בלבוב, ב-11 בספטמבר 2026, הוצג תחרות הציור הבית-ספרית הכל-אוקראינית “המפגש האוקראיני-יהודי: הסיפורים שלנו אינם שלמים זה בלי זה”. בין העבודות מהשנים הקודמות – זיכרון השואה, בתי כנסת עתיקים, סמלים יהודיים ואוקראיניים, ביוגרפיות של ישראלים מפורסמים שנולדו באוקראינה. יש גם ציור שנוצר על פי סיפור משפחתי על הצלת אדם במהלך מלחמת העולם השנייה.
מחבר: ילנה גונקו
פרטי המפגש פורסמו על ידי המארגנים, Ukrainian Jewish Encounter (UJE), ב-29 באוקטובר 2026. התחרות עדיין פתוחה: ציורים מתקבלים עד 1 בדצמבר 2026, והזוכים יוכרזו בינואר 2027. קרן הפרסים – 36 אלף גריבנה.
עבור משפחות ישראליות שהוריהם, סביהם או סבתותיהם מקורם באוקראינה, ציורים כאלה עשויים להיות קרובים באופן בלתי צפוי. תלמידים מציירים את ההיסטוריה של ערים שבהן התקיימו פעם קהילות יהודיות רבות וחיו אבותיהם של אזרחי ישראל הנוכחיים.
סיפור הסבא שניצל וציורי בית הספר על השואה
המצגת התקיימה בספריית הילדים האזורית של לבוב ברחוב ולדימיר ויניצ’נקו 1, במסגרת הפורום הספרותי ה-33 – פורום ספרותי שנתי גדול שמאגד מוציאים לאור, סופרים, חוקרים וקוראים. המפגש החל ב-11 בספטמבר בשעה 12:00 והיה מיועד בעיקר לתלמידים ולמורים.
האמנית והספרנית ורוניקה קושיב פתחה את האירוע בסיפור על השכנות רבת השנים בין אוקראינים ליהודים.
מנהל אזורי של UJE באוקראינה, ולדיסלב גרינביץ’, הציג את תנאי התחרות ואלבום-קטלוג של ציורי ילדים משנים 2021–2022. בין הסיפורים שהוצגו, תשומת לב מיוחדת משכה העבודה “סחובייטה” – “החביאו”.
מחברה השתמש בזיכרונות של סבו, שאותו הסתירה אישה אוקראינית במרתף במהלך מלחמת העולם השנייה. המארגנים לא מסרו את שמות האדם שניצל ואת מצילתו, כמו גם את היישוב שבו התרחשו האירועים.
העלילה הזו קרובה לסיפורים שנחקרים על ידי המתחם ההנצחה הישראלי יד ושם. עם זאת, הכרה באדם כצדיק אומות העולם דורשת בדיקה נפרדת של נסיבות ההצלה. מידע על הכרה כזו של האישה מהסיפור המשפחתי אינו קיים.
גרינביץ’ ציין כי תוכניות הלימודים בבתי הספר מתמקדות לעיתים קרובות בדפים הטרגיים של היחסים האוקראיניים-יהודיים. התחרות מציעה לחפש גם עדויות לאינטראקציה תרבותית, עזרה הדדית ושכנות יומיומית.
עם האמנית, חוקרת האמנות והמטפלת באמנות דרינה נדשקביץ’, המשתתפים דנו בציורי הזוכים משנים קודמות. היא עובדת בשיפוט התחרות כבר שש שנים. במפגש נבחנו אקוורל, גואש, גרפיקה, קולאז’ים, דיפטיכונים וסמלים של שתי התרבויות: מנורה, רימון, פרג אדום, וושיבנקה וויתיננקה.
ויתיננקה – אמנות מסורתית של חיתוך דוגמאות נייר. היא ידועה בתרבות האוקראינית, אך יש לה גם מסורת יהודית עצמאית. באמנות הדקורטיבית היהודית, עבודות כאלה עשויות להכיל סמלים דתיים, כתובות בעברית ותמונות של סמלים מקדשיים.
נדשקביץ’ הסבירה כי הכנה מקצועית אינה נדרשת מהמשתתפים. חבר השופטים הבינלאומי בוחן את הציורים ללא ציון זהות המחבר, והמקומות נקבעים לפי ציון ממוצע. היא הציעה לתלמידים לשאול קרובי משפחה מבוגרים על ילדותם ולהעביר זיכרונות משפחתיים לנייר.
