“מרווח שגיאה גבוה”: זו הסיבה שישראל לא מקבלת טכנולוגיות יירוט רחפנים אוקראינים? – דעה

“… אסימטריה היא חלק מהבעיה,” — “מערכות מודרניות מתמודדות עם איומים הרבה פחות מתוחכמים. אבל זו משימה, ויש צורך להתמודד איתה…”

לדברי חוקר ה-INSS, ישוע קליסקי, האוקראינים משתמשים במטוסים קטנים המונעים על ידי בוכנה כדי ליירט מל”טים, שכן למחבלים המתאבדים יש חתימת מכ”ם נמוכה.

הסביר מפקד ההגנה האווירית של חיל האוויר הישראלי, צביק חיימוביץ' קו המדיהשהמערכות האוקראיניות וההגנה האווירית בכלל פחות מתקדמות מהישראליות. במהלך כמעט שלוש שנות מלחמה, חיל האוויר האוקראיני שיפר את יכולותיו במונחים של יירוט מל”טים ולוחמה אלקטרונית, אך הגישות שבהן משתמשת אוקראינה אינן מתאימות לחלוטין בתנאים הישראליים.

מל”טים וציוד בלתי מאויש אחר שימשו מאז שנות ה-70 של המאה הקודמת, אך השימוש ההמוני בהם החל עם תחילתה של מלחמה בקנה מידה מלא באוקראינה. רוסיה משתמשת בעיקר ברחפנים מתוצרת איראן.

“אוקראינים משתמשים במטוסי בוכנה קטנים כדי ליירט מל”טים כדי לפצות על היעדר חתימת מכ”ם נמוכה (מל”טים לתקיפה של האויב), משתמשים במגברי קול פשוטים ויישומי רשת כדי לזהות צליל של מל”ט מתקרב ממרחק”. – הסביר קליסקי.

“השטח הגדול יחסית של אוקראינה בהשוואה לישראל מרמז על דרגת טעות גדולה יותר. לישראל אין פריבילגיה כזו לטעות עם היירוט. וזו משימה לא פשוטה”.

כך דיווחו כלי תקשורת בישראל אוקראינה הציעה לירושלים את הניסיון שצבר במהלך המלחמה עם רוסיה.

הצעה זו נדחתה מאחר שנראה היה שישראל העדיפה להסתמך על החלטותיה שלה.

“אוקראינה פיתחה מערכות חיישנים אקוסטיות שעוזרות לזהות מל”טים”, – ציין קוויקה חיימוביץ'.

“למל”טים יש צליל זמזום מיוחד במרחק, אבל בגובה נמוך הוא מובחן יותר ודומה לנחיל של דבורים, מה שמוסיף לאפקט הפסיכולוגי. המערכות הישראליות וההגנה האווירית מתקדמות יותר, הן גדולות יותר ויש להן יותר יכולות מהאוקראיניות”.

על רקע מצב זה, ביום ראשון האחרון אירעה תקיפה של מזל”ט באזור בנימינה במרכז ישראל, שבעקבותיה נפצעו לפחות 67 בני אדם, מתוכם ארבעה, טירונים בני 19, נהרגו. הפיגוע בא בעקבות שביתה ביום שישי, יום כיפור, כאשר מזל”ט ששוגר מלבנון פגע בבית אבות בהרצליה.

“זוהי מלחמת המל”טים הראשונה בעולם”, – אמר מפקד ההגנה האווירית לשעבר בחיל האוויר צביקה חיימוביץ'. “כל השחקנים האזוריים זיהו את האתגרים הפוטנציאליים והמורכבים שישראל מתמודדת איתם. נראה שהבעיה הזו תמשיך להתקיים”.

מאז תחילת הסכסוך בין ישראל לקבוצות פרוקסי איראניות באזור, נעשה שימוש פעיל ברחפנים כדי לתקוף את ישראל, והעמידו במבחן את מערכות ההגנה הרב-שכבתיות שלה. מנתוני המכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) עולה כי מאז תחילת העימות הוטסו 180 מל”טים חות'ים, 150 מל”טים של מיליציות שיעיות בעיראק ו-170 מל”טים מאיראן. רוב המל”טים הללו יורטו לפני כניסתם למרחב האווירי הישראלי.

