- September 3, 2026
- 3:54 pm
- אוקראינה, ישראל
ב-10 בספטמבר ישראל ואוקראינה יתחילו את יורו-2026 במשחק ישיר בסופיה, וב-Kyivstar TV כבר הופיעה דף השידור החי. אוקראינה מגיעה אחרי ליגת האומות ההיסטורית, ישראל – אחרי שש ניצחונות בליגה האירופית והארד ב-U22, שם הצעירים הישראלים כבר ניצחו את אוקראינה 3:0.
מחבר: אלכסנדר חמלניצקי
ב-Kyivstar TV הופיעה כרטיסיית השידור החי של משחק ישראל – אוקראינה באליפות אירופה בכדורעף לגברים לשנת 2026. המשחק יתקיים ב-10 בספטמבר בסופיה, תחילת המשחק – ב-19:00. עבור ישראל, אוקראינה ובולגריה זה אותו זמן מקומי, כך שלצופה הישראלי אין צורך לחשב מחדש. הכרטיס הרשמי של CEV מאשר את התאריך, השעה ו-Arena 8888 Sofia.
במבט ראשון – תשובה רגילה לשאלה “איפה לצפות”. אבל שבוע לפני המשחק התמונה הפכה לצפופה יותר. אוקראינה מגיעה ליורו אחרי העונה הטובה ביותר שלה בליגת האומות בהיסטוריה שלה וכרגע עורכת את סדרת המשחקים האחרונה שלה בטאלין. ישראל סיימה את שלב הליגה של הליגה האירופית עם שישה ניצחונות מתוך שישה, הגיעה לחצי הגמר, וה-U22 שלה בקיץ כבר ניצחה את האוקראינים 3:0 ואז זכתה בארד ההיסטורי של אליפות אירופה.
כבר כתבנו בפירוט על ההרכבים וההכנות הראשוניות לפני ישראל – אוקראינה. כעת הופיעה נקודת התחלה חדשה: נותרו שבעה ימים עד המשחק הראשון, השידור כבר מוכן, לוח הזמנים הרשמי של CEV נקבע, והקבוצות הגיעו לשלב ההכנה שבו השיחות על “הפוטנציאל” מסתיימות. הגיע הזמן לראות מי באמת הגיע ל-10 בספטמבר.
איפה ומתי ישראל – אוקראינה: שידור, סופיה ושעה 19:00
משחק ישראל – אוקראינה יתקיים ביום חמישי, 10 בספטמבר, ב-Arena 8888 Sofia. בכרטיס הרשמי של CEV הוא מופיע כ-MFB-03 – המשחק השלישי של קבוצת B. לפניו באותו יום פולין תשחק נגד פורטוגל, והטורניר בסופיה ייפתח ב-9 בספטמבר עם המפגש בין בולגריה וצפון מקדוניה.
תחילת ישראל – אוקראינה – 19:00 לפי סופיה. ב-10 בספטמבר סופיה, קייב וישראל נמצאות באותו אזור זמן UTC+3, ולכן עבור הקהל שלנו בחיפה, תל אביב, ירושלים או באר שבע זה גם 19:00.
הסיבה לחזור לנושא הייתה הופעת דף המשחק עם השידור החי ב-Kyivstar TV. כלומר, הפלטפורמה האוקראינית כבר הפכה את המשחק ישראל – אוקראינה לאירוע נפרד.
הארנה עצמה היא גם חלק מהסיפור. במקור, את החלק הבולגרי של יורו-2026 תכננו לערוך בוורנה, אך CEV כבר בסתיו 2025 העבירה את המשחקים לסופיה. הסיבה די ברורה: לאחר הכסף של בולגריה באליפות העולם, נוצר במדינה בום כדורעף אמיתי, ו-Arena 8888 מכילה יותר מ-12 אלף צופים בכדורעף. בסופו של דבר, הקבוצה עם פולין, בולגריה, אוקראינה, פורטוגל, ישראל וצפון מקדוניה קיבלה מגרש שבו הגורם הביתי של הבולגרים יכול להרגיש לא סמלי בכלל.
ועוד פרט אחד. בסופיה יתקיימו לא רק 15 משחקים של קבוצת B, אלא גם ארבעה משחקים בשמינית הגמר ושני רבעי גמר. לכן, עבור אלה שיעלו מהקבוצה, המגרש הזה עשוי לא להסתיים לאחר הסיבוב האחרון.