זוכה מפולטבה ציירה את הקשר בין אוקראינה לישראל
למפגש הגיעה ורברה מדונצ’ק מפולטבה, פיינליסטית התחרות לשנת 2023 וזוכה לשנת 2024 בקרב תלמידי כיתות י’-י”א. עבודתה הזוכה נקראה “זלוּצ’ני אִיסטוֹרִי” – “סיפורים מחוברים”.
בציוריה, מדונצ’ק השתמשה בעיטורים של ויתיננקה יהודית, תמונות של בתי כנסת, עלילה מיצירתו של שלום עליכם “טוביה החולב” ודמויות של אישים מפורסמים מישראל שנולדו באוקראינה.
שלום עליכם נולד בשנת 1859 בפריאסלב. יצירותיו ביידיש נכנסו לספרות היהודית העולמית, והסיפור של טוביה ידוע בזכות הפקות תיאטרליות ועיבודים קולנועיים, כולל המחזמר “כנר על הגג”.
גם לאוקראינה יש מוצא של מספר דמויות חשובות בהיסטוריה של ישראל. המשורר חיים נחמן ביאליק נולד בשטח מחוז ז’יטומיר הנוכחי, זאב ז’בוטינסקי – באודסה, נשיא ישראל השני יצחק בן-צבי – בפולטבה.
הסיפורים של אנשים אלה מקשרים בין ערים אוקראיניות לספרות בעברית, לתנועה הציונית ולהקמת ישראל.
התחרות לשנת 2024 הניבה עוד מספר עבודות בולטות. בקרב תלמידי כיתות ח’-ט’ זכתה במקום הראשון סופיה טקצ’נקו מז’יטומיר על “עץ הזיכרון לקורבנות השואה”. במקום השני זכתה יוליה בורוגן מאלכסנדרובקה במחוז אודסה עם “סמלי האחדות”, ובמקום השלישי זכתה זלטה איבושקינה מקריוקובשצ’ינה במחוז קייב עם הציור “עמים בלתי שבירים: מפגש דרך השנים”.
בקטגוריה הבוגרת, במקום השני זכתה ניקי סוסנקו מקייב על “המלחמה הורסת”, ובמקום השלישי זכתה נטליה סטפצ’וק מפטרופבלובקה במחוז ניקולייב על העבודה “העתיד שלנו – בידינו”.
התוצאות הוכרזו ב-28 בינואר 2025. הטקס נערך ב-8 בפברואר במוזיאון שלום עליכם בקייב. מנהלת המוזיאון אירינה קלימובה, שעמדה בראש חבר השופטים הבינלאומי, הציגה ניתוח אמנותי של עבודות התחרות. התערוכה נוהלה על ידי סבטלנה גרינביץ’.
מוזיאון שלום עליכם נמצא בקייב ומוקדש לחיי הסופר ולתרבות היהודית. זהו מוסד מוזיאוני אוקראיני, ולא סניף של יד ושם הישראלי.
בשנת 2024 הרחיבו המארגנים את התחרות, והוסיפו קטגוריית גיל נפרדת לכיתות ח’-ט’. קודם לכן השתתפו תלמידי כיתות י’-י”א. בין המתחרים מהשנים הקודמות היו ילדים ממחוזות שונים באוקראינה ומחוץ לה.
ב-7 בפברואר 2026 התקיים באותו מוזיאון טקס הענקת הפרסים על תוצאות התחרות לשנת 2025, ותערוכת הציורים תוכננה להימשך עד 27 בפברואר.
כיצד להשתתף בתחרות לשנת 2026 וכמה משלמים לזוכים
התחרות מאורגנת על ידי הארגון הציבורי האוקראיני “המפגש האוקראיני-יהודי” בחסות הארגון הלא-ממשלתי הקנדי Ukrainian Jewish Encounter. זו יוזמה תרבותית-חינוכית, ולא תחרות מדינתית של ישראל או אוקראינה.
לראשונה הוכרז על המהדורה הנוכחית ב-14 באפריל 2026. הוזמנו תלמידי בתי ספר, גימנסיות וליציאומים אוקראיניים שלומדים או למדו בכיתות ח’-י”א בשנת 2026. לפי המערכת הישראלית, זה מתאים בערך לגילאי 13–17, אם כי הגיל המדויק תלוי בתאריך הלידה ובתוכנית הלימודים.
ישנן שתי קטגוריות גיל ושישה פרסים כספיים. קרן הפרסים הכוללת היא 36 אלף גריבנה – בערך 2500 שקלים ישראליים.
לתלמידי כיתות ח’-ט’: מקום ראשון – 6000 גריבנה (כ-417 שקלים), מקום שני – 4000 גריבנה (278 שקלים), מקום שלישי – 2000 גריבנה (139 שקלים).
