27 בינואר, יום השואה הבינלאומי.
בישראל, בהר הזיכרון בירושלים, יש “יד ושם” – מקום שעבור רבים הפך לסמל של אבל, זיכרון ותקווה. היום אנחנו רוצים לדבר בקטע “יהודים מאוקראינה” לספר לך סיפור מרדכי שנהווי – האדם שהפך את החלום לשמר את הזיכרון למציאות.
סיפורו של מרדכי שנהווי מוולוצ'יסק, יוצר האנדרטה הישראלית יד ושם, מדגיש את הקשר העמוק של קהילת יהודי אוקראינה עם שימור זיכרון השואה.
מרדכי שנהווי (אלפנביין), יליד העיר וולוצ'יסק שבאוקראינה (כיום חבל חמלניצקי, אוקראינה), נכנס להיסטוריה כיוצר האנדרטה הישראלית יד ושם, המוקדשת לזכר קורבנות השואה.
סיפורו האישי הוא דוגמה לא רק למאבק לשימור זיכרון הטרגדיה של העם היהודי, אלא גם לקשר הייחודי בין אוקראינה לישראל.
מרדכי שנהווי נולד בשנת 1900 בוולוצ'יסק, עיירה קטנה במחוז חמלניצקי המודרני באוקראינה. משפחתו, כמו משפחות יהודיות רבות באותה תקופה, עסקה במסחר, אך בשל תנאי חיים קשים היגרו תחילה לבודפשט ולאחר מכן לווינה.
כבר בצעירותו התעניין מרדכי ברעיונות סוציאליסטיים וציוניים, שהפכו לבסיס לחייו העתידיים. הוא היה ממייסדי ארגון “השומר הצעיר”, המאחד פעילים יהודים צעירים.
לוולוצ'סק, השוכנת באזור חמלניצקי באוקראינה, יש שורשים יהודיים עמוקים שנוצרו במשך מאות שנים. האזכור הראשון של העיר מתוארך לשנת 1463, ומהמאה ה-18 החלה להתפתח כאן באופן פעיל הקהילה היהודית.
עד 1765 חיו 384 יהודים בוולוצ'יסק עד 1897, מספרם גדל ל-3,295 איש, שהיוו 49.1% מאוכלוסיית העיר. יהודים מילאו תפקיד חשוב בחיי הכלכלה של וולוצ'יסק, שעסקו במלאכה, במסחר ובבנקאות. בעיר היו כמה בתי כנסת וכן מוסדות חינוך וחסד.
בתחילת המאה ה-20 ראה וולוצ'יסק פריחה של חיי החברה היהודיים. היה בית ספר יהודי לנשים, בית ספר פרטי לגברים ושותפות חיסכון והלוואות.
הטרגדיה של השואה
במהלך מלחמת העולם השנייה הפך וולוצ'יסק לאתר הטרגדיה של הקהילה היהודית. לאחר הכיבוש הנאצי של העיר ב-1941, נוצר בוולוצ'יסק גטו, שבו הוחזקו אלפי יהודים. באוגוסט 1942 נהרגו 8,634 יהודים, וב-11 בספטמבר של אותה שנה נורו עוד כ-4,000 בני אדם. בסך הכל, 9,975 בני אדם הפכו לקורבנות השואה באזור וולוצ'יסק.
כיום, במקום האירועים הנוראים הללו, מוצבות אנדרטאות, המזכירות את הטרגדיה של העם היהודי. בית העלמין היהודי הישן והאנדרטה בבית העלמין החדש משמרים את זכר ההרוגים.
וולוצ'יסק בתקופה הסובייטית והיום
לאחר תום מלחמת העולם השנייה החלה הקהילה היהודית של וולוצ'יסק להתאושש בהדרגה, למרות שמספרה מעולם לא הגיע לרמות שלפני המלחמה. בתקופת ברית המועצות, החיים היהודיים הוגבלו באופן משמעותי על ידי המדיניות האנטי-דתית של ברית המועצות. רוב בתי הכנסת נסגרו ופעילויות תרבות ודת דוכאו.