למה המשחק הראשון של קבוצת B כבר לא נראה “חימום”
בקבוצה יש שש נבחרות, ארבע עולות לפלייאוף. על הנייר זה נראה די נוח: אפשר להפסיד משחק אחד, אפילו שניים, ועדיין לשמור על סיכוי. אבל לוח הזמנים הופך את התחלת ישראל – אוקראינה להרבה פחות נעימה לשני הצדדים ממה שנראה.
אוקראינה ביום למחרת, 11 בספטמבר, משחקת נגד צפון מקדוניה. כבר ב-12 בספטמבר – נגד המארחת של הטורניר בולגריה. לאחר מכן ב-14 בספטמבר פורטוגל וב-15 בספטמבר פולין. כלומר, אחרי ישראל האוקראינים מקבלים משחק ללא הפסקה מלאה, ואז כמעט מיד יוצאים נגד אחת הקבוצות החזקות ביותר בקבוצה על המגרש הביתי שלה.
לישראל יש קצב קצת שונה, אבל לא פשוט יותר: אחרי אוקראינה – פולין ב-12 בספטמבר, פורטוגל ב-13, בולגריה ב-14 וצפון מקדוניה ב-16. אם ישראל מתחילה בהפסד, ואז מקבלת את המובילה בדירוג העולמי פולין, הלחץ על המשחק נגד פורטוגל עולה בחדות. אם מתחילה בניצחון על אוקראינה – כל המתמטיקה של הקבוצה עבור הקבוצה של איתמר שטיין משתנה.
לכן לא הייתי קורא ל-10 בספטמבר “המשחק הראשון שבו עדיין לא מחליטים כלום”. פורמלית – כן, לא מחליטים. מעשית – כאן בדיוק שתי הקבוצות יכולות לקנות לעצמן שקט או להפך להכניס את עצמן לצורך להחזיר את עצמן.
באוגוסט נאנווסטי — חדשות ישראל כבר ניתחו בפירוט מדוע המשחק הזה הפסיק להיות מפגש של פייבוריט ברור עם קבוצה שנותר לה רק לסבול. ישראל בקיץ הוסיפה טיעונים ספורטיביים, אוקראינה – גם כן. אבל הטיעונים שלהם באיכות שונה. אוקראינה בדקה את עצמה ב-VNL נגד האליטה העולמית. ישראל הלכה דרך הליגה האירופית, שם רמת היריבים נמוכה יותר. אי אפשר לערבב את הטורנירים האלה, אחרת תתקבל תמונה יפה אך לא נכונה.
יש עוד שכבה פסיכולוגית. עבור הקבוצה האוקראינית הפסד לישראל ייתפס ככשל רציני דווקא בגלל המעמד הנוכחי שלה. עבור ישראל ניצחון יהווה אישור שההתקדמות הקיץ היא לא רק תוצאה של לוח זמנים מוצלח בליגה האירופית. וזה כבר מתח ספורטיבי נורמלי, ללא צורך לנפח אותו באופן מלאכותי.
אוקראינה לפני היורו: VNL היסטורי, לוסאנו והבדיקה האחרונה בטאלין
אוקראינה מגיעה לאליפות אירופה עם הטיעון הכבד ביותר מכל מה שאפשר להביא למשחק הפתיחה: היא רק עכשיו עברה עונה היסטורית בליגת האומות. בשלב הבתים הקבוצה של ראול לוסאנו ניצחה שבעה משחקים מתוך שנים עשר, סיימה במקום השביעי ויצאה לראשונה לשמינית הגמר של VNL.
ברבע הגמר היריבה הייתה פולין – המובילה בדירוג העולמי והזוכה הנוכחית בליגת האומות. אוקראינה הפסידה 1:3 — 22:25, 25:22, 20:25, 17:25. אין צורך לרומנטיזציה של התוצאה, הפולנים עברו הלאה בצדק. אבל עבור אוקראינה עצם העובדה שהיא הגיעה למשחק הזה דרך עונה מלאה של VNL כבר שינתה את מעמדה בכדורעף האירופי.
לאחר שלב הבתים אוקראינה עלתה מהמקום ה-17 ל-מקום ה-11 בדירוג FIVB והייתה לה 247.59 נקודות. הקפיצה גדולה – מיד שש מקומות. לכן נגד ישראל אוקראינה יוצאת לא כעוד “נבחרת חזקה”, אלא כקבוצה שהתקרבה לעשירייה הראשונה בעולם.
