פליטים אוקראינים בישראל כיום: אתגרים לתעסוקה, סיוע כלכלי ותמיכה קהילתית

פליטים אוקראינים הפכו לאחת הקבוצות הגדולות ביותר של עקורים כתוצאה מהתוקפנות הרוסית, שהחלה ב-2014 והסלימה משמעותית עם פלישה בקנה מידה מלא ב-2022.

לפי האו”ם וארגונים בינלאומיים אחרים, עד ספטמבר 2023 המספר הכולל של פליטים אוקראינים רשומים עלה על 8 מיליון איש.

פליטים אוקראינים שהגיעו לישראלעוברים זמנים קשים, המחמירים בשל המשבר הכלכלי וחוסר היציבות הפוליטית של המדינה. במאמר טטיאנה וולובסקאיה עבור “פרטים” מדגיש איך ארגוני צדקה ישראליםכגון HIAS, מנסים לעזור לקבוצת אנשים פגיעה זו, שמנתה 14,528 איש בקיץ 2022, מתוכם כ-4,000 עזבו את הארץ לאחר פרוץ מלחמת חרבות הברזל.

אַגַב, HIAS ישראל מציעה סיוע כספי חד פעמי לפליטים אוקראינים בישראל.

הבעיה העיקרית איתה מתמודדים פליטים אוקראינים היא קושי למצוא עבודה. איך הם מסבירים זויה לויטין ו רוסטיסלב ישוריןעובדים HIASתעסוקה היא קריטית להישרדותם בישראל. למרות זאת, פליטים רבים כלל אינם מודעים לזכותם לעבוד כחוק. לדברי לויטין, “רבים מהם עדיין לא מודעים לכך שיש להם את הזכות לעבוד בישראל באופן חוקי”, מה שמוביל לא פעם להתעללות מצד מעסיקים שמשכנעים אותם אחרת.

פליטים יכולים לעבוד בכל התפקידים, למעט שירותים ממשלתיים. במקביל, המעסיקים מחויבים להעמיד לרשותם ביטוח בריאות, ושכר המינימום חייב לעמוד בחוקים בישראל. עם זאת, בפועל, הפרות אינן נדירות: “לרוב, פליטים מתלוננים על מעסיקים לשעבר שלא שילמו להם סוג של פיצוי”. כך למשל, אחד המקרים עסק בסירוב לשלם פיצויים בגין פגיעה בעבודה. עם זאת, מצבים כאלה נפתרים לרוב בעזרת שיחה מעורך דין.

זויה ורוסטיסלב מציינים כי המעסיק מחויב לשלם שכר גם במקרה של העסקה בלתי חוקית: “גם אם המעסיק שלך לא עומד בכללים, לא מוציא “טלוש” ולא כולל אותך בשכר הרשמי, הוא עדיין חייב לשלם לך שכר”. הדבר חשוב במיוחד לפליטים, אשר לעיתים קרובות מוצאים את עצמם במצב תלותי ואינם מודעים לזכויותיהם.

תמיכה בעבודה והטרדה מינית

פליטים אוקראינים רבים בישראל הם נשים, וזויה אומרת שהם מוצאים את עצמם לעתים קרובות בעמדות פגיעות, הנתונות להטרדה מינית במקום העבודה. HIAS פיתחה מספר אמצעים כדי להגן על נשים ממצבים כאלה: “אנחנו בעצמנו עוזרים במציאת עבודה ו”מסננת” כל מעסיק פוטנציאלי. כל הצעה חשודה נדחית”. חשוב גם ליצור רשת תמיכה כדי לגרום לנשים להרגיש שהן לא לבד: “אנחנו מודיעים לה שהיא לא לבד”, מוסיפה זואי.

סיוע כספי

מאז תחילת אוקטובר 2023, HIAS הרחיבה את פעילותה לכלול תמיכה בתעסוקה ותוכנית סיוע פיננסי. 800 אלף שקלים הוקצו לנזקקים. אמצעים כאלה מסייעים לפליטים לשרוד זמנים קשים שבהם רבים נאלצים לעבוד בעבודות בשכר נמוך, תובעניות פיזית כמו טיפול בקשישים או עבודה במפעלים.

קהילה כבסיס להישרדות

אחת המשימות העיקריות של HIAS הייתה יצירת קהילות אוקראיניות בישראל, שכן, לדברי מתנדבים, האוקראינים לא היו רגילים בתחילה לתמיכה כזו. “הבנו שעלינו לעזור להם לבנות קהילה או רשת של קהילות אוקראינית משלהם, שבה הם יכולים ללמוד לחיות במציאות חדשה”, אומרים לויטין וישורין. זה לא רק נותן לפליטים הזדמנות לדון בבעיות שלהם, אלא גם עוזר להם למצוא פתרונות שבעבר נראו בלתי אפשריים.

אחת היוזמות בתוך קהילה כזו הייתה עבודתו של פסיכותרפיסט אוקראיני שארגן פרויקט שמטרתו לעזור למשפחות. הפרויקט הזה חשוב במיוחד, מכיוון שמשפחות רבות הופרדו: “אבות נשארו באוקראינה, נשים וילדים עזבו. לעתים קרובות השתנה ההרכב של החלק ה”נקבי” – למשל, סבתא או דודה הצטרפו אליהם. הדינמיקה השתנתה, הגבולות השתנו, החוקים השתנו. לא הרבה אנשים מדברים על זה, אבל זו בעיה ענקית”.

