“קיפוד בערפל”: קורבן של דיכוי וגזל תרבותי במציאות העגומה של רוסיה של פוטין

יורי נורשטייןהבמאי-אנימטור הסובייטי והרוסי האגדי ממוצא יהודי, הפך לסמל כיצד הרשויות והחברה מתייחסות לאנשים מוכשרים ובעלי עקרונות ברוסיה של פוטין.

הוא התבטא שוב ושוב נגד מדיניות הקרמלין, כולל גינוי חריף לפלישה המלאה של רוסיה לאוקראינה ב-2022.

הישגיו היצירתיים ברמה עולמית לא הצילו אותו מלחץ והזנחה מהמערכת הרוסית, שהולכת ונעשית תוקפנית לא רק כלפי אמנים עצמאיים, אלא גם כלפי הקהילה היהודית. האנטישמיות במדינה פורחת על רקע תעמולה ממלכתית ותמיכה בבריתות עם אויבי ישראל כמו איראן וקבוצות פלסטיניות.

נורשטיין, שנולד למשפחה יהודית במהלך מלחמת העולם השנייה, הפך לדמות פולחן בזכות יצירות המופת שלו באנימציה. סרטים כמו קיפוד בערפל (1975) וסיפורי סיפורים (1979) קיבלו עשרות פרסים בינלאומיים ומוכרים כקלאסיקה של האנימציה העולמית. סרטיו זכו ביותר מ-35 פרסים, כולל הגראנד פרי בפסטיבל הסרטים הבינלאומי בטהרן והוגו ברונזה בפסטיבל שיקגו. עם זאת, תרומתו לתרבות אינה מגינה עליו מפני התקפות ויחס לא הוגן ברוסיה, שבה הכבוד לאמנות אמיתית ולחופש האישי הופכים פחות ופחות חשובים.

במאי ואנימטור יורי נורשטיין נֶאְשָׁם הבנק המרכזי של רוסיה נמצא בגניבה עקב שחרור מטבעות הנצחה עם קיפוד מהקריקטורה שלו “קיפוד בערפל”. הוא קבע:

“בקיצור, זו גניבה. אשתי פרנצ'סקה ג'רבוסובה היא האמנית של כל הסרטים שלי. עשינו איתה חמישה סרטים. עד היום היא חיה ופועלת בהכרה מלאה של האינטליגנציה והכישרון שלה. אפילו לא שאלו אותה. ואיך הם יכולים לשאול, מתי באנגליה איזו חזרת מההר מציירת, או ליתר דיוק, מעתיקה מפרנצ'סקה, כלומר מגניבה גניבה”.

הבעיה היא שנורשטיין סבור שהבנק המרכזי ביצע פלגיאט “ביוזמתה” של ראש הדירקטוריון של סויוזמולטפילם, יוליאנה סלצ'בה. הוא טוען שהיא ארגנה בעבר את Soyuzmultfilm LLC מאולפן הסרטים Soyuzmultfilm ולקחה את הזכויות על כל הדמויות מכל האמנים שהשפיעו משמעותית על האנימציה הביתית. נורשטיין כינה את הבנק המרכזי “גנבים בחוק” וציין כי לפני שנתיים נטלו הדומא הממלכתית ומועצת הפדרציה מכל אמני סויוזמולטפילם את כל הזכויות על היצירות שיצרו מאז 1936.

“איך אני יכול להתייחס כשזה נעשה על ידי אנשים וולגריים? החל במי שצייר אותו, וכלה במי שיישמו אותו. וולגריות היא וולגריות”, אמר הבמאי.

ב-23 בספטמבר הכריז הבנק המרכזי על שחרור מטבעות לכבוד יום השנה ה-50 ל”קיפוד בערפל”. הם ישוחררו כחלק מסדרת “האנימציה הרוסית (סובייטית)” ויוצגו בשלוש ערכים: שלושה רובל יהיו עשויים כסף, 25 רובל יהיו עשויים מפלדה עם ציפוי ניקל ו-25 רובל יהיו עשויים מנחושת. סגסוגת ניקל עם ציפוי צבעוני.