לתלמידי כיתות י’-י”א: מקום ראשון – 12,000 גריבנה (כ-834 שקלים), מקום שני – 8000 גריבנה (556 שקלים), מקום שלישי – 4000 גריבנה (278 שקלים).
הסכומים בשקלים ניתנים באופן משוער לפי השער ב-31 באוקטובר 2026: 1 גריבנה – כ-0.0695 שקל. השער בפועל במועד תשלום הפרסים עשוי להיות שונה.
כל המשתתפים צריכים לקבל דיפלומות וספרות נושאית, והזוכים – פרסים נוספים ופרסים כספיים.
מותר לבצע את העבודה בעפרונות, אקוורל, שמן, אקריליק, גואש או בטכניקה אמנותית אחרת. נדרש דף נייר בגודל A3 ללא מסגרת. בגב מציינים את שם המחבר ושם המשפחה.
לציור מצורפת טופס מלא עם נתונים אישיים ותיאור קצר של הרעיון בשפה האוקראינית. עבודות שהוצגו בעבר, הוצגו בפומבי או השתתפו בתחרויות אחרות אינן מתקבלות.
יש לשלוח את המקור במשלוח שליחים על חשבון עצמי: קייב, רחוב קרשצ’אטיק 29, משרד 50, “המפגש האוקראיני-יהודי”. איש קשר – סבטלנה גרינביץ’.
הציורים שנשלחו אינם נבדקים ואינם מוחזרים. תנאי מיוחד של התקנון – הסכמת המשתתף לעיבוד נתונים אישיים ולהעברת המקור החומרי וזכויות היוצרים הרכושיות הבלעדיות למארגן. על ההורים של האמנים הקטינים לקרוא סעיף זה לפני הגשת העבודה.
הזוכים צריכים להיות מוכרזים בינואר 2027. לפי הנוהג של השנים הקודמות, הטקס מלווה בתערוכה בקייב, שבה הציורים מוצגים עוד כחודש. עם זאת, תאריך מדויק של הטקס העתידי המארגנים עדיין לא מסרו.
מדוע התחרות הזו חשובה לישראל
שאלות ההיסטוריה האוקראינית-יהודית נותרות מורכבות. בשטח אוקראינה המודרנית התקיימו קהילות יהודיות גדולות, התפתחה ספרות ביידיש, בתי ספר דתיים, תיאטראות, הוצאות לאור ובתי כנסת. כאן גם התרחשו פוגרומים אנטישמיים, ובמהלך הכיבוש הנאצי הושמדו מאות אלפי יהודים.
ההיסטוריה כוללת שיתוף פעולה של חלק מהאוכלוסייה המקומית עם הכובשים והשתתפות ברדיפות, אך גם עזרה ליהודים, לעיתים קרובות בסיכון מוות למצילים. נסיבות אלה אין לערבב או להשתמש באחדות כדי להכחיש את האחרות.
עבור נאנוווסטי – חדשות ישראל | Nikk.Agency הנושא הזה קשור גם ליחסים הנוכחיים בין ישראל לאוקראינה. משפחות ישראליות רבות שומרות תמונות של קרובי משפחה מאודסה, קייב, לבוב, פולטבה ועיירות אוקראיניות קטנות, שבהן חיי היהודים הושמדו בשנות השואה.
כיום, בני נוער אוקראינים פונים לאותו עבר דרך ציורים ושיחות משפחתיות. התחרות נמשכת במהלך המלחמה הרוסית המלאה נגד אוקראינה, כאשר בתי ספר ומוסדות תרבות פועלים בתנאי איום ביטחוני מתמיד.
לא ידוע כמה עבודות כבר הוגשו לתחרות לשנת 2026. המארגנים עדיין לא פרסמו את המספר הסופי של המשתתפים או הזוכים העתידיים.
לעומת זאת, ידוע סיפור הציור “סחובייטה”, שנשמע שוב בלבוב. הנכד שמר על הנייר את סיפור הסבא על האישה שהסתירה אותו במהלך המלחמה. עבור אלה שמנסים לשחזר את ההיסטוריה של משפחתם בישראל או באוקראינה, עדויות כאלה עשויות להיות סיבה לחפש מסמכים, לשאול קרובי משפחה ולברר את גורלם של אנשים ששמותיהם עדיין לא נשמרו בארכיונים ציבוריים.
אם חשוב לכם לראות כיצד אירועים עולמיים משפיעים על ישראל ואוקראינה, הוסיפו את נאנוווסטי לגוגל ועקבו אחר הפרסומים שלנו.