הצלחות התוכנית ועתיד הפליטים

הודות למאמצים של HIAS, פליטים רבים הצליחו לשפר את חייהם בישראל. חלקם אף החליטו לעבור למדינות אחרות כמו אוקראינה, קנדה או אירופה. זה נתפס כדבר חיובי: “יש להם את האנרגיה לעשות עוד מהלך קשה.”

פליטים אוקראינים

פליטים אוקראינים הפכו לאחת הקבוצות הגדולות ביותר של עקורים כתוצאה מהתוקפנות הרוסית, שהחלה ב-2014 והסלימה משמעותית עם פלישה בקנה מידה מלא ב-2022. לפי האו”ם וארגונים בינלאומיים אחרים, מיליוני אוקראינים נאלצו לעזוב את בתיהם, ועד ספטמבר 2023, מספר הפליטים האוקראינים הרשומים עלה על 8 מיליון.

כיוונים עיקריים לפליטים אוקראינים:

1. אֵירוֹפָּה – רוב האוקראינים מצאו מקלט במדינות האיחוד האירופי, במיוחד בפולין, גרמניה, צ'כיה, רומניה והמדינות הבלטיות. פולין קלטה יותר מ-1.5 מיליון פליטים, והפכה לאחד היעדים העיקריים ליישוב מחדש.
2. יִשְׂרָאֵל – הגיעו לכאן בעיקר חוזרים יהודים וכאלה שיש להם קרובים בארץ. מספר הפליטים האוקראינים בישראל בשנת 2022 עמד על כ-14,500 איש.
3. ארה”ב וקנדה – שתי המדינות הציגו תוכניות מיוחדות למהגרים. ארצות הברית השיקה את יוזמת האיחוד למען אוקראינה, המפשטת את תהליך קבלת המקלט לאוקראינים, וקנדה השיקה תוכנית מקלט זמנית.
4. רוּסִיָה – למרות שהמצב ברוסיה שונה עקב תעמולה ומדיניות ממשלתית, חלק ניכר מהאוקראינים הגיעו לשטחה, הן כתוצאה מפינוי כפוי והן מבחירתם.

אתגרים עיקריים עימם מתמודדים פליטים:

1. תַעֲסוּקָה – אחת המשימות הקשות ביותר עבור פליטים אוקראינים היא מציאת עבודה במדינות המארחות שלהם. במדינות רבות, ממשלות אירופה הציגו תוכניות סיוע מיוחדות, אך תעסוקה מוגבלת לרוב לידע של השפה המקומית ולהכרה בתעודות אוקראיניות. במדינות כמו פולין, גרמניה וישראל, התמיכה מגיעה לרוב מקהילות מקומיות וארגונים בינלאומיים.
2. דִיוּר – פליטים נתקלים בקשיים במציאת דיור קבע. מדינות רבות מספקות דיור זמני, אך תנאי המחיה עלולים להיות צפופים והגישה לבתים קבועים קשה בגלל אילוצים כלכליים.
3. תמיכה בריאותית ופסיכולוגית – חלק ניכר מהפליטים זקוק לסיוע רפואי ופסיכולוגי עקב השלכות המלחמה והעקירה. הביטוח ניתן לרוב על בסיס זמני, אך הגישה לטיפול רפואי איכותי עשויה להיות מוגבלת. ארגונים בינלאומיים כמו HIAS עוזרים באופן פעיל לפליטים בשירותים רפואיים ובריאות נפשית.
4. השתלבות בחברה החדשה – פליטים אוקראינים נאלצים להסתגל לתנאים תרבותיים וחברתיים חדשים. רבים מתמודדים עם קשיים הקשורים למחסומי שפה, גישה לחינוך לילדים וכישורים מקצועיים.

אמצעי תמיכה עיקריים:

1. תכניות תעסוקה והכלה חברתית – תוכניות פותחו במדינות שונות כדי לסייע בתעסוקה ובלימוד מיומנויות חדשות. בפולין ובגרמניה, פליטים רבים יכולים להשתתף בקורסי שפה ומקצועות בחינם.
2. סיוע כספי – פליטים מקבלים תמיכה מממשלות מארחות. במדינות מסוימות, כמו ישראל ופולין, הפליטים מקבלים סיוע כספי לכיסוי צרכים בסיסיים: דיור, מזון, טיפול רפואי.
3. תמיכה בארגונים בינלאומיים – האו”ם, UNHCR, הצלב האדום הבינלאומי וארגונים בינלאומיים אחרים מסייעים באופן פעיל לפליטים אוקראינים ברחבי העולם, ומספקים סיוע כספי, מזון, צרכים בסיסיים וייעוץ משפטי.

תחזיות ואתגרים עתידיים:

המצב עם הפליטים האוקראינים נותר בלתי יציב ככל שהמלחמה נמשכת. מדינות רבות מוכנות להמשיך בתמיכתן, אך משאבי הממשלה ותשומת הלב מוגבלים. שיקום אוקראינה בעתיד ידרוש מאמצים משמעותיים כדי להבטיח את חזרתם של האזרחים למולדתם והשתלבותם מחדש בחברה.

השאירו תגובה↓