כמו שהוא כותב BBC, “מסכסוכים קטלניים ומשברים הומניטריים בעזה, לבנון, סודן ואוקראינה, ועד לחברות מקוטבות שהביאו למספר שיא של בחירות ברחבי העולם, נשים נאלצו לעלות מדרגה ולהגיע לרמות חדשות של חוסן”..
.......
הרשימה “הפכה לסמל של חוסן ושינוי, במיוחד מול משברים ואתגרים העומדים בפני נשים ברחבי העולם”.
ציטוט של BBC:
“רצינו להכיר בכמה שהשנה הזו הייתה קשה לנשים ולהדגיש את אלו שהתגברו על מצוקה ועשו שינוי בעולם שסביבן”.
בשנת 2024, בין המועמדים היו 2 אוקראינים, 2 ישראלים, 1 מלבנון, 4 “שטחים פלסטיניים” ו 1 “שטחי ישראל/פלסטינים”.
להלן הטקסט המקורי:
נשים אוקראיניות ברשימה: חוסן ותקווה
אוקראינה, בעודה בעיצומה של מלחמה בקנה מידה מלא, הופכת למדינה שבה נשים ממלאות תפקיד מפתח בשיקום החברה. האוקראינים ברשימת “100 נשים” הם מנהיגים שהקדישו את עצמם לעזור לבני ארצם, להגן על זכויות וחירויות ולבנות מחדש את מה שנהרס.
אחד הנציגים הוא פעיל הפועל עם עקורים, והשני הוא איש סביבה המקדם יוזמות לפיתוח בר קיימא בהקשר של מלחמה. מאמציהם מדגישים את החוזק והחוסן של העם האוקראיני.
אולגה אולפירנקו, אוקראינה
חַקלאַי
כשאביה נפטר ב-2015, החליטה אולגה אולפירנקו להגשים את חלומו – להקים חווה. לאחר שקנתה את הבקר, היא החלה לעבוד, אך עד מהרה נקלעה לקשיים כלכליים ונאלצה למכור את החיות.
עם זאת, היא לא ויתרה על מטרתו של אביה, מפקד כוחות מיוחדים בחיל הים שמת בחזית במהלך המלחמה בדונבאס.
.......
בשנה שעברה פיתחה אולגה תוכנית עסקית והגישה בקשה למימון מקרן הוותיקים האוקראינים – והצליחה.
כיום היא הקימה מחדש את החווה תוך התמקדות במודרניזציה, הכנסת טכנולוגיות חדשות בחקלאות ויצירת מקומות עבודה לקהילה המקומית. בזכות היוזמה ותכונות המנהיגות שלה הפכה אולגה למקור השראה עבור הסובבים אותה.
לאחר תחילת הפלישה המלאה של רוסיה לאוקראינה, אולגה רודנבה הרגישה צורך לעזור לפצועים בחזית.
עבורה, אנשים שאיבדו גפיים בקרב לא היו רק קורבנות. היא כינתה אותם “על-אנושיים” והאמינה שהם ראויים לתמיכה מרבית.
אולגה הקימה מרכז טראומה בלבוב בני אדם עלשם הוא עובד כמנהל כללי יחד עם צוות מומחים. המרכז עוסק בגפיים תותבות, ולאחרונה פתח בו מחלקת שיקום.
בשנתיים הראשונות לפעילות, יותר מ-1,000 אנשים השתמשו בשירותי המרכז.
נשות ישראל ותפקידה של החברה היהודית
ישראל מיוצגת על ידי שתי נשים שסיפוריהן מייצגים את המגוון התרבותי והחברתי של המדינה. ביניהם:
פעילת זכויות נשים באקדמיהנלחם למען שוויון בתעשיות ההייטק.
מנהיג קהילהתמיכה פעילה בדיאלוג בין-אתני בתנאים חברתיים קשים.
שני הישראלים משקפים את רוח החדשנות והפיוס הנחוצה כל כך בעולם המודרני.
.......
ענת גופמן, ישראל
פעיל דתי
ענת גופמן נאבקת למען שוויון מגדרי ופלורליזם דתי ביהדות כבר עשרות שנים.
היא אחת ממייסדי הקבוצה “נשות החומה” נשות הכותל, הדוגלת בשוויון זכויות תפילה לנשים יהודיות בכותל המערבי בעיר העתיקה בירושלים. במשך שנים התבטא גופמן נגד כללים האוסרים על נשים ללבוש טליתות ולקרוא בתורה בקבוצות.
במשך 20 שנה שימשה כמנכ”לית המרכז לפעולה דתית בישראל, הזרוע המשפטית וההסברתית של התנועה הרפורמית הפועלת לקידום שוויון וצדק חברתי.
בעבר הייתה ענת גופמן חברת מועצת עיריית ירושלים, שם התנגדה באופן פעיל למדיניות החרדית.
עינב זנגאוקר, ישראל
פעיל שחרור בני ערובה
עינב זנגאוקר הפך לסמל המאבק להחזרת בני הערובה הישראלים. בנה מתן בן ה-24, ילדה היחיד של המשפחה, נלקח כבן ערובה במהלך פיגועי חמאס ב-7 באוקטובר. בת זוגו של בנה, אילנה, נחטפה בנפרד אך שוחררה תוך זמן קצר בחילופי שבויים.
מאז, זנגאוקר פעיל בהסבת תשומת הלב למשבר בני הערובה. הוא מארגן הפגנות מדי שבוע ודורש פעולה קונקרטית מהמנהיגים. למרות שהצביעה בעבר למפלגתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, עינב מתחה ביקורת פומבית על הקבינט הישראלי על כך שלא הבטיח את החזרת אזרחים שבויים הביתה.