עד שנות ה-70 חיו בוולוצ'יסק רק כ-150 יהודים. רבים מהם היגרו לישראל, לארצות הברית ולמדינות נוספות בתקופת העלייה הגדולה של שנות ה-70–1990.
כיום, הקהילה היהודית של וולוצ'יסק הצטמצמה משמעותית. נכון לשנות ה-20 של המאה ה-20 מתגוררות בעיר משפחות יהודיות בודדות בלבד. הזיכרון של קהילה משגשגת בעבר נשמר באמצעות אנדרטאות שמורות, בתי קברות ויוזמות שיקום היסטוריות מקומיות.
מעבר לארץ ישראל והצעדים הראשונים לכיוון יד ושם
בשנת 1919 היגר מרדכי לארץ ישראל דרך אודסה. תוך כדי עבודתו בקיבוץ המשיך לפתח את רעיונותיו על חשיבות הזיכרון והמורשת.
לפי האגדה, בשנת 1942 חלם לו חלום: יהודים נשאו מצבות על כתפיהם וערמו אותן לתוך אנדרטה גדולה, המסמלת את זיכרון חייהם. החלום הזה נתן השראה למרדכי ליצור אנדרטה שבה יונצחו שמות כל קורבנות השואה.
“עלינו ליצור מקום שבו כל קורבן השואה ייזכר בשמו, שבו ההיסטוריה של עמנו תישמר לנצח”, כתב שנהווי.
הרעיון של יד ושם
ב-10 בספטמבר 1942 הציג מרדכי את הטיוטה הראשונה של האנדרטה להנהגת הקרן הקיימת לישראל. הרעיון שלו כלל:
- פארק בשטח של 200 דונם.
- בית קברות סמלי לנספים בגלות ובארץ ישראל.
- ביתן בו יאספו שמות כל קורבנות השואה.
- ארכיונים, מוזיאון, מרכז מחקר ואפילו מתחם בתי מלון.
למרות שהפרויקט נתקל בביקורת ואי הבנה, שנהווי המשיך לקדם אותו. בשנת 1945, לאחר תום מלחמת העולם השנייה, זכה רעיון יד ושם לתמיכה ממנהיגים כמו דוד בן-גוריון.
יישום הפרויקט
בשנת 1953, במאמץ של מרדכי שנהווי, התקבל חוק ממלכתי להקמת אנדרטת יד ושם. שנהווי עצמו הפך למנהל הראשון של האנדרטה, ואסף באופן פעיל תערוכות וחומרי ארכיון.
עם זאת, בשל תככים פוליטיים, הוא עזב עד מהרה את התפקיד הזה. למרות זאת, תרומתו הייתה מהותית: יד ושם הפך לאחת מאנדרטאות הזיכרון המשמעותיות בעולם לשואה.
| עובדות על מרדכי שנהווי | מַשְׁמָעוּת |
|---|---|
| נולד | 1900, וולוצ'יסק, אוקראינה |
| מְבוּסָס | יד ושם, ישראל |
| אזרח כבוד של ירושלים | 1981 |
| מספר המבקרים ביד ושם מדי שנה | יותר ממיליון איש |
מה המשמעות של יד ושם לעולם
היום יד ושם הוא לא רק מוזיאון, אלא סמל לזיכרון ולמאבק ברוע. זהו האתר השני הכי מתוייר בישראל אחרי הכותל. באנדרטה מבקרים יותר ממיליון בני אדם מדי שנה, כולל ראשי מדינות ומנהיגים בינלאומיים.
מַסְקָנָה
סיפורם של מרדכי שנהווי והקהילה היהודית בוולוצ'יסק מראה עד כמה חשובים הזיכרון והקשר בין הדורות בשימור המורשת. קראו עוד סיפורים מדהימים על תרומתם של יהודים מאוקראינה במדור “יהודים מאוקראינה“ עַל NAnews – חדשות ישראל.
NAnews – חדשות ישראל ממשיך לספר סיפורים המאחדים את העם היהודי והאוקראיני כדי לשמר את העבר ולבנות עתיד טוב יותר.
#יהודית
…
קרא בוואטסאפ – ערוץ חדחדשותw noopener">לִקְרוֹא בטלגרם – ערוץ חדשות ↓ — חדשות ישראל