חיל האוויר הישראלי משתמש גם במל”טים לפעולות התקפיות באזור. לפי המכון המלכותי לשירותי הגנה, ישראל היא אחת ממפעילי המל”טים הגדולים במזרח התיכון והיוותה יותר מ-60% מיצוא המל”טים העולמי בשלושת העשורים האחרונים..

המל”טים שבהם משתמשים מתנגדיה של ישראל מיוצרים ברובם באיראן או במפעלים בסוריה בשליטתם של מהנדסים איראנים. לפי הדיווחים, ישראל כיוונה למתקני ייצור רחפנים בסוריה.

“הם זולים לייצור וקלים לניהול,” – ציין קליסקי. “חתימת המכ”ם הנמוכה שלהם מקשה על זיהוים, והם יכולים לתמרן בקלות כדי למנוע יירוט. גם מהירות הטיסה האיטית שלהם מקשה על הלוחמים הישראלים ליירוט”.

התקפות מל”טים של ארגוני טרור סייעו לסגור את הפער בינם לבין צבאות קונבנציונליים, והוסיפו איום חדש ומשמעותי לארסנלים שלהם.

“הם יכולים להישאר מוטסים לפרקי זמן ארוכים כדי לבצע משימות התקפיות, סיור או אחרות שאינן מהוות איום על המפעילים שלהם”. – הוסיף. “למל”ט יש את היכולת לתקשר עם מפעילי הקרקע”.

בנוסף להתקפות מל”טים, ישראל התמודדה עם ירי רקטות אינטנסיבי. לפי נתונים שפרסם צה”ל ביום השנה הראשון למלחמה, 13,200 רקטות שוגרו מרצועת עזה מאז אוקטובר אשתקד ועוד 12,400 רקטות מלבנון.

“האיום של מל”טים אינו משמעותי יותר או קטלני יותר מטילים.” – ציין חיימוביץ'. “אבל יש שאלה לגבי איך תקיפה כזו נתפסת כפלישה לשטח באמצעות כלי טיס. זה נראה הרבה יותר משמעותי ומדאיג מטיל או פגז”.

לאחרונה הופיעו סרטונים של שיגור רחפנים לעבר מרכז ישראל, מה שגרם לבהלה בקרב אזרחים ולמהרה להפציץ מקלטים. מכ”מים ישראלים זיהו את המל”ט, שהפעיל סירנות ואילץ אזרחים לתפוס מחסה.

“הבעיה העיקרית היא יירוט, לא גילוי”, – הסביר חיימוביץ'. “זה כרוך בכמה רמות של אסימטריה.”

חיימוביץ' ציין כי היתרון העיקרי של חיזבאללה הוא הגיאוגרפיה והטופוגרפיה של לבנון, עם השטח ההררי המוגבה שלה במרחק של קילומטרים ספורים בלבד מגבול ישראל. קיימת גם אסימטריה במערכות הנשק ובטכנולוגיות המשמשות את שני הצדדים.

מטוסי F-35 נפרסו ללחימה ברחפנים, חלקם נרכשו באיביי או באליאקספרס לפני ששונו ללחימה.

“האסימטריה הזו היא חלק מהבעיה”, – אמר חיימוביץ'. “מערכות מודרניות מתמודדות עם איומים הרבה פחות מתוחכמים. אבל זה אתגר, וצריך להתמודד איתו”.

בעשורים האחרונים פיתחה איראן את המל”ט Mohajer, שהדור העשירי שלו הוצג בשנה שעברה. הוא יכול לשאת עד 300 ק”ג של מטען, מה שמעניק לו כוח אש משמעותי. על פי ההערכות, החות'ים בתימן הם בעלי ה-Samad 3, מזל”ט ארוך טווח עם טווח של 1,800 קילומטרים, אם כי יש לו דיוק גרוע. בחודש יולי תקף מזל”ט חות'י שלא יורט בניין בתל אביב, הרג אזרח אחד ופצע 10 נוספים.

