זלנסקי הזהיר: השמיים הרוסיים הופכים למסוכנים — מה עכשיו עם הטיסות ישראל–רוסיה

ב-1 בספטמבר 2026 ולדימיר זלנסקי פנה לא רק לרשויות ולצבא הרוסי. נשיא אוקראינה הזהיר במיוחד חברות תעופה בינלאומיות, מבטחים, דיפלומטים זרים ואת אלה שממשיכים להשתמש בשדות התעופה הגדולים ביותר ברוסיה: מרחב האוויר הרוסי, לדבריו, הופך ל’מסוכן לחלוטין’. במקביל, הוא עשה הסתייגות עקרונית – אוקראינה אינה רואה במטוסים אזרחיים כמטרות.

לקורא הישראלי חשוב לא להיתקע כאן על הנוסחה הרועשת ‘השמיים מעל רוסיה נסגרים’. מבחינה משפטית אף אחד לא סגר אותם. מדובר במשהו אחר: המלחמה, שבעבר עבור נוסע בטיסה תל אביב-מוסקבה יכלה להיראות כאירוע איפשהו רחוק מהמסלול, כעת הופכת בעצמה לגורם בלוח הזמנים, בביטוח ובהחלטות חברות התעופה.

האם יש כעת טיסות ישירות ישראל-רוסיה, האם מטוסים טסים תל אביב-מוסקבה והאם כרטיס אומר שהמסלול בטוח? אלו כבר שאלות שונות. המובילים הרוסיים ממשיכים לטוס, בעוד ש-EL AL אינה מבצעת את הקו למוסקבה, והמצב הצבאי יכול לשנות את עבודת שדות התעופה הרוסיים ממש ביום הטיסה.

לנאנוווסטי – חדשות ישראל | Nikk.Agency אני, סטס שיפר, הסתכלתי דווקא על החלק הישראלי הזה של הסיפור. וכאן מתקבלת לא עובדה אחת, אלא שרשרת: EL AL כבר עזבה את המסלול בגלל המצב בשמיים הרוסיים; חברות אחרות ממשיכות לטוס לבן-גוריון; אוקראינה מתכוונת להגדיל באופן חד את היקף המתקפות הרחוקות; והבטיחות של מסלולים מסוימים עשויה להיות תלויה אפילו בהסכמים דיפלומטיים שהנוסע בעת רכישת הכרטיס אינו רואה.

זה לא איסור על טיסות, אלא אזהרה על מציאות חדשה

המשפט של זלנסקי נשמע כמעט כהכרזה על סגירת מרחב האוויר, אבל המשמעות מדויקת יותר. הוא אמר שהמל”טים האוקראיניים יהיו נוכחים מעל רוסיה בכמות שלא ניתן להתעלם ממנה, ושלאוויר האזרחי ‘אין מקום בין המל”טים’. משרד החוץ של אוקראינה ומשרדים אחרים צריכים להעביר לארגונים בינלאומיים מידע על הסיכונים.

זה לא קרה ביום אחד. ביוני נאנוווסטי הראו כיצד מל”טים אוקראיניים והגבלות בשמיים הפריעו לחיים הרגילים של פטרבורג במהלך הפורום הכלכלי הבינלאומי של סנט פטרבורג. מאוחר יותר ניתחנו מבצע לחץ של 40 יום על רוסיה שזלנסקי הציב בפני שירות הביטחון האוקראיני. מה שנראה לפני כמה חודשים כהפסקות נפרדות של שדות תעופה ופשיטות, הופך בהדרגה לבעיה מערכתית של התעופה האזרחית.

מ-300 ל-1000: מדוע האזהרה נשמעה דווקא עכשיו

ארבעה ימים לפני הפנייה לחברות התעופה, ב-28 באוגוסט, זלנסקי הציב מטרה להגדיל את עוצמת המבצעים הרחוקים של אוקראינה. כעת, לדבריו, אוקראינה משתמשת בממוצע ביותר מ-300 מל”טים רחוקים ביום. המטרה שהוצבה היא 1000 ביום.

לקורא הישראלי חשוב להבהיר: זו עדיין מטרה, ולא הודעה שאוקראינה כבר משגרת אלף מכשירים ביום. ההחלטה הוכרזה לאחר ישיבת המטה – גוף צבאי-פוליטי אוקראיני ליד הנשיא, שבו מתואמות החלטות מפתח של המלחמה.

אבל המספר מסביר את רגע האזהרה. אם היקף המבצעים הרחוקים אכן יגדל ביותר מפי שלושה, המל”טים האוקראיניים מעל האזורים הרוסיים כבר לא יהיו אפיזודה נדירה.

פירקנו בפירוט מאיפה מגיעה האפשרות הזו, בחומר על Fire Point והמל”ט הרחוק האוקראיני FP-1. אוקראינה מנסה לעבור מפיתוחים נפרדים לייצור סדרתי של אמצעים רחוקים. לכן אלף מל”טים – זו לא סתם אמירה רועשת של זלנסקי, אלא השלב הבא המוצהר של האסטרטגיה האוקראינית.

מדוע הסכנה נוצרת לא רק על ידי המל”טים האוקראיניים

החלק הכי לא נוח בסיפור הזה הוא שהסכנה הפוטנציאלית למטוס נוסעים – היא לא רק המל”ט ההתקפי עצמו.

במקרה של איום אווירי מתחילה לפעול ההגנה האווירית הרוסית – פו”א. שדות תעופה מטילים הגבלות, המראות מתעכבים, מטוסים צריכים להישאר על הקרקע או לשנות מסלולים. רויטרס מציינת גם את הסיכון לזיהוי שגוי של כלי טיס אזרחי במרחב שבו פועלים בו זמנית מל”טים ומערכות פו”א.