יש גם מרחק ארוך יותר. ביורו-2023 הקודם אוקראינה הגיעה לרבע הגמר: בשמינית הגמר היא עברה את פורטוגל, ואז הפסידה לסלובניה 1:3. כלומר, לנבחרת האוקראינית הנוכחית כבר יש ניסיון בפלייאוף האירופי למבוגרים, וזוהי עוד סיבה מדוע מעמד הפייבוריט ב-10 בספטמבר יהיה דווקא של אוקראינה.
ברשימה המורחבת של CEV יש את אולג פלוטניצקי, יורי סמיונוק, וסילי טופצ’י, דמיטרי ינצ’וק, יבגני קיסילוק, טימופיי פולויאן, מקסים דרוזד, סרגיי יבסטראטוב ואחרים. פלוטניצקי משחק שנים ברמה המועדונית עבור “פרוג’ה” – אחת הקבוצות המרכזיות בכדורעף האירופי. המאמן של הנבחרת הוא ראול לוסאנו, אדם עם ניסיון בינלאומי רב, שעבד גם עם פולין וגם עם גרמניה.
אבל אין הכנה מושלמת. איליה קובלב, אחד השחקנים הבולטים של אוקראינה בליגת האומות, מפספס את היורו בגלל בעיות בריאות והצורך בניתוח. לקבוצת האימונים חזרו טימופיי פולויאן ואלכסנדר בויאקו, שהחמיצו בעבר את VNL בגלל פציעות. עבור לוסאנו זה אומר שהשבוע האחרון לפני היורו נדרש לא לצילומים יפים מהמחנה, אלא לבדיקה של השילובים.
ובדיוק ב-3 בספטמבר אוקראינה מתחילה טורניר ידידותי בטאלין. היריבה הראשונה – לטביה, המשחק נקבע לשעה 16:00 לפי קייב. שלב ההכנה האחרון מתקיים לאחר מספר שבועות של עבודה באסטוניה; לאחר מכן הקבוצה תפגוש את סלובקיה ואסטוניה. הבדיקה האחרונה מסתיימת ב-5 בספטמבר, וכבר בעוד חמישה ימים אוקראינה צריכה לצאת נגד ישראל בסופיה.
אם מסתכלים רק על הדירוג, אוקראינה היא הפייבוריט. אם מסתכלים על העומס, התאוששות השחקנים, היעדר קובלב והמעבר הקצר מטאלין ליורו – מופיעים מספר שאלות שהטבלה של FIVB לא נותנת להן תשובה.
ישראל: שישה ניצחונות, חצי גמר הליגה האירופית וקבוצה צעירה
לישראל היה קיץ שונה. הנבחרת לא שיחקה ב-VNL ולא קיבלה כל שבוע יריבים ברמת פולין, איטליה או יפן. אבל בטורניר שלה הקבוצה של איתמר שטיין עשתה כמעט את המקסימום האפשרי: ניצחה את כל ששת המשחקים של שלב הליגה של CEV European League וצברה 17 נקודות.
באמצע יוני CEV ציינה במיוחד את הסדרה של ישראל, כולל ניצחונות על שבדיה וקרואטיה. שלב הליגה הסתיים בין ארבעת הטובות ביותר ויחד עם העלייה לחצי הגמר קיבלה זכות להשתתף ב-EuroVolley-2028. עבור תוכנית הנבחרת זה גם מדד: מדובר לא בערב מוצלח אחד, אלא בקטע קיץ ארוך ללא הפסדים בשלב הראשון.
לאחר מכן הגיעו הולנד. בחצי הגמר הראשון ישראל הפסידה 1:3, אבל שלושת המערכות הראשונות היו 23:25, 30:28 ו-23:25. שי מאיו ליברמן ומארק רורה יחד צברו 45 מתוך 95 הנקודות של ישראל. CEV באותו רגע כינתה את הנבחרת הישראלית במקום ה-29 בעולם, וליברמן עד שלב חצי הגמר היה המבקיע המוביל של הליגה האירופית.
למחרת הולנד שוב ניצחה 3:1. ישראל לקחה את המערכה השנייה 25:18, אבל לאחר מכן ההולנדים סגרו את המשחק. עבור היורו זה, אולי, חומר מועיל: הקבוצה ראתה שסדרה של 6:0 לא מבטלת את ההבדל במהירות קבלת ההחלטות ובאיכות הסיומים, כאשר מולך יריב ברמה הבאה.