“ישראל מתמודדת עם האיום באמצעות מערכות ההגנה האווירית שלה – מטוסי קרב ומסוקים, כמו גם מערכת כיפת ברזל”. – אמר קליסקי. “בעתיד היא תשתמש בארטילריה של הגנה אווירית מונחית מכ”ם או במערכת לייזר שפותחה בישראל”.

באפריל התמודדה ישראל עם מתקפת טילים בליסטיים ומזל”טים מאסיביים מאיראן, שבמהלכה שוגרו בו זמנית 170 מל”טים. בעזרת בעלות ברית אזוריות בראשות ארצות הברית, רוב המל”טים והטילים יורטו. ילד אחד נפצע באורח קשה, אך לא דווח על פציעות משמעותיות.

ככל שהמלחמה נמשכת, צפויות להימשך התקפות מזל”טים, כששני הצדדים יפתחו את הטקטיקה שלהם, מה שעלול להוביל למירוץ חימוש במזרח התיכון.

לאחר מותם של ארבעה מתגייסים בני 19 מפגיעת מזל”ט, ישראל החלה להתעניין בחוויה האוקראינית

ההשלכות הקטסטרופליות של תקיפת מזל”ט של חיזבאללה על בסיס צבאי באזור ואדי ערה, שבה נהרגו ארבעה מתגייסים של חטיבת גולני, בני 19, עוררו גלי הלם בישראל. ההרוגים זוהו כעמרי תמרי ממזכרת בתיה, יוסף חיב מטובה זנגריה, יואב אגמון מבנימינה ואמיתי אלון מרמת נפתלי. כולם קיבלו את הדרגות הצבאיות הראשונות לאחר המוות. יתרה מכך, עשרות חיילי גולני מאושפזים בבתי חולים, חלקם במצב קשה.

למרות העובדה שהצבא טרם דיווח על מותם של חיילים, ערוץ הטלוויזיה “14” כבר זיהה את “האשמים העיקריים” של הטרגדיה בקרב הצבא, תוך הדרת ההנהגה הפוליטית. עם זאת, ערוץ הטלוויזיה 12 דיווח הבוקר כי האחריות לחוסר המוכנות של צה”ל להדוף את איום מל”טי הקמיקזה מוטלת גם על פוליטיקאים שסירבו לשתף פעולה עם מדינה בעלת ניסיון עשיר ומוצלח בלחימה במל”טים איראניים.

לראשונה, נדון הניסיון האוקראיני בלחימה במזל”טים בשידור בערוצי הטלוויזיה המרכזיים בישראל. כתב קאן עמיחי שטיין דיווח כי בספטמבר שיגרה רוסיה 1,331 מל”טי קמיקזה לשטח אוקראינה, מתוכם 1,107 הופלו. “הכוחות המזוינים של אוקראינה למדו להשמיד 83% ממזל”טים של האויב”, – הוא הדגיש, והצביע על כך שלאוקראינה אין לא כיפת ברזל, מכ”מים מודרניים ולא חילות אוויר חזקים, כמו צה”ל.

בהקשר זה עלתה שאלה סבירה: מדוע, בהיותה בעלת אויב משותף ואיום משותף, ישראל אינה משלבת את הטכנולוגיות שלה עם הניסיון האוקראיני? זה יכול להוביל לתוצאות משופרות ולהגנה חזקה יותר מפני מל”טים איראניים, שקשה לתפוס. לפי המודיעין המערבי, ישראל לא יכולה להתפאר בהצלחה משמעותית בתחום זה, שכן מחצית מהמל”טים שהופלו מתבררים כמל”טים של צה”ל עצמו.

עמיחי שטיין וכתבים מערוץ טלוויזיה 12 הסבירו את חוסר שיתוף הפעולה עם אוקראינה בחוסר הרצון של ההנהגה הישראלית לקלקל את היחסים עם “רוסיה הגדולה”. זה מגיע גם לאחר שהקרמלין תמך בחמאס וניסה לחמש את חיזבאללה בהגנות נגד חיל האוויר הישראלי.

נזכיר שבנימין נתניהו היה גאה ב”יחסיו המיוחדים” ו”ידידותו האישית” עם נשיא רוסיה פוטין.

השאירו תגובה↓