על רקע האנטישמיות הגוברת ברוסיה של פוטין, התומכת בגלוי בברית עם איראן וארגוני טרור כמו חיזבאללה וחמאס, עמדתו של נורשטיין רק העמיקה את בידודו. משטר פוטין, תוך חיזוק הקשרים עם אויבי ישראל, מפגין אדישות מוחלטת למצוקתם של אזרחים יהודים מוכשרים כמו נורשטין. רוסיה היום תומכת ומחמשת בגלוי באותם כוחות המאיימים על ביטחון ישראל. בכך היא מחזקת את מעמדה בזירה הבינלאומית כפטרונית של דיקטטורים ומחבלים.

המערכת עצמה ברוסיה הפכה למכשיר דיכוי, שבו אפילו האמנים המוערכים ביותר, כמו נורשטין, אינם יכולים להרגיש בטוחים. מצב זה ממחיש כיצד המדינה ברוסיה משתמשת ללא טקס ביצירתיות של אמנים, תוך התעלמות מזכויותיהם ומהאינטרסים שלהם.

נורשטיין גינה בחריפות את משטר פוטין, התבטא נגד גזר הדין של חברי קבוצת Pussy Riot והביע זעם על מותו של סרגיי מגניצקי, שנהרג בכלא לאחר שחשף שחיתות בממשלת רוסיה. בשנת 2022, כאשר פוטין החל בתוקפנות בקנה מידה מלא נגד אוקראינה, חתמו נורשטין, יחד עם נציגים נוספים של תעשיית האנימציה הרוסית, על מכתב גלוי בגנות המלחמה. החלטה זו הפכה אותו למטרה להתקפות בתוך רוסיה.

הפילמוגרפיה של נורשטיין מדברת בעד עצמה:

• “השועל והארנבת” (1973) – אגדה שזכתה בפרסים בפסטיבלים בינלאומיים.
• “אנפה ועגור” (1974) היא יצירה מוכרת נוספת שזכתה בפרסים בינלאומיים.
• “קיפוד בערפל” (1975) הוא סרט פולחן שזכה בלמעלה מ-35 פרסים, כולל הגראנד פרי בפסטיבל הסרטים הבינלאומי בטהרן והוגו ברונזה בפסטיבל שיקגו.
• “סיפור עלילות” (1979) – יצירה פילוסופית עמוקה שקיבלה את פרס מדינת ברית המועצות.

הפרסים של יורי נורשטיין:

• פרס המדינה של הפדרציה הרוסית (1992).
• פרס נשר הזהב לסרטי האנימציה הטובים ביותר (2006).
• פרס מסכת הזהב (2011).
• גרנד פרי בפסטיבל הסרטים הבינלאומי בטהרן.
• “ברונזה הוגו” בפסטיבל שיקגו.

הסרטים והפרסים הללו אינם רק סרטי אנימציה – הם יצירות אמנות שהשפיעו על התרבות העולמית. עם זאת, ברוסיה המודרנית, המדינה רואה בהם רק מכשיר של מסחר ותעמולה, שאינו מכבד לא זכויות יוצרים או עקרונות מוסריים. יחסה של רוסיה לנורשטין מייצג את יחסו של משטר פוטין לאזרחיו: אדם מוכשר, מפורסם ובעל עקרונות יכול לשמש ולהשליך בכל רגע אם יעז לבקר את הממשלה.

נורשטיין ממשיכה להיות סמל לאמנות עצמאית ולהתנגדות בעולם שבו חופש הביטוי והמחשבה נהרס במהירות ברוסיה. הסיפור שלו הוא תזכורת לכך שבמדינה התומכת במלחמה נגד אוקראינה ובידידות עם אויבי ישראל, אין מקום למי שעומד על אמת וצדק. סוגיית הניכוס של דמויותיו מדגימה כיצד המדינה הרוסית, בהנהגתו של פוטין, משתמשת בהשפעתה כדי לדכא חופש יצירתי ולגנוב מורשת תרבותית, תוך פיחות בהישגיהם ובעבודתם של אנשים מוכשרים כמו נושטיין.

השאירו תגובה↓