- December 19, 2025
- 12:00 pm
- ישראל
לאלה שטוענים ש”ישראל לא חייבת לעזור לאוקראינה” וש”לכל מדינה יש את האינטרסים שלה”, כדאי לזכור לאילו תוצאות הובילה מחשבה כזו בוועידת אוויאן, שהתקיימה מה-5 עד ה-16 ביולי 1938.
על סדר היום היו גורלות היהודים האירופאים, שכבר נחשבו על ידי הרייך השלישי כ”תת-אדם”.
ביולי 1938, נשיא ארה”ב רוזוולט כינס ועידה בינלאומית לסיוע ומימון הגירת “פליטים פוליטיים”.
אבל היטלר, לפני שהחלו לפעול כבשני אושוויץ, הציע לקהילה הבינלאומית לקחת את היהודים אליהם וצפה בעניין כיצד יסתיים העניין.
בוועידה השתתפו נציגים מ-32 מדינות. אלו היו מדינות מערב אירופה (המזרח יוצגה רק על ידי הונגריה), צפון ודרום אמריקה, וכן אוסטרליה וניו זילנד. בנוסף, 24 ארגונים יהודיים והומניטריים בינלאומיים, כולל “ג’וינט”, הסוכנות היהודית, והקונגרס היהודי העולמי שלחו את נציגיהם לאוויאן.
את המצב שנוצר בתחילת הוועידה תיאר חיים ויצמן:
“העולם התחלק לשני חלקים – המקומות שבהם יהודים לא יכלו לחיות, והמקומות שאליהם הם לא יכלו לנסוע”.
אף אחת מהמדינות המשתתפות בוועידת אוויאן לא התכוונה להכריח להגדיל את מכסות ההגירה שלהן – מדובר היה אך ורק בהסכמה מרצון לקבל יותר פליטים יהודים.
עם זאת, שווייץ, ששמרה על ניטרליות עקרונית, סירבה לארח את הוועידה, ולכן היא התקיימה בצרפת. בעקבות סיפוח אוסטריה במרץ 1938, מספר הקורבנות היהודים הפוטנציאליים של המשטר הנאצי גדל משמעותית. יהודים רבים כבר גורשו מגרמניה ואוסטריה, וכעת היו בסכנה יהודים מצ’כוסלובקיה.
משתתפי הוועידה הביעו אהדה ליהודים הסובלים, אך לא קיבלו על עצמם שום התחייבויות. ארה”ב לא רצתה להגדיל את מכסות ההגירה בגלל רגשות אנטישמיים בקונגרס וחששות מתחרות על מקומות עבודה. בריטניה לא יכלה לשכן פליטים בשטחה, וארץ ישראל הוצאה מהחשבון בגלל המרד הערבי.
חלק מהמדינות הצהירו שכבר קיבלו כמה שיכלו, חלקן סירבו בגלל המשבר הכלכלי והאבטלה. כתוצאה מכך, רק הרפובליקה הדומיניקנית וקוסטה ריקה הסכימו לקבל פליטים, אם כי לדומיניקנים הגיעו רק כ-500 איש.
מנהיגי ישראל של אותה תקופה, חיים ויצמן ודוד בן-גוריון, גם הם התנגדו לכניסת יהודים למדינות המערב. הם קיוו שהגבלת הכניסה למדינות אחרות תאלץ את בריטניה לפתוח את ההגירה היהודית לפלסטינה.
תוצאת הוועידה התאימה היטב להיטלר, שהעיר בציניות:
“קיוויתי שהעולם, שמרגיש אהדה כה עמוקה לפושעים [היהודים] הללו, יהיה לפחות נדיב מספיק כדי להפוך את האהדה הזו לעזרה מעשית”.
הסירוב לקבל את היהודים נחשב לניצחון אדיר של מכונת התעמולה הגרמנית.
גולדה מאיר, שנכחה בפורום, תיארה מאוחר יותר את המתרחש בספרה “חיי”:
“נכחתי שם במעמד מוזר של ‘משקיפה יהודית מפלסטינה’ ואפילו לא ישבתי עם הנציגים, אלא באולם, אף על פי שהפליטים שעליהם דובר השתייכו לעמי, למשפחתי ולא היו עבורי מספר לא רצוי שיש, אם בכלל אפשרי, לדחוס לתוך מכסת הגירה.
זה היה דבר נורא – לשבת באולם מפואר ולהאזין כיצד נציגי שלושים ושתיים מדינות מסבירים בתורם שהם היו רוצים לקבל מספר משמעותי של פליטים, אך למרבה הצער, אינם מסוגלים לעשות זאת“.
בראיון לעיתונאים הוסיפה גולדה מאיר:
“רק דבר אחד אני רוצה לראות לפני שאמות: שהעם שלי לא יזדקק יותר להבעת אהדה”.
ועידת אוויאן, שהתקיימה ביולי 1938, הייתה בעלת השלכות חמורות על האוכלוסייה היהודית באירופה. מתוך רצון לא להחמיר את בעיותיהם הפנימיות ופחד מהתעמתות עם המשטר הנאצי, הקהילה הבינלאומית המתורבתת לא הצליחה להציל מיליוני אנשים, אלא רק דחתה את המלחמה העולמית לזמן בלתי מוגדר. פחות מחצי שנה לאחר הוועידה התרחשה ליל הבדולח, שבעקבותיו נרצחו יהודים רבים, ואחרים נעצרו ונשלחו למחנות ריכוז.
הלקח ההיסטורי שניתן ללמוד מאירועי ועידת אוויאן ראוי להילקח בחשבון עבור נאט”ו בשנת 2023. חשוב במיוחד להבין שהשאיפה להימנע מהרחבת הסכסוך, כאשר המלחמה כבר מתנהלת, עלולה להוביל לסכסוך עולמי. נאט”ו כיום מספקת סיוע חומרי וטקטי לאוקראינה, אך לא פותחת חזית שנייה נגד רוסיה.
מומחים רוסים ציינו בזדון שבקומוניקט של פסגת נאט”ו הוקדשה מעט תשומת לב לאוקראינה, ואין הבטחה ברורה להמשך תמיכה חומרית ופיננסית. הם שואלים האם רק אוקראינה “נזרקה” או שמא מחכה לה גורל קשה יותר במהלך המלחמה העולמית.
לאלה שטוענים שישראל לא חייבת לעזור לאוקראינה וששלכל מדינה יש את האינטרסים שלה, כדאי לזכור לאילו תוצאות הובילה מחשבה כזו בוועידת אוויאן. הולנד, לונדון, צרפת, בלגיה, ארה”ב ומדינות אחרות נפגעו מגרמניה הנאצית.
הוועידה הזו הוכרה כדף מביש בהיסטוריה של המערב ומשמשת לקח שדחיית אנשים שנקלעו למצוקה מביאה צרות על המדינות עצמן.
עם זאת, ממשלת ישראל עדיין לא למדה את הלקחים מההיסטוריה של עמה.
חדשות ישראל והעולם קראו בערוצים “ניקק”
Nikk.Agency בטלגרם, פייסבוק ו Google News
ועידת אוויאן – חומר מוויקיפדיה — האנציקלופדיה החופשית