זלנסקי דווקא מדגיש את הגבול הזה: אוקראינה לא מכריזה על מטוסי נוסעים כמטרות. אבל היעדר כוונה לתקוף מטוס לא הופך את השמיים הרוויים בטכנולוגיה צבאית לבטוחים.

לישראלים כאן קל להיזכר בניסיון שלהם עם אזעקות טילים ועבודת בן-גוריון בזמן מלחמה. אבל השוואה ישירה אינה נכונה. בחומר ‘ישראל טסה תחת טילים – אבל האם אוקראינה תוכל לחזור על הניסיון הזה?’ כבר הסברנו: הגיאוגרפיה, ההגנה האווירית, ארגון התעופה האזרחית ואופי האיומים שונים. עצם העובדה שמטוסים יכולים לטוס בזמן מלחמה, לא אומרת דבר על הסיכון של מרחב אווירי מסוים.

EL AL כבר עשתה את הבחירה שלה

לישראל זה, אולי, החלק החשוב ביותר בכל הסיפור.

ב-25 ביוני EL AL עצרה את הטיסות תל אביב-מוסקבה. ההחלטה הייתה קשורה להחמרת המצב במרחב האוויר הרוסי לאחר המתקפות האוקראיניות. נאנוווסטי אז ניתחו בנפרד את ביטול הטיסות למוסקבה של EL AL והזהירו שהמסלול הופך להיות תלוי במצב הצבאי, בעבודת פו”א ובהגבלות פתאומיות של שדות תעופה. רויטרס גם אישרה את הקשר של החלטת המוביל עם החרפת המלחמה והסיכונים האוויריים.

וההפסקה לא הייתה שבועית כלל. לפי הנתונים האחרונים שפורסמו, EL AL האריכה את עצירת הקו לפחות עד 22 באוקטובר 2026, והטיסות הקרובות הזמינות במערכת ההזמנות הופיעו מה-1 בנובמבר. לנוסעים של טיסות שבוטלו הוצע החזר או דחיית תאריך.

כלומר, האזהרה של זלנסקי נשמעה כבר לאחר שחברת התעופה הישראלית הגדולה ביותר הכירה למעשה בבעיה בלוח הזמנים שלה.

אבל מטוסים בין ישראל לרוסיה ממשיכים לטוס

כאן מופיעה פרט שלא ניתן לאבד.

הקשר האווירי הישיר לא הופסק. חברת Red Wings הרוסית ממשיכה לבצע טיסות משדה התעופה ז’וקובסקי ליד מוסקבה לתל אביב. לוח הזמנים הרשמי של ז’וקובסקי מראה טיסת WZ015 יומית עד 23 באוקטובר, במסלול מצוין טו-204/214. יתר על כן, Red Wings כבר פתחה את לוח הזמנים לחורף: מה-25 באוקטובר החברה גם מצהירה על טיסות יומיות מוסקבה-תל אביב וחזרה.

ב-1 בספטמבר, כלומר ביום ההצהרה של זלנסקי, WZ015 אכן בוצעה מז’וקובסקי לבן-גוריון.

לאחרונה, כשפירקתי נסיעת הזמר הישראלי נועם בתן למוסקבה, התעוררה בלבול מעניין. בהסבר הציבורי של הנסיעה נטען שאין טיסות ישירות בין המדינות. בדיקת לוחות הזמנים הראתה תמונה מורכבת בהרבה.

וזה חשוב עכשיו. קיום טיסה מוכיח שהקשר המסחרי קיים. זה לא מוכיח ששדה התעופה לא יטיל הגבלות מחר, המסלול לא ישתנה או שהמצב בעוד שבוע יישאר אותו דבר.

למה אוקראינה מבטיחה במקביל ‘חלונות’ ללא מל”טים

יש עוד חלק בפנייה של זלנסקי, שבלעדיו את דבריו קל להפוך פשוט לאיום על התעופה האזרחית.

נשיא אוקראינה סיפר שארה”ב ביקשה מקייב לעשות הפסקה במתקפות על מוסקבה וסנט פטרבורג ב-25, 26 ו-27 באוגוסט. לדבריו של זלנסקי, אוקראינה מילאה את הבקשה הזו, אף על פי שהמתקפות הרוסיות על אוקראינה נמשכו בימים אלה. הוא גם ציין ש’מעצמה עולמית אחרת’ ביקשה לא לבצע מתקפות זמניות בכיוון ולדיווסטוק. שם המדינה זלנסקי לא ציין.

יתר על כן, קייב מוכנה להתחשב בפגישות דיפלומטיות עתידיות במוסקבה ולפי בקשת שותפים לנקות זמנית כיוונים מסוימים ממל”טים אוקראיניים.

מתקבלת כאן מבנה יוצא דופן. אוקראינה אומרת לחברות התעופה: תקופות בטוחות מעל רוסיה הופכות לפחות. ובמקביל מודיעה לממשלות: למען משא ומתן ניתן להוציא זמנית כיוון מסוים מהמבצע הרחוק האוקראיני.

לכן עבור נאנוווסטי – חדשות ישראל | Nikk.Agency הסיפור הזה לא מסתיים במשפט של זלנסקי. השמיים הרוסיים הופכים למרחב שבו לוח הזמנים של חברת התעופה, עבודת פו”א, המתקפות הרחוקות האוקראיניות והסכמים דיפלומטיים סגורים מתחילים להתקיים בו זמנית.

לנוסע מישראל מכאן נובע מסקנה פשוטה אך לא נעימה. על השאלה ‘האם יש טיסה ישירה תל אביב-מוסקבה?’ היום אפשר לענות: כן. על השאלה ‘האם זה אומר שהמסלול חזר להיות רגיל וניתן לחיזוי?’ – כבר לא.