איראן הראתה לפוטין את “השטויות”: סירוב להכיר בקרים ובשטחים שנכבשו זמנית באוקראינה כ”רוסים” ב”הסכם השותפות האסטרטגי”

ב-17 בינואר 2025, ולדימיר פוטין ונשיא איראן מסעוד פז'קיאן הולכים לחתום במוסקבה.הסכם שותפות מקיף”שיהפוך לבסיס היחסים הבילטרליים ב-20 השנים הבאות.

עם זאת, במסמך זה, הכולל 47 מאמרים על שיתוף פעולה, טהראן סירבה להכיר באזורי קרים, דונייצק ולוגנסק הכבושים זמנית באוקראינה כ”חלק מרוסיה”.

על זה 14 בינואר 2024 דוחות עין המזרח התיכון.

עמדה זו של טהראן מוסברת לא על ידי עקרונות, אלא על ידי האינטרסים הגיאופוליטיים שלה. עבור איראן, סוגיות של שלמות טריטוריאלית הן קריטיות בשל מחלוקת עם איחוד האמירויות הערביות על שלושה איים במפרץ הפרסי שנמצאים בשליטת טהראן מאז 1971.

עבור פוטין מדובר במכה דיפלומטית חמורה, המראה שגם בעלי בריתו הקרובים ביותר אינם מוכנים לתמוך ברוסיה בכל דבר.

מה כתוב בהסכם

אחת מהוראות האמנה המרכזיות היא סעיף היושרה הטריטוריאלית, החשוב במיוחד עבור איראן בהקשר של המחלוקת שלה עם איחוד האמירויות הערביות על שלושה איים במפרץ הפרסי שנמצאים בשליטתה של טהראן מאז 1971.

ההסכם כולל 47 מאמרים המכסים תחומי שיתוף פעולה שונים: טכנולוגיה ואבטחת סייבר; אנרגיה גרעינית שלווה; להילחם בטרור ובפשע מאורגן; סוגיות סביבתיות; להילחם נגד הלבנת הון. המסמך מתייחס גם לנושאי הגנה, לרבות הכשרת מומחים צבאיים ויישום יוזמות משותפות. עם זאת, פרטים ספציפיים של פרויקטים כאלה ידרשו אישור נוסף, ציין מקור בממשלת איראן.

סעיף נפרד אוסר על שני הצדדים: לתמוך בתוקפים זה נגד זה; לאפשר שימוש בשטח שלהם כדי לתקוף את הצד השני.

איראן ורוסיה הסכימו להתנגד במשותף ל”סנקציות חוץ-טריטוריאליות בלתי חוקיות”, כולל סנקציות משניות של ארה”ב, וגם לתמוך זו בזו בפלטפורמות בינלאומיות. עם זאת, מנתח מדיניות חוץ איראני בשיחה עם MEE הצביע על קשיים אפשריים בנקודה זו אם מועצת הביטחון של האו”ם, בה רוסיה חברה, תחזיר את הסנקציות נגד איראן. זה עלול לקרות אם מדינות אירופה יחליטו לחדש את ההגבלות במסגרת תוכנית הפעולה המשותפת המקיפה (JCPOA – הסכם הגרעין משנת 2015 בין איראן למעצמות העולם) לפני אוקטובר 2025, אז יפוג תוקף ההוראה.

בכיר איראני אמר ל-Middle East Eye כי טיוטת האמנה הושלמה לאחר “20 עד 30 סבבים של משא ומתן” שנמשכו “ארבע עד חמש שנים”. המסמך טעון אישור של הפרלמנט האיראני.

איך איראן מגינה על האינטרסים שלה?

איראן משתמשת בעימותים הגיאופוליטיים שלה כדי לקדם את עמדותיה. למרות תמיכתה בטרור ובסכסוכים באזור, טהראן מפגינה עמדה קשוחה בנושאים טריטוריאליים, תוך שימת דגש על מחויבותה לחוק הבינלאומי.

