פרויקט ישראלי “היבוקי תרפיה”: איך כלב עם עיניים עצובות עוזר לילדים שעברו טראומה במלחמה באוקראינה

מה זה היבוקי? זוהי תוכנית ממשלתית ישראלית לתמיכה בילדים שחוו אירועים טראומטיים, כולל כאלה הקשורים למלחמה.

כל ילד מקבל כלב היבוקי צעצוע בגן או בבית הספר היסודי, ופסיכולוגים ופסיכותרפיסטים רואים בו את אחד הכלים הטובים ביותר להתגברות על תסמונת טראומטית ופוסט טראומטית בילדים.

אוקראינה מאמצת את הניסיון של ישראל, אבל באוקראינה, היבוקי כבר הפך לא רק לטכניקה טיפולית מן המניין, אלא גם משמש בהצלחה בבתי הספר ככלי פדגוגי פסיכולוגי ויעיל, ומתחילת השנה. יהפוך גם לחלק מתוכנית SEEN.

“על ידי העברת הפחדים שלו לצעצוע, הילד אינו מבודד את עצמו בחוויותיו, אלא יכול לדבר עליהם” – מדגישה דפנה שרון-מקסימוב, מיוצרות הטכניקה, כותבת obozrevatel.

הטכניקה כבר בשימוש פעיל באוקראינה, שם מיליוני ילדים נפגעים מהמלחמה. צוותים של מורים ופסיכולוגים אוקראינים הוכשרו בישראל ובאירופה בשימוש בטיפול היבוקקי. שיתוף הפעולה הזה בין ישראל לאוקראינה היה צעד חשוב בסיוע לילדים ששרדו אירועים נוראיים ומדגיש את הסולידריות של שתי המדינות בתקופה קשה זו.

טיפול בהיבוקי משמש בבתי ספר ובגני ילדים באוקראינה ככלי פסיכולוגי. פסיכולוגים מסבירים את זה “העיקרון הבסיסי של היבוקי הוא להעביר את מוקד תשומת הלב מעצמך לצעצוע”. למשל, כשהצפירה נשמעת, הילד לא נבהל, אלא לוקח את היבוקי ודואג לה, מה שעוזר לו להירגע.

כל פרט חשוב בהיבוקי. עיניו העצובות של הכלב מאפשרות לילד לשייך את עצמו לצעצוע ובכך להעביר אליו את פחדיו.

“הגודל הקטן של הצעצוע, המתאים ליילוד, מקל על חיבוק ולהרגיש מוגן” – מוסיפה שרון-מקסימוב.

ההיסטוריה של טכניקת ה-Hibuki Therapy מגיעה חזרה לשנת 2006, במהלך מלחמת לבנון השנייה, כאשר צפון ישראל היה מכוסה בהפצצות אויב. אלפי פליטים נהרו לדרום הארץ, שם הוקמו ערי אוהלים והפכו לבתים זמניים לאלפי נשים וילדים. פסיכולוגים עבדו איתם. או אז הציע ד”ר שי חן-גל להשתמש בצעצוע כאובייקט טיפולי, כי הוא פשוט ומובן לכל ילד, זול ומהיר ליישום.

“שמנו לב שילדים שמתקשרים עם היבוקי חווים טראומה ולחץ ביתר קלות, ומי שמטפל בצעצוע שלהם לא סובל מדיכאון, והטראומה שלהם לא מתפתחת לפוסט טראומה”, אומרת דפנה שרון-מקסימוב, אחת מהן. יוצרי הרעיון Hibuki, מייסד טכניקת הטיפול ב- Hibuki ורכז תכניות ברמה הבינלאומית ובפרט באוקראינה. “אנחנו עורכים כמות עצומה של מחקר על היעילות של טיפול בהיבוקי יחד עם אוניברסיטת הרווארד, אוניברסיטת תל אביב ועכשיו האוניברסיטה האוקראינית לניהול חינוכי, ומוכיחים שהצעצוע מאפשר לך לשרוד טראומה”.

“כשהחלה המלחמה באוקראינה, חשבנו מיד על היבוקים. – אומרת דפנה. – כן, העובדה היא שלא משנה כמה הטכניקה נפלאה, לא ניתן יהיה פשוט להעתיק ולהדביק. יתרה מכך, המלחמות המתנהלות בישראל מעולם לא נמשכו זמן כה רב. לכן, בהתחלה הטכניקה נקבעה ל-1-2 מפגשים בלבד, ולאחר מכן הילד המשיך לגור עם חברו החדש”.

באוקראינה המצב שונה ולכן דפנה ועמיתיה סיימו את המתודולוגיה של שיטה טיפולית מלאה.

“אנחנו מלווים את ההיבוקי עם ספרים, חוברות וקומיקס לילדים ולהוריהם. ההבדל בין שיטה זו לקודמת הוא משך הזמן שלה, מכיוון שהיא מיועדת ל-3-6 חודשים. יש גם תכנית נפרדת לבית ספר היבוקי, מומלצת לשנה שלמה של אימון מתמיד עם צעצוע”.

כמו כן, פותחה תכנית הכשרה למורים כדי לסייע להם לתמוך בילדים הזקוקים לעזרה. לדברי מנהל המכון לחינוך לתארים מתקדמים במחוז ז'יטומיר, איגור סמאגין, פסיכולוגים מוסמכים בעבודת טיפול היבוקי באזור, התורמת לסיוע יעיל יותר לילדים.

באזור צ'רקאסי, טיפול בהיבוקי מיושם באופן פעיל גם בבתי ספר לגיל הרך, היסודיים והתיכוניים, וזה גם חלק מהמאמץ לשלב טכניקה זו בתוכניות חינוכיות.

“לדוגמה, ילדים מבלים במעגל הבוקר עם היבוקי, דנים בנושאים שונים ועושים תרגילים. אם הילד לא רוצה לדבר, המורה מזמינה אותו לדבר בשם היבוקי”. – אומרת ולריה שינקרבה, אוצרת אזורית של הפרויקט הישראלי באזור צ'רקאסי.

שיתוף הפעולה הזה בין ישראל לאוקראינה אינו מוגבל רק לטיפול בהיבוקי. ישראל מעניקה סיוע פעיל לאוקראינה בתחומים שונים, כולל רפואי והומניטרי. תמיכה זו מגיעה בצורה של אספקה ​​של ציוד רפואי, ציוד והכשרת מומחים.

כך, טיפול בהיבוקי ומאמצים משותפים בתחומים נוספים משמשים סמל לידידות ושיתוף פעולה בין ישראל לאוקראינה לנוכח הקשיים הנוכחיים.

השאירו תגובה↓