ביורו הקודם ישראל שיחקה בבית, בתל אביב. אז הקבוצה של שטיין הפסידה לצרפת 0:3, אף שבמערכה השנייה הגיעה ל-27:29, ואז הפסידה לפורטוגל 0:3. התוצאות האלה גם נשמרות בזיכרון: ההתקדמות של 2026 ניכרת דווקא משום שלפני שלוש שנים ישראל עדיין נתקלה בתקרה במשחקים כאלה.
בכרטיס הרשמי של המשחק של CEV לישראל מצוין מאגר רחב של שחקנים: נועם אריאל, ויאצ’סלב בצ’קלה, איליה גולדרין, ניקיטה מרון, עמרי רויטמן, אילי חוור, שי מאיו ליברמן, מארק רורה ואחרים. המאמן הראשי – איתמר שטיין, בצוות גם ודים דולגיך ואלכסנדר שפרנוביץ’.
השאלה המרכזית כאן אינה האם ישראל יכולה לפתע להפוך לפולין. היא לא יכולה, והצגה כזו חסרת משמעות. מעניין יותר: האם הקבוצה תוכל לשמור על איכות המשחק שאפשרה לה לעבור את שלב הליגה ללא הפסדים, כבר מול יריב שחי בקיץ על מהירות VNL.
עבור הקורא הישראלי זו גם הזדמנות טובה להסתכל על הנבחרת קצת יותר מקרוב. אנחנו רגילים שהספורט הבינלאומי של ישראל הוא כדורגל, כדורסל, ג’ודו, התעמלות. כדורעף בדרך כלל נשאר בצד. וכאן הקבוצה הבוגרת הולכת ליורו אחרי חצי גמר הליגה האירופית, ומתחת כבר לוחצת הנבחרת הצעירה עם מדליה אירופית. כזה צירוף עונות לא קורה כל שנה.
התוצאה 3:0 כבר הייתה: מה באמת אומר הניצחון של ישראל על אוקראינה U22 ביוני
29 ביוני באלבופיירה שבפורטוגל נפגשו כבר הנבחרות הצעירות של ישראל ואוקראינה U22 באליפות אירופה. ישראל ניצחה 3:0 — 25:19, 25:22, 25:20. המשחק נמשך 79 דקות. זה לא היה טיי-ברייק, לא כשל מקרי במערכה אחת ולא ניצחון בשני כדורים. ישראל לקחה את כל שלוש המערכות.
לאחר מספר ימים התוצאה ההיא הפסיקה להיראות כהבזק בודד. ישראל עלתה לחצי הגמר, ואז במשחק על הארד ניצחה את צרפת 3:0. וכאן כבר הסיפור באמת הפך להיסטוריה: FIVB תיעדה את הארד הזה כ-המדליה הראשונה בהיסטוריה של ישראל באליפויות אירופה בכדורעף קלאסי – בכל קטגוריית גיל ובגברים או נשים.
הדבר המעניין ביותר – חלק מהשחקנים של אותה קבוצה לא נשארו בתוך הטורניר הגילאי. ליברמן, רורה, מרון ושחקנים צעירים אחרים כבר נמצאים בשדה הראייה של הנבחרת הבוגרת. ליברמן ורורה בחצי הגמר של הליגה האירופית נגד הולנד לא היו “צעירים דקורטיביים לעתיד”, אלא שחקנים שדרכם ישראל באמת צברה נקודות.
אבל אי אפשר להעביר את ה-3:0 של יוני למשחק ב-10 בספטמבר. לאוקראינה יש נבחרת בוגרת אחרת, מנהיגים אחרים, תוכנית אימון אחרת וניסיון בינלאומי שונה לחלוטין. לאולג פלוטניצקי או יורי סמיונוק אין שום קשר לכך שה-U22 האוקראינית הפסידה באלבופיירה.
אז למה בכלל לזכור את המשחק הזה? כי הוא אומר משהו על ישראל, ולא מנבא את תוצאת המפגש הבוגר. הוא מראה שהדור הנוכחי של השחקנים הישראלים כבר לא יוצא נגד המדים האוקראיניים עם המחשבה שהנוכחות של היריב היא מעליהם במעמד. כמה אנשים מהמערכת הזו לא מזמן ניצחו משחק כזה ואז הגיעו למדליה אירופית.