מאז 1971, איראן שולטת בשלושה איים במפרץ הפרסי – קבר גדול וקטן ו אבו מוסא– אשר איחוד האמירויות טוענת. נושא זה נותר אחת הנקודות הכואבות העיקריות ביחסים בין מדינות. לטהראן חשוב להגן על שלמותה הטריטוריאלית כדי למנוע לחץ מצד מדינות ערב.

איך זה ישפיע על רוסיה ופוטין?

עבור פוטין, סירובה של איראן להכיר בקרים ובשטחים שסופחו היה מכה קשה. אפילו בעלות בריתה של מוסקבה אינן מוכנות לתמוך בגלוי בטענותיה הטריטוריאליות.

למה זה חשוב:

1. אובדן הלגיטימציה הבינלאומית. סירובה של איראן מראה שרוסיה נותרה מבודדת גם בין שותפיה.
2. חולשה פוליטית. הקרמלין מאבד את יכולתו להשפיע על בעלי ברית מרכזיים, ומערער את שאיפותיו בפוליטיקה הבינלאומית.
3. איום בסנקציות. אם רוסיה תתמוך באיראן במחלוקות שלה עם איחוד האמירויות, הדבר עלול להגביר את הלחץ על הקרמלין מצד מדינות במזרח התיכון.

עבור אוקראינה וישראל

עבור אוקראינה:

סירובה של איראן להכיר בסיפוח קרים ושטחים אחרים הוא איתות לכך שאפילו השותפות הקרובות ביותר של מוסקבה אינן מוכנות להתעלם מהחוק הבינלאומי. תקדים זה מחזק את מעמדה של קייב בזירה הדיפלומטית ומאשר כי השלמות הטריטוריאלית של אוקראינה נותרה נושא חשוב עבור הקהילה הבינלאומית.

עבור ישראל:

מבחינת ישראל, פעולותיה של איראן תמיד היו אמביוולנטיות. מצד אחד, טהראן תומכת בקבוצות טרור כמו חיזבאללה, מצד שני, סירובה להכיר בסיפוח קרים מראה שאיראן יודעת לפעול למען האינטרסים שלה מבלי להעמיד את היחסים עם שחקנים בינלאומיים מרכזיים על כף המאזניים.

טבלה: אינטרסים פוליטיים של איראן בהסכם עם רוסיה

מַסְקָנָה

שר החוץ האיראני חוסיין אמיר עבדולהיאן מוקדם יותר בראיון לערוץ הטלוויזיה הטורקי TRT World נָקוּבכי טהראן אינה מכירה בקרים, כמו גם באזורי דונייצק ולוגנסק, כ”חלק מרוסיה”.

“אנו עומדים בכבוד לחוק הבינלאומי ולשלמות הטריטוריאלית של כל המדינות. למרות היחסים הטובים בין טהראן למוסקבה, איראן אינה מכירה בסיפוח קרים ושטחים אחרים של אוקראינה”, ציין השר.

“איראן מגנה מלחמות וסכסוכים צבאיים, כולל אירועים בעיראק, סוריה, תימן, פלסטין ואפגניסטן”, הוסיף עבדולהיאן: “באותו אופן, אנחנו מתנגדים למלחמה ולעקירת אנשים באוקראינה”.

איראן ממשיכה להשתמש במשברים בינלאומיים כדי לקדם את האינטרסים שלה. סירובו להכיר בסיפוח קרים בהסכם עם רוסיה אינו נובע ממחויבות לצדק, אלא מהרצון להגן על שאיפותיו הטריטוריאליות שלו.

עבור פוטין מדובר במכה דיפלומטית חמורה, המראה שגם בעלי בריתו הקרובים ביותר אינם מוכנים לתמוך ברוסיה בכל דבר.

האתר שלנו NAnews – חדשות ישראל ממשיכה לעקוב אחר אירועים שמראים כיצד מאזן הכוחות בזירה הבינלאומית משתנה.

…

קרא בוואטסאפ – ערוץ חדחדשותw noopener">לִקְרוֹא בטלגרם – ערוץ חדשות ↓ — חדשות ישראל