלי.

והוא הוסיף: “בעוד באו”ם – … קרקס, הערב בתל אביב נערך ערב סולידריות עם אוקראינה. באחד מהפלסטרים כתוב: ‘הנשק הרוסי הורג ישראלים’.”

חבר הכנסת, יו”ר ועדת העלייה, הקליטה והדיאספורה גלעד קריב (מפלגת ‘עבודה’):

“ביום שבו העולם מציין את השנה השלישית למתן התקפת רוסיה על אוקראינה, מדינת ישראל מחליטה להצביע נגד הצד הנפגע.”

זו סוגיה של פשיטת רגל מוסרית ואתית ותפיסת עמדה שעלולה בסופו של דבר להזיק למדינת ישראל.

העולם החופשי חייב לתמוך באוקראינה ולא להעניק שירותים בלתי מגיעים למדינת האגרסיה, ובכך לערער את ערכי הליבה של ריבונות ודמוקרטיה.

עמדת ישראל נגד אוקראינה היא בושה מוסרית ואתית.

ביום שני, 24 בפברואר 2024, בשנה השלישית למתן הפלישה של רוסיה לאוקראינה, האסיפה הכללית של האו”ם קיבלה החלטה המחייבת את הסגת הכוחות הרוסיים מיד מהשטח האוקראיני.

במסמך נקראה רוסיה כאגרסור, מה שלא תאמה את דעתו של טראמפ.

93 מדינות הצביעו בעד ההחלטה, כולל כמעט כל מדינות האיחוד האירופי, 65 מדינות לא הביעו עמדה ברורה והתחזקו בהצבעה, ו-18 הצביעו נגד.

ישראל הייתה בין המדינות שהצביעו נגד. זה אומר שביום השנה השלישית למתן הפלישה המלאה של רוסיה לאוקראינה, ישראל, יחד עם ארה”ב ורוסיה, הצביעה נגד החלטה שקוראת לרוסיה כאגרסור ודורשת סיום מיידי של המלחמה.

יחד עם ישראל הצביעו גם ארה”ב, רוסיה, סודן, הונגריה, בלארוס, צפון קוריאה, מאלי, אריתריאה, ניקרגואה ואחרות.

אפילו איראן וסין החזיקו מעמד.

בנוסף, התקבלה החלטה אמריקאית חלופית שבה לא מוזכרת רוסיה כאגרסור, והדרישות נוגעות לסיום המלחמה ללא אזכור השטחים הכבושים. בהצבעה על החלטה זו, ארה”ב וישראל החזיקו מעמד, בעוד רוסיה שוב הצביעה נגד. ההחלטה התקבלה ב-80 הצבעות בעד, 60 התנשאות ו-8 נגד.

ברגע האחרון, ארה”ב הציגה תיקון לבקשת המדינות האירופאיות, ששינה את הניסוח מ”העימות בין הפדרציה הרוסית לאוקראינה” ל”הפלישה המלאה של רוסיה”.

סין החזיקה מעמד בהצבעה על שתי ההחלטות, בעוד שאוקראינה תמכה בשתיהן.

ישראל בעקבות ארה”ב

עמדת ישראל, שהצביעה “בעד” החלטת ארה”ב, משקפת אסטרטגיה שלגביה המדינה אינה מוכנה לסטות, כפי שניתוח על ידי שמעון ברימן.

אין ספק, ישראל נמצאת במצב גיאופוליטי מורכב, שבו ביטחונה וריבונותה דורשים תמיכה מתמדת מצד שותפים חזקים כגון ארה”ב. הקשר עם וושינגטון, שישראל שומרת עליו, מתבטא בתמיכתה בטראמפ ובמדיניותיו. עם זאת, בבחירת שותפות עם ארה”ב על חשבון תמיכה באוקראינה, מתגלה היבט נוסף חשוב – זה לא רק בחירת בעל ברית, אלא גם הכרה בכך שישראל מציבה את האינטרסים שלה בראש סדר העדיפויות. עמדה שמטרתה להימנע מהגינויים של רוסיה מסייעת לישראל לשמור על נייטרליות אסטרטגית בנושאים שבהם ביטחונה עלול להיפגע באופן ישיר.

