בישיבה ה-166 של הליגה הערבית בקהיר, גינו השרים את התקפות איראן, דנו במצר הורמוז, עזה, לבנון, סוריה ומנגנוני ביטחון ערבים חדשים ותגובה קולקטיבית

בישיבת המועצה ה-166 של הליגה הערבית בקהיר, השרים דנים לא רק בעזה ובפעולות ישראל, אלא גם בהתקפות האיראניות הישירות על מדינות ערב. נושאים נפרדים כוללים את הורמוז ובאב אל-מנדב, הגנה על תשתיות קריטיות והצעת מצרים ליצור מנגנונים חדשים לביטחון ערבי קולקטיבי.

מחבר: אנטון פשדינסקי

ב-7 בספטמבר 2026, במטה הליגה הערבית בקהיר, מתקיימת הישיבה ה-166 של מועצת הליגה ברמת שרי החוץ. תוניס קיבלה את הנשיאות מבחריין, והישיבה נוהגת על ידי שר החוץ של תוניס מוחמד עלי נאפטי. בסדר היום הרשמי נמצאים התקפות איראניות על מדינות ערב, המצב בעזה, בגדה המערבית, בלבנון ובסוריה והשאלה הרחבה יותר של ביטחון לאומי ערבי.

למזכ”ל הליגה הערבית נביל פחמי זו הישיבה המיניסטריאלית הראשונה לאחר כניסתו לתפקיד. ראש משרד החוץ המצרי לשעבר החל את כהונתו בת חמש השנים ב-1 ביולי 2026, והחליף את אחמד אבול גית. בפתיחה, פחמי הצהיר כי הליגה אינה מקבלת את התקפות איראן על שטחים ומתקנים של מדינות ערב ואינה רואה במדינות אלו משתתפות במלחמת טהרן עם יריביה.

פחמי ניסח גבול נוסף: ביטחון מדינות המפרץ הפרסי נחשב כעת כחלק מביטחון לאומי ערבי כולל. במקביל, הוא אישר את הנכונות ליחסים עם איראן בתנאי של כיבוד ריבונות, שלמות טריטוריאלית והימנעות מהתערבות בעניינים פנימיים.

התקפות איראניות הפכו לבעיה פנימית של הגוש הערבי

הדיון הנוכחי הופיע לאחר סדרת התקפות ספציפית. ב-31 באוגוסט נביל פחמי גינה את ההתקפות האיראניות החדשות על איחוד האמירויות וירדן. ב-2 בספטמבר, מועצת שיתוף הפעולה של מדינות המפרץ הפרסי דיווחה על התקפות טילים ומזל”טים איראניות על בחריין, כווית וירדן.

זהו המשך של קו סכסוך ארוך יותר. כבר ב-23 ביולי, מדינות GCC יחד עם ירדן הצהירו כי התקפות איראניות על שטחיהן, אוכלוסייתן ותשתיות אזרחיות נמשכות מאז 28 בפברואר 2026. במסמך משותף נמנו בנפרד מתקני אנרגיה, תחנות התפלה, נמלים ושדות תעופה. שבע מדינות גם הצהירו על זכותן להגנה עצמית אינדיבידואלית או קולקטיבית בהתאם לסעיף 51 של אמנת האו”ם.

בישיבה ב-7 בספטמבר, שר החוץ של ירדן איימן א-ספדי גינה שוב את התקפות איראן על ירדן ומדינות המפרץ. הצד המצרי הצהיר על סולידריות עם GCC, ירדן ועיראק ודרש לכבד את ריבונות מדינות ערב.

חדשות ישראל ניתחו בעבר בפירוט כיצד לאחר מזכר יוני בין וושינגטון לטהרן, הסכסוך סביב איראן לא נעלם אלא עבר לתחום השיט, האנרגיה והלחץ על מדינות שכנות. מלחמה עם איראן: כיצד טהרן ניצלה 60 ימי הפסקת אש. ההצהרות בקהיר מראות שינוי נוסף: מדינות המפרץ אינן מתארות עוד את המתרחש רק כעימות אמריקאי-איראני, שכן ההתקפות משפיעות על שטחיהן ותשתיותיהן.

