תקשורת: “ממשלת ישראל ארגנה “גשר אווירי” לאומן לחסידים” – הממשלה: “לא, זה לא אנחנו”

ממשלת ישראל בראשות נתניהו הפגינה “יכולות ארגוניות יוצאות דופן” בפתרון בעיית מעבר החסידים לאומן האוקראינית לרגל חג ראש השנה. דווח ברשתות החברתיות כתב “הארץ” אורי משגב.

לאחר שמולדובה סירבה לאפשר לעולי רגל לעבור את שטחה, התקבלה החלטה, כותב אורי משגב, לארגן “גשר אווירי” דרך שדה התעופה המחוז הרומני בקאו. המרחב האווירי הקטן הזה, שבדרך כלל מטפל בלא יותר מכמה טיסות ביום, “הושכר למעשה ליומיים כדי להכיל טיסות חסידיות”.

“במהלך תקופה זו, נמל התעופה קיבל 34 טיסות שכר מישראל, כולל אלו שאורגנו בהשתתפות חברת התעופה הלאומית אל על. כל השירותים הדרושים סופקו לצליינים, כולל אבטחה מוגברת. מחירי הכרטיסים היו כ-650 דולר, מה שרבים חשבו שהוא סביר למדי”.

ביקורת ובעיות במעבר

“עם זאת, ארגון מצליח זה עורר זעם בקרב אזרחים ישראלים שנתקעו בחו”ל עקב איסור הטיסה במרחב האווירי הישראלי. זה פגע במיוחד במילואים מגויסים שהתמודדו עם קשיים לחזור הביתה. בניגוד לחסידים, שהממשלה ארגנה עבורם טיסות שכר מיוחדות, הם נאלצו למצוא דרכים לחזור בעצמם”.

העיתונאי הישראלי אורי משגב ציין בסרקזם כי בקרב החסידים לא היו חיילי מילואים עם סדר היום של צבא 8 – גיוס חירום, שהדגיש את השוני בסדר העדיפויות של הממשלה. לדבריו, הממשלה “לא התאמצה יתר על המידה כדי להחזיר את האזרחים הנותרים, בזמן שאורגן מבצע רחב היקף לחסידים”.

סירובה של מולדובה וקשיים כלכליים

אחת הסיבות שבגללן נבחר שדה התעופה הרומני בבאקאו הייתה שמולדובה סירבה לספק מעבר בשטחה. זאת לאחר שישראל הייתה חייבת למולדובה 700 אלף שקל על השמירה על נמל התעופה של קישינב במהלך העלייה לרגל של החסידות בשנה שעברה. ממשלת ישראל לא הצליחה להחזיר את החוב הזה, מה שהוביל לצורך למצוא דרכים חלופיות.

משרד התחבורה והחוץ הישראלילמרות הביקורת, מכחישים את מעורבותם הישירה בארגון טיסות דרך באקאוכותב הארץ.

לטענתם, השכרת שדה התעופה והאבטחה המוגברת אורגנו ושולמו על ידי סוכנויות נסיעות פרטיות. עם זאת, עיתונאים הביעו ספקות לגבי גרסה זו, והצביעו על כך שממשלת ישראל בדרך כלל משלמת תמיד על אבטחת חברות התעופה הישראליות בשדות תעופה זרים.

תגובת שר התחבורה

שרת התחבורה מירי רגב ספגה ביקורת על כך שלא נקטה צעדים לארגון טיסות תחבורה לאזרחים ישראלים שנתקעו בחו”ל. היא ציינה כי משרד הביטחון לא ביקש ממנה עזרה בארגון טיסות נוספות בשבתות וחגים. רגב זכתה לביקורת גם על התנהגותה במהלך טיול לאחרונה בבודפשט, שם טיפלה בעניינים אישיים למרות מצב המלחמה במדינה.

לפיכך, למרות שממשלת ישראל “טפלה בהצלחה בבעיית העלייה לרגל החסידית”, היא התמודדה עם ביקורת קשה על חוסר תשומת לבה לצרכיהם של ישראלים אחרים, במיוחד חיילי מילואים מגויסים שמצאו עצמם בחו”ל בזמנים קשים אלו.

למה דרך מולדובה?

המצב עם נסיעות חסידים לאומן דרך מולדובה מעיד על ההשלכות השליליות של התוקפנות הרוסית, שיצרה תנאים שליליים לעלייה לרגל. הפלישה הרוסית לאוקראינה שיבשה את נתיבי הנסיעה והבטיחות, והפכה את העלייה לרגל לקשה ומסוכנת יותר. חסידים המבקשים לקיים את ראש השנה נאלצו לחפש דרכים חלופיות כדי להימנע מהסכנות הנשקפות מהסכסוך.

חוסר היכולת להשתמש בדרכים הרגילות וסירובה של מולדובה למעבר עקב החוב של ישראל רק החמירו את המצב. לפיכך, פעולותיה של רוסיה הגבירו את הקשיים עבור אנשים המבקשים ללכת לפי המסורת הדתית שלהם ולהדגיש את ההשפעה השלילית של המלחמה על החברה האזרחית באוקראינה ומחוצה לה. רוסיה, ממשיכה במדיניות האגרסיבית שלה, למעשה הקשתה את הגישה למקומות פולחן ויצרה מכשולים נוספים עבור עולי הרגל

השאירו תגובה↓