לנאנווסטי יש גם הקשר ספורטיבי רחב יותר של היחסים בין שתי המדינות. בקיץ סיפרנו איך אוקראינה הביאה כ-50 ספורטאים למכביה בישראל וסיימה אותה עם 13 מדליות. קודם כתבנו גם על המפגש של ספורטאים אוקראינים מפרויקט Olympic Dreams בתל אביב. הספורט בין ישראל לאוקראינה בשנת 2026 מופיע יותר ויותר לא כקישוט דיפלומטי, אלא כתחרויות אמיתיות, מחנות, ניצחונות והפסדים.
מה יהיה אחרי 10 בספטמבר: לוח זמנים, ארבעה מקומות בפלייאוף והמשמעות הישראלית-אוקראינית
אם מסירים את הרגשות, המשימה בשלב הבתים מאוד קונקרטית: לתפוס אחד מארבעת המקומות הראשונים. פולין נראית כפייבוריטית הראשית של הקבוצה. בולגריה משחקת בבית ואחרי הכסף העולמי קיבלה עלייה עצומה של עניין. אוקראינה נכנסת ליורו מהמקום ה-11 בדירוג FIVB ורבע גמר VNL. ואז מתחילה האזור שבו פורטוגל, ישראל וצפון מקדוניה ינסו להרוס את ההיררכיה המצוירת מראש.
בדיוק בגלל זה המשחק הישיר בין ישראל לאוקראינה שווה לצפות לא רק בגלל עצם המפגש בין שתי מדינות קרובות לקהל שלנו. הוא קובע את המסלול. אוקראינה בניצחון מקבלת כניסה נורמלית לטורניר לפני צפון מקדוניה ובולגריה הקשה. ישראל בניצחון מקבלת שלוש נקודות או לפחות יתרון רציני לפני פולין, פורטוגל ובולגריה. בהפסד – לכל אחד יש חוב לוח זמנים לא נעים.
יש גם צד תקשורתי. עבור הצופה האוקראיני המשחק קיבל כעת נקודת גישה ברורה – Kyivstar TV הפכה אותו לשידור נפרד. עבור הקהל דובר הרוסית בישראל זו הזדמנות לראות את נבחרת ישראל במשחק נגד מדינה שרבים כאן ממשיכים לעקוב אחריה באופן אישי מאוד. כאן אין צורך להמציא הקשר פוליטי לכל כדור. מספיק ששתי נבחרות לאומיות נפגשות בטורניר אירופי גדול, ולשתיהן יש סיבות לראות בעונה הזו חשובה.
נאנווסטי — חדשות ישראל כבר כתבו על איך ספורטאים אוקראינים וישראלים נפגשים במכביה, בטורנירים צעירים ובמחנות. ב-10 בספטמבר יהיה רמה אחרת – חלק הגמר הבוגר של EuroVolley, Arena 8888 בסופיה ומשחק שמתחיל את האליפות מיד לשתי הנבחרות.
הפייבוריט לפי המעמד הנוכחי – אוקראינה. זה צריך להיאמר בבירור. היא גבוהה יותר בדירוג העולמי, עברה את VNL, הגיעה לרבע הגמר ויש לה שחקנים מקבוצות אירופיות חזקות. ישראל – קבוצה נמוכה יותר בדירוג ועם לוח זמנים בינלאומי פחות כבד.
אבל “פייבוריט” ו”המשחק כבר שוחק” – הם דברים שונים לגמרי. ישראל מביאה שישה ניצחונות של שלב הליגה, חצי גמר הליגה האירופית ושחקנים צעירים שלפני כמה שבועות לקחו את המדליה האירופית הראשונה למדינה. אוקראינה מביאה את העונה הטובה ביותר ב-VNL, אבל עדיין צריכה לאסוף את הצורה הסופית לאחר פציעות ומשחקי בקרה.
ב-10 בספטמבר בשעה 19:00 יתברר איזה מהסיפורים הקיץ האלה היה קרוב יותר ליורו האמיתי. ואולי, בדיוק בגלל זה הייתי מפעיל את המשחק מההתחלה, ולא מהמערכה השנייה. כאן יש יותר מדי קווים שמצטלבים מיד, כדי אחר כך להסתכל רק על התוצאה הסופית של 3:0 או 3:2 ולנסות לשחזר מה קרה.