הורמוז ובאב אל-מנדב הועברו לקטגוריית ביטחון נפרדת

בנאומו של פחמי, נתיבי הים קיבלו מקום נפרד. המזכ”ל כינה את מצרי הורמוז ובאב אל-מנדב כנתיבים אסטרטגיים והזהיר כי הפרעה לתנועה דרכם משפיעה ישירות על כלכלות וביטחון ערבי. הוא הצהיר כי מדינות ערב לא יאפשרו להפוך את נתיבי הים לכלי חישובים פוליטיים של מדינות אחרות, וזכויות המדינות החופיות וחופש השיט צריכות להיות מוסדרות על ידי המשפט הבינלאומי.

עבור הורמוז, ניסוח זה כבר יש לו תוכן מעשי. ב-7 בספטמבר, רויטרס דיווחה כי איראן מתכוונת להכריז על אזור מוגבל חדש באזור המפרץ הפרסי על רקע הסלמה נוספת עם ארה”ב. באותו יום, יועץ נשיא איחוד האמירויות, אנואר גרגש, הצהיר כי האמירויות מרחיבות את הנמלים המזרחיים, יכולות הצינורות ונתיבי הסחר החלופיים, כדי שהייצוא האנרגטי שלהן לא יהיה תלוי לחלוטין במצב במצרי הורמוז.

הפרעה לשיט משנה לא רק את מסלול המכליות. היא משפיעה על ייצוא נפט וגז, ביטוח אוניות, עלות הובלה, אספקה דרך המפרץ הפרסי ומחיר הגנת נתיבי הסחר. באוגוסט, חדשות ישראל ניתחו את סדר המשא ומתן המוצע, שבו חידוש התנועה דרך הורמוז צריך להקדים שלב חדש בדיון על תוכנית הגרעין האיראנית. קודם לפתוח את הורמוז, אחר כך לדבר על תוכנית הגרעין.

לליגה הערבית כבר היה סיבה נפרדת לעגן עמדה כזו. ב-8 באוגוסט, פחמי גינה את ההתקפה על מכלית נפט של איחוד האמירויות במצרי הורמוז וקשר אותה להפרת חופש הניווט וביטחון נתיבי הים. בישיבה הנוכחית, בעיה זו נכללת כבר לא במחלוקת דו-צדדית של איראן עם מדינה מסוימת, אלא בסדר היום הכללי של המועצה.

מצרים הציעה מנגנון שלליגה הערבית עדיין אין

שר החוץ של מצרים, בדר עבדל עטי, הציע לעבור לפיתוח מנגנוני ביטחון ערבים חדשים. התוכנית שלו כוללת חיזוק האינטגרציה ההגנתית והכוחנית, תיאום היכולות הקיימות של המדינות ויצירת סדר תגובה משותף למשברים אזוריים. הבסיס המשפטי מצרים מציעה להשתמש באמנת ההגנה המשותפת ושיתוף הפעולה הכלכלי של מדינות ערב משנת 1950.

הניסוח המצרי מכיל מספר אלמנטים ספציפיים: לקבוע תחומי אינטראקציה, לעגן נהלי תיאום, לפתח מנגנוני משבר, לקבוע סדר ביצוע החלטות ובקרה עוקבת. עבדל עטי דיבר על האפשרות להתריע, להרתיע ולהדוף איומים באופן קולקטיבי, אך במקביל הדגיש את שמירת הריבונות של המדינות ועצמאות החלטותיהן.

לפחמי יש תוכנית מוסדית משלו. הוא הציע להקים בתוך הליגה הערבית “מרכז מצוינות” לניתוח איומים חדשים, התרעה מוקדמת, דיפלומטיה מונעת וניהול משברים. הפרויקט כולל גם מועצה מייעצת של מומחים ערבים ושליחים מיוחדים לנושאים עדיפות נפרדים.