עינב גם דוגלת בהפסקת אש מיידית כדי להבטיח שחרור בטוח של בני הערובה הנותרים.
דניאל קנטור היא ממייסדי הפרויקט “תרבות של סולידריות”שהושק במהלך מגיפת COVID-19. פרויקט זה תמך בתושבי תל אביב במתן מזון וסיוע הומניטרי. יחד עם אלמה בק, המייסדת המשותפת שלה, היא מנהלת בית הסולידריות – מרחב לפגישות, אירועי תרבות, דיונים וכיתות אמן.
דניאל הציגה לאחרונה את הפרויקט שלה ממרחים – ספר בדיוני המוקדש לחקר פוליטיקת זהויות דרך הפריזמה של התרבות הקולינרית של קהילות בישראל ובשטחים הפלסטיניים.
קנטור גם מעורב באופן פעיל ב ישיבה קולקטיבית של נשים למען השלוםבדרישה להפסקת אש מיידית ולהסכם שלום בר קיימא במזרח התיכון. עמדתה מבוססת על האמונה שאמפתיה של נשים יכולה לסייע בזיהוי עוולות ולסלול את הדרך לשינוי חיובי.
לבנון
כריסטינה אסי, לבנון
צלם עיתונות
כריסטינה אסי היא צלמת עיתונות מפורסמת שחייה היו קשורים קשר הדוק למלחמה וסכסוכים. היא גדלה בלבנון בשנות ה-90, בעידן של חוסר יציבות בעקבות מלחמת האזרחים. התקופה הקשה הזו נתנה לה השראה לתעד קונפליקטים ולספר סיפורים על הצדדים הבלתי נראים של המלחמה.
באוקטובר 2023 חווה אסי אירוע טרגי. היא נפצעה קשה במהלך תקיפה אווירית ישראלית בדרום לבנון. כתוצאה מאותה תקיפה נהרג עמיתה העיתונאי עיסאם עבדאללה וחמישה עובדי תקשורת נוספים נפצעו. רגלה של כריסטינה נקטעה מאוחר יותר.
החוויה הטרגית הזו הניעה אותה לדבר למען ביטחונם של עיתונאים. בשנת 2024, אסי השתתף במשמרת הלפיד האולימפית בפריז, והקדיש את הרגע הזה לזכרם של כל העיתונאים שמתו בעבודתם.
שטחים פלסטיניים
יסמין מיאלי, השטחים הפלסטיניים
מעצב אופנה
יסמין מיאלי שואבת השראה מהתרבות והמסורות הפלסטיניות. למרות שגדלה בדרום ארה”ב, היא עברה לרמאללה ב-2020 שם הקימה את המותג שלה Nöl Collective.
המותג משתף פעולה עם אומנים מקומיים: מתפרות, ספקי צבעים טבעיים וקואופרטיבים לנשים.
דרך בגדיה מספרת יסמין את סיפורי העם הפלסטיני. העיצוב שלו מדגיש את החשיבות של הטכניקות והמלאכות המסורתיות של האזור.
היא גם מעלה נושאים חברתיים כמו הטרדות רחוב על ידי שימוש במסרים פרובוקטיביים על בגדים, למשל. “לא ההרגל שלך”.
פלסטיה אלאקד, השטחים הפלסטיניים
עיתונאית ומשוררת
פלסטיה אלאקד, עיתונאית שאפתנית, התפרסמה לאחר שפרסמה סרטון מדירתה במהלך תקיפות אוויריות ישראליות בעזה.
באינסטגרם היא השיגה במהירות יותר מ 4 מיליון מנויים הודות לדיווחים, שירים ורשומות ביומן.
הספר שלה “עיני עזה” בהתבסס על פוסטים אלו יפורסמו בקרוב.
אלקאד זכה בתואר עיתונאי השנה 2024 לפי One Young World. כיום היא לומדת בביירות במלגה מיוחדת.
שירין עאבד, רופאת ילדים מנוסה, המשיכה לעזור לתינוקות גם בזמן המלחמה.
לאחר חורבן ביתה סיפקה סיוע במחנות לעקורים.
בזמן שעבדה בבית החולים אל שיפא, היא פיתחה פרוטוקולים להצלת תינוקות במינימום משאבים.
נאלצת לעזוב את עזה, היא ממשיכה להתייעץ עם הרופאים המקומיים מרחוק.
Enas Al Ghul, השטחים הפלסטיניים
מהנדס חקלאות
Enas Al Ghul פיתחה פתרונות חדשניים לספק מים ואנרגיה לתושבי עזה.
באמצעות חומרים ממוחזרים, היא יצרה מכשיר סולארי להתפלת מי ים.
ההמצאות שלה, כולל כיריים סולאריות, הפכו להצלת חיים עבור תושבי חאן יונס, שם ניזוקה תשתיות קשות.
אל ג'ול מאמן אחרים באופן פעיל למחזר חומרים וליצור פריטים שימושיים עבור עקורים.
מטרות פרויקט ה-BBC
פרויקט 100 הנשים של ה-BBC מדגיש מדי שנה נשים שמשפיעות בקהילות שלהן או בעולם בכלל. פלטפורמת ה-BBC מפרסמת ראיונות, דיווחים וסרטים דוקומנטריים המספרים את סיפוריהם. צוות הפרויקט בוחר משתתפים בהתבסס על אירועי השנה, נושאי קיימות ומשמעותם בפתרון אתגרים חברתיים ואקלים.
ההתמקדות המיוחדת של השנה היא בנשים המתמודדות עם ההשפעות של שינויי אקלים, משברים הומניטריים וחוסר יציבות חברתית-כלכלית, ותורמות תרומה חשובה לקהילותיהן.
