איראן סיפקה לאחרונה לרוסיה יותר מ-200 טילים בליסטיים של פתח 360 עם טווח מרבי של 120 ק”מ. טילים אלו סופקו דרך הנמל האיראני אמיראבאד בים הכספי ולאחר מכן דרך הנמל הרוסי אוליה.
מידע על משלוחי טילים אושר, וכן אוקראינה הביעה את זעמהאומר את זה ל-Charge d'Affairs של איראן שחריר אמוזגאר לפעולות כאלה “יהיו השלכות הרסניות ובלתי ניתנות לתיקון” ליחסים בילטרליים. אַף עַל פִּי כֵן, צעדים קונקרטיים מאוקראינה טרם נקבעו.
המקרה הזה מזכיר את המצב בסתיו 2022, אז החלה איראן לספק מל”טים של שאהד לרוסיה. אָז אוקראינה החזירה את השגריר שלה מטהראן והטילה סנקציות ל-50 שנה נגד איראן. אמצעים אלה כוללים איסור על סחר, מעבר, טיסות, השקעות וצורות אחרות של אינטראקציה כלכלית עם הרפובליקה האסלאמית. עם זאת, למרות ה”אמצעים” הללו, איראן ממשיכה לתמוך ברוסיה על ידי אספקת לה נשק.
קייב עומדת כעת בפני האתגר של החלטה כיצד להגיב למשלוחים חדשים של טילים בליסטיים.
נדונים צעדים אפשריים ניתוק היחסים הדיפלומטיים עם איראן. בעבר, ההנהגה האוקראינית נמנעה מצעד רדיקלי זה, אך על רקע האירועים האחרונים, הפסקה ביחסים הדיפלומטיים עשויה להפוך להתפתחות הגיונית. עם זאת, ההשפעה המעשית של מהלך כזה על איראן תהיה זניחה, בהתחשב בכך קשרי הסחר והכלכליים בין אוקראינה לאיראן כמעט נעלמו. כך למשל, במחצית הראשונה של 2023, היצוא מאוקראינה לאיראן הסתכם באפס, ויבוא הסחורות מאיראן (בעיקר צימוקים, תמרים, פיסטוקים) הגיע ל-6.6 מיליון דולר בלבד.
אחת האפשרויות לתשובה של אוקראינה היא הגברת הלחץ על איראן באמצעות מנגנונים בינלאומייםכולל האו”ם. אבל זה מעלה את השאלה איך לשכנע שותפים בינלאומיים לנקוט בצעדים נחרצים נגד איראן.
ישראל, שעלולה להפוך לבת ברית מרכזית של אוקראינה בעניין זה, לא צפויה להיכנס לשיתוף פעולה צבאי-מדיני ישיר עם קייב. כפי שמציין המזרחן ויאצ'סלב ליכצ'וב: ב-ZNעבור ישראל, פוטין נותר שותף חשוב המסוגל להשפיע על המצב במזרח התיכון, וכל צעד פתאומי עלול לעורר השלכות לא רצויות על ירושלים. ישראל גם חוששת כי בתגובה לשיתוף הפעולה עם אוקראינה, איראן עלולה להגביר את פעולותיה נגד ישראל בתמיכת רוסיה.
בנוסף, שיתוף פעולה צבאי-טכני פעיל עם ישראל עשוי להיראות “רעיל” למדינות ערביות רבות המעוניינות לשמור על יציבות ולמזער את ההסלמות. כפי שציין ליכצ'וב, מדינות ערב מודאגות משינויים פתאומיים במאזן הכוחות, והן מעדיפות להימנע מהסלמה בלתי מבוקרת עקב אירועים שנראים להן רחוקים.
במצב קשה זה אוקראינה צריכה לחפש תמיכה ממדינות מערביות, כולל ארה”ב והאיחוד האירופי. עם זאת, למרות הקריאות לסנקציות קשות נגד איראן, מדינות המערב אינן ממהרות לנקוט בצעדים קיצוניים. גורם אחד המגביל את תגובתם הוא הרצון לחדש את המשא ומתן על הסכם הגרעין עם טהראן.
עבור המערב, במיוחד ארה”ב והאיחוד האירופי, הנכסים הקפואים של איראן והסכם הגרעין נותרו חשובים יותר מאספקת הטילים למוסקבה.. איראן מודעת ככל הנראה לכך שאספקת טילים בליסטיים לא תהווה נושא מרכזי ביחסי מערב-איראן, וחישבה את הסיכונים האפשריים.
עם זאת, כפי שמציין המומחה איגור סמיבולוס, טהראן זקוקה לתמיכה ממוסקבה, מכיוון שאיראן מתמודדת עם קשיים כלכליים, במיוחד גירעון תקציבי, ואינה מוציאה מכלל אפשרות של סכסוך מזוין עם ישראל.. מוסקבה, בתורה, יכולה להציע לטהראן נשק ותמיכה פוליטית בתמורה לאספקת טילים.
עבור אוקראינה, המגבלות של אמצעי ההשפעה הזמינים על איראן ברורות. קייב חייבת להמשיך לחפש תמיכה בינלאומית כדי להעניש את איראן על תפקידה בתמיכה בתוקפנות הרוסית. זה יכול לכלול לא רק מאמצים דיפלומטיים, אלא גם ניסיונות נוספים לבודד את איראן ורוסיה על הבמה הבינלאומית. חשוב להמשיך ולחפש עונש הוגן על השתתפותה של טהראן במלחמה נגד אוקראינה, למרות כל הקשיים שעומדים בפני קייב במאבק הזה.