זה משתלב עם תהליך יצירת מבנים אזוריים אחרים שכבר מתרחש. חדשות ישראל ניתחו לפני מספר ימים את הקמת מנגנון ההגנה של ערב הסעודית, טורקיה ופקיסטן, שבו שיתוף הפעולה כבר כולל מזכירות משלו, תיאום כוחות מזוינים ותעשיית ההגנה. למה אחרי המלחמה עם איראן ישראל נותרה מחוץ למערכת הביטחון החדשה. ההצעה של קהיר רחבה יותר במספר המשתתפים הפוטנציאליים, אך ב-7 בספטמבר היא נמצאת בשלב מוקדם יותר.

עזה נשארת הנושא הראשון של הליגה הערבית

איראן לא דחקה את סדר היום הפלסטיני. בחומרים לישיבה, השאלה הפלסטינית נקראת מרכזית: דנים במצב בעזה, בגדה המערבית ובירושלים, בתמיכה ב-UNRWA ובמימון מוסדות פלסטיניים. המועצה הכלכלית והחברתית הערבית הציעה ליצור תוכנית רב-שנתית לתמיכה בכלכלה הפלסטינית ולמשוך אליה קרנות וארגונים ערביים מתאימים.

לפני הישיבה המיניסטריאלית הכללית, איימן א-ספדי קיים ישיבה נפרדת של הוועדה הערבית לירושלים. המשתתפים דנו במקומות הקדושים ובשמירה על הסטטוס קוו ההיסטורי והמשפטי. ירדן מתעקשת כי הווקף הירושלמי נשאר הגוף האחראי על ענייני מסגד אל-אקצא.

פחמי הודיע גם על כלי חדש של הליגה עצמה: המזכירות החלה לעבוד על מערכת תיאום אחידה, שאמורה לקשר בין מבני המעקב הערביים הקיימים ויחידות הליגה לתיעוד הפרות ישראליות לכאורה של המשפט הבינלאומי. מתוכננים מתודולוגיה אחידה וחומרים רגילים לשימוש פוליטי, מידע ומשפטי.

לגבי לבנון, ירדן הצהירה על תמיכה בשלמותה הטריטוריאלית ודרשה נסיגה מלאה של הכוחות הישראליים בהתאם להחלטת מועצת הביטחון של האו”ם 1701. בסוריה, עמדת הליגה גם מתמקדת בהחזרת השליטה של המדינה על השטח והפסקת התקפות ופעולות ישראליות.

שר החוץ הסורי אסעד א-שיבאני מצדו גינה את ההתקפות האיראניות על מדינות המפרץ וירדן. הוא הצהיר כי הנשק בתוך סוריה צריך להיות תחת שליטת המוסדות הממשלתיים, וביקש לכלול את המדינה בתוכניות וקרנות של ארגונים ערביים כבר בשנת 2027 לתמיכה בשיקום. דמשק מדברת במקביל על דרך דיפלומטית ביחסים עם ישראל ודורשת הפסקת התקפות ופעולות קרקעיות ישראליות.

מה כבר קיים ומה רק מוצע

סדר היום של הישיבה ה-166 אינו מסתיים באיראן וישראל. המועצה דנה בסודן, סומליה, איי קומורו, לוב, תימן, יישוב סכסוך הגבול בין ג’יבוטי ואריתריאה, עבודת הליגה עצמה והכנת הפסגה הערבית הבאה בערב הסעודית. פחמי דיבר בנפרד על שמירת המוסדות הממשלתיים, יישוב פוליטי של סכסוכים פנימיים ואי קבילות השימוש בקבוצות חמושות לערעור מבנים לאומיים.

מתקבלות גם החלטות ארגוניות. קטר קיבלה בישיבה הנוכחית את הנשיאות בוועדה הערבית הקבועה למשפט הומניטרי בינלאומי – הנשיאות הראשונה מאז הקמת הוועדה בשנת 2025.

בערב 7 בספטמבר אושרו הצהרות פוליטיות של הליגה הערבית על איראן וחופש השיט, הצעת מצרים לפתח מנגנוני ביטחון קולקטיביים חדשים ותוכנית פחמי ליצירת מערכת התרעה מוקדמת וניהול משברים. החלטות על יצירת פיקוד צבאי ערבי מאוחד, מנגנון אוטומטי להגנה הדדית או צבא על-לאומי חדש לא הוכרזו בחומרים שפורסמו של הישיבה ה-166.