“בואו נילחם ביחד במזל”טים איראנים” – שגריר אוקראינה מצטער על “חוסר הרצון של ישראל לשתף פעולה בתחום המל”טים”

על פי דיווחים בתקשורת הישראלית, ב-15 באוקטובר 2024, לאחר תקיפת מזל”ט בבסיס הצבאי גולני, משרד הביטחון עורך ניסויים בדרום הארץ בהשתתפות כל נציגי התעשייה הביטחונית הישראלית להצגת פתרונות טכנולוגיים. על יירוט מל”טים של האויב.

פתרונות העומדים בתנאי הסף בשלב זה יעברו לפיתוח מואץ ולסקירה תפעולית.

במסגרת הבדיקות, מפעלי ביטחון פרסו אבות טיפוס של מערכות יירוט והציגו את יכולותיהם. לאחר ניתוח התוצאות, יבחר משרד הביטחון מספר טכנולוגיות שייכנסו לפיתוח וייצור מואץ.

מטרה: להכניס יכולות מבצעיות חדשות ליירוט מל”טים תוך מספר חודשים.

שגריר אוקראינה בישראל יבגני קורנייצ'וק בראיון שלו שַׁעַר ynet 14 באוקטובר 2024 הדגיש כי לאחר מתקפת המל”ט האחרונה של חיזבאללה על בסיס חטיבת גולני, שבה נהרגו ארבעה חיילים ישראלים צעירים, על ישראל לשקול ברצינות שיתוף פעולה עם אוקראינה בהגנה מפני כלי טיס בלתי מאוישים (מל”טים). קורנייצ'וק הביע חרטה על כך שההצעות של אוקראינה זכו להתעלמות בעבר, למרות שהמדינות התעלמו מהן “אויב משותף” – איראן ורוסיה, המשתמשות באופן פעיל ברחפנים בפעילותן.

“אני לא רוצה להגיד 'אמרתי לך' עכשיו, אבל כן אמרתי לך”

– אמר קורנייצ'וק, ונזכר שבפברואר 2023 הוא הביא לישראל שברי מזל”ט איראני ששימש את רוסיה כדי לתקוף את קייב. הוא הזהיר אז:

“אתה חייב לעבוד איתנו נגד האיום הזה, כי אחר כך המל”טים האלה יתפוצצו גם עליך.”.

עם זאת, כפי שציין השגריר, בישראל אז לא התייחסו מספיק לאזהרות הללומ.

עכשיו קורנייצ'וק שוב מציע “שיתוף פעולה מלא” בין אוקראינה לישראל כדי להילחם באיום מל”טים וטילים, תוך ציון הניסיון העשיר של אוקראינה שנצבר מיותר משנתיים של התקפות מתמדות. “זה כבר מזמן ברור לנו שאנחנו נלחמים באותו אויב”, הוא אמר, והדגיש שעבור ישראל זו איראן ושלוחותיה כמו חמאס וחיזבאללה, ועבור אוקראינה זו רוסיה, הקשורה בקשר הדוק לאיראן ונתמכת גם על ידי צפון קוריאה.

“אלה אותם אויבים. זו הסיבה שאנחנו חייבים לשתף פעולה יותר. זה ברור”.

קורנייצ'וק גם ציין כי אוקראינה הצליחה להשיג הצלחה משמעותית ביירוט מל”טים וטילים. הוא ציין זאת “רמת יירוט הרחפנים באוקראינה בששת החודשים האחרונים נעה בין 80% ל-90%”למרות משאבים מוגבלים בהשוואה לישראל. אוקראינה משתמשת בטכנולוגיות שונות, כולל אמצעים אלקטרוניים ללחימה במזל”טים. הוא הדגיש כי שיטות היירוט האוקראיניות הן יעילות ולעתים קרובות הרבה יותר זולות:

“השתמשנו במגוון טכנולוגיות, כולל אמצעים אלקטרוניים, שלמרות שלא תמיד יעילים, מאפשרים לנו ליירט רחפנים באמצעות מערכות זולות בהרבה בהשוואה למערכות יקרות כמו פטריוט, שעלותן מיליוני דולרים”.

קורנייצ'וק ציין גם כי לאחר 7 באוקטובר 2024, כאשר ישראל עמדה בפני מתקפה רחבת היקף, רמת שיתוף הפעולה בין המדינות עלתה, אך היא עדיין לא מספיקה.

“אפשר לומר שאחרי ה-7 באוקטובר רמת שיתוף הפעולה עלתה לרמה מקובלת, אבל זה עדיין לא מה שצריך. אנחנו חייבים לעבוד אפילו יותר קרוב”. – אמר. “קציני הביטחון שלנו כבר מעורבים באופן פעיל עם ישראל, אבל הייתי רוצה לראות אותנו עושים יותר – שיתוף מודיעין, טכנולוגיה וידע ליירט מל”טים וטילים בליסטיים”.

השגריר הדגיש כי בנושאי הגנה מפני מל”טים וטילים, לאוקראינה ולישראל יש אותן בעלות ברית, כמו ארה”ב ומרבית מדינות נאט”ו. הוא ציין את חשיבות האינטראקציה הזו, שכן שתי המדינות נלחמות על קיומן.

“תמיד אמרתי שאין לנו ברירה – אנחנו צריכים לתמוך זה בזה כמה שאפשר”, – אמר.

קורנייצ'וק גם הצביע על הצלחת מערכת ההתרעה הישראלית “צבה אדום” (קוד אדום), שהועבר לאוקראינה.

“אנו אסירי תודה שישראל סיפקה לנו את המערכות הללו. הם כבר מצילים חיים באוקראינה. כמובן, זה לא עובד בצורה מושלמת כמו בישראל, אבל זה עובד, ואנחנו מאוד אסירי תודה על כך”.

עם זאת, השגריר ציין כי שתי המדינות מתמודדות עם אתגרים טכניים רציניים במאבק נגד מל”טים עקב הבדלים בתנאים. ישראל היא מדינה קטנה וצפופה, בעוד אוקראינה מרווחת הרבה יותר. זה אומר שלאוקראינה יש מקום לטעות ביירוט, ואילו “בישראל אין מרווח לטעות”כפי שציין חוקר ה-INSS, יושע קליסקי, שכן צפיפות האוכלוסין והשטח הקטן מאפשרים לרחפן לעבור מבלי לגרום נזק.

בסיום הראיון שלו, שוב הדגיש קורנייצ'וק שמדינות צריכות לנצל את ההזדמנויות שלהן כדי לחזק אחת את השנייה.

“אחד ועוד אחד שווה לשלוש, לא שניים” – אמר והוסיף את זה על אוקראינה וישראל לפעול יחד כדי לפתח מנגנוני הגנה חזקים יותרס.

השאירו תגובה↓