פער פוליטי: ישראל ואוקראינה

לגבי ההצבעה באו”ם ניתן לומר כך: ישראל הצביעה נגד ההחלטה שהוצעה על ידי אוקראינה ומדינות אירופה, התומכת בשלמות הטריטוריאלית של אוקראינה וקוראת לרוסיה כאגרסור. החלטה זו עוררה שאלות רבות, במיוחד בהתחשב בכך שישראל הייתה בין המדינות שהצביעו “נגד”, יחד עם רוסיה, בלארוס ובורקינה פאסו. זאת, במעט מילים, נראית מסופקת. יתרה מזאת, גם ארה”ב הצביעה “נגד”, מה שמעורר ספק לגבי “ריבונות ישראל”, למרות התמיכה המתמדת מארה”ב במועצת הביטחון של האו”ם, בה הם מפעילים את זכות הווטו לטובת ישראל.

עם זאת, חשוב להבין שהצבעה זו אינה בעלת חשיבות רבה, שכן האו”ם עצמו, כמו רבות מהחלטותיו, איבד מזמנו. דוגמת אזרבייג’ן, שמצביעה באופן קבוע בהחלטות אנטי-ישראליות אך נשארת בעלת ברית אסטרטגית של ישראל, מאשרת שיחסים ומעשים אמיתיים תמיד חשובים יותר מהצבעות במבנים חסרי משמעות כאלו.

האסטרטגיה של ישראל: מעשים חשובים יותר מהצבעות

באמת, ישראל עשתה כעת עמדה התומכת בארה”ב, למרות כל הביקורת החיצונית. בהתחשב בכך שכוח הווטו של ארה”ב במועצת הביטחון עדיין לא בוטל, ישראל ממשיכה לפעול בהתאם לאינטרסים שלה, תוך תמיכה במסלול של וושינגטון, שלמרות סתירותיו, נשאר הבן ברית החשוב ביותר שלה. חשוב לזכור שבמקרה זה אנו מתמקדים ביחסים ובמעשים אמיתיים, ולא בהצבעות פורמליות. זהו היבט בעל משמעות רבה יותר במשחק הגיאופוליטי מאשר כל הצבעה באו”ם, שלמעשה אינה משפיעה על המדיניות האמיתית.

אוקראינה ואירופה: ברית לעתיד

עבור אוקראינה, הבחירה באירופה ולא בישראל נראית הגיונית, במיוחד בתנאי האגרסיה הרוסית המתמשכת. האיחוד האירופי מעניק לאוקראינה לא רק תמיכה פוליטית וכלכלית, אלא גם הזדמנות להיות חלק מבלוק חזק ויציב יותר, המסוגל לעמוד בפני לחצים מצד רוסיה וארה”ב. אף על פי שהדיפלומטיה האוקראינית מתמודדת עם סתירות ומורכבויות ביחסיה עם ישראל, הבחירה באירופה נשארת צעד טבעי והכרחי עבור אוקראינה.

רגשות וחוסר הסכמה דיפלומטית

הוויכוח על הצבעות באו”ם הפך למייגע, כיוון שהוא לא פותר בעיות אמיתיות. אוקראינה, כמובן, עשויה להרגיש נפגעה, במיוחד כאשר נזכרים בכך שבתקופות קודמות היא נמנעה מהצבעות בהחלטות שתמכו בישראל. עם זאת, חשוב להבין שכל זה הוא רק הצד הרגשי של העניין. החלטות פוליטיות אמיתיות נוגעות לאינטרסים עמוקים בהרבה מאשר רק לדעה של מישהו באסיפה הכללית של האו”ם.

עתיד היחסים בין ישראל לאוקראינה

עם זאת, הפער האסטרטגי בין ישראל לאוקראינה הולך ומתבהר. ישראל ממשיכה לפעול לפי אינטרסיה, תוך תמיכה במסלול של ארה”ב, בעוד שאוקראינה מתמקדת יותר ויותר באיחוד האירופי. סביר להניח שהפער הזה רק יעמיק, ובעתיד נראה כי מדיניות החוץ של ישראל ואוקראינה תנוע בכיוונים שונים. וכפי שקורה במצבים כאלה, הדבר יתקבל בקושי הן על ידי תומכי ישראל באוקראינה והן על ידי תומכי אוקראינה בישראל.

זה במיוחד מצער לראות שהממשלה הישראלית הנוכחית סירבה לתמוך באוקראינה אפילו ברמה סימבולית, והצביעה נגד ההחלטה המגנה את האגרסיה של רוסיה ודורשת את הסגת הכוחות הרוסיים מאוקראינה.

קראו עוד מידע וניתוחים באתר שלנו NAnews – חדשות ישראל.