כיצד האמנות מגיבה למלחמה: האמן האוקראיני ממוצא יהודי מתווי וייסברג בסרטון החדש של Ukraїner

ב-30 ביולי 2026, פרויקט Ukraїner הציג מהדורה חדשה של סדרת “דיוקנאות אמנים”, המוקדשת לאמן האוקראיני ממוצא יהודי מתווי וייסברג. הווידאו נקרא “אילו בעיות פותרת האמנות?” — “אילו בעיות פותרת האמנות?”.

זה לא ראיון ביוגרפי רגיל ולא סיור סטנדרטי בסטודיו. בפני הצופה נחשפת בהדרגה סיפורו של אדם שעבורו הציור הפך לדרך לדבר על מהפכת הכבוד, הפלישה הרוסית, הרס מריופול, עזיבה כפויה מאוקראינה וחזרה הביתה.

את הראיון עם האמן ערכה מנהלת התרבות טטיאנה טדאי. המהדורה נוצרה במסגרת פרויקט שותפות של Ukraїner עם אונסק”ו בתמיכה כספית של האיחוד האירופי.

מי הוא מתווי וייסברג

מתווי וייסברג נולד בשנת 1958 בקייב. בשנת 1977 סיים את בית הספר התיכון לאמנות רפובליקני על שם טאראס שבצ’נקו, ובשנת 1985 את המחלקה לגרפיקה ספרותית במכון הפוליגרפי האוקראיני על שם איוון פדורוב. הוא ידוע כצייר, גרפיקאי, מאייר ספרים ואחד מנציגי הכיוון שנקרא “האריירגארד הקייבי”.

וייסברג אייר יצירות של שלום עליכם, קרל גוסטב יונג, סרן קירקגור, חוסה אורטגה אי גאסט ואחרים. ציוריו הוצגו במוזיאון האמנות הלאומי של אוקראינה, במכון האוקראיני באמריקה בניו יורק, בבית האירופי בלונדון ובמוזיאון החומה בברלין ליד צ’קפוינט צ’רלי. עבודותיו נמצאות באוספים מוזיאליים ופרטיים באוקראינה ובחו”ל, כולל המוזיאון היהודי הממלכתי של וילנה גאון.

עם זאת, הווידאו החדש של Ukraїner מתמקד לא ברשימת תערוכות והישגים. המחברים מראים כיצד הביוגרפיה האישית של האמן משתלבת עם ההיסטוריה של קייב ואוקראינה.

הסטודיו הישן והחיים ברחוב אנדרייבסקי

הווידאו מתחיל בסיפור על הסטודיו הישן של מתווי וייסברג. המרחב הזה הופך לגיבור עצמאי של המהדורה: כאן מאוחסנים ציורים, ספרים, סקיצות ושרידים מתקופות שונות בחיי האמן.

וייסברג גדל בסביבת האינטליגנציה הקייבית. מילדותו הוא בחן ספרי אמנות ורפרודוקציות של יצירות אמנים מפורסמים, למד לראות קומפוזיציה, צבע ורגשות אנושיים. עם הזמן, ההיסטוריה של האמנות העולמית הפכה עבורו לא לאוסף דוגמאות לחיקוי, אלא לשפה שבה ניתן לדבר על אירועי ההווה.

חלק נפרד מהשיחה מוקדש לחיים ברחוב אנדרייבסקי — אחד הרחובות התרבותיים המרכזיים בקייב. האמן נזכר בסביבה שבה נפגשו סטודיות, אגודות אמנות, מרחבים עצמאיים ואנשים שלא התאימו למסגרות התרבותיות הסובייטיות הרשמיות.

“חומת המיידן”: ציור פעולה ישירה

אחת הנושאים המרכזיים בווידאו היא סדרת “החומה”, המוקדשת למהפכת הכבוד.

מתווי וייסברג היה משתתף ישיר באירועי המיידן. לדבריו, הוא הגיע לשם לא כאמן, אלא כאדם, אוקראיני, יהודי, גבר ואב. בתחילה היה לו כמעט בלתי אפשרי לחזור לסטודיו ולעסוק בציור, בעוד ברחובות קייב התרחשו עימותים ואנשים נהרגו.

בהדרגה, האירועים שנראו החלו להתגבש לקומפוזיציה אמנותית אחידה. וייסברג צילם את המיידן, זכר עשן, בריקדות, פרצופי המפגינים ותנועת האנשים, ולאחר מכן העביר את החוויה הזו על הבד. הוא עבד על הסדרה כארבעים יום, והמשיך לחזור מדי פעם למיידן. האמן עצמו כינה את המחזור שנוצר “ציור פעולה ישירה”.

הציורים לא הפכו לכרוניקה דוקומנטרית מילולית. בהם האירועים האמיתיים מתחברים עם מוטיבים תנ”כיים ועקרונות קומפוזיציה של אמנים אירופיים ישנים. לכן, המיידן אצל וייסברג הופך לא רק לפרק בהיסטוריה הפוליטית האוקראינית, אלא גם לסיפור אוניברסלי על כבוד, פחד, הקרבה והתנגדות.

ל-נאנווסטי — חדשות ישראל חשוב במיוחד שוייסברג מגדיר את עצמו בגלוי כאוקראיני ויהודי בו זמנית. ביצירתו, שתי הזהויות הללו לא מתחרות, אלא עוזרות להבין את החוויה ההיסטורית של אוקראינה דרך הזיכרון התרבותי היהודי ודימויים תנ”כיים.

“בתים זרים” וחוויית הפינוי הכפוי

לאחר תחילת הפלישה הרוסית המלאה, מתווי וייסברג נאלץ לעזוב זמנית את קייב. כך נוצרה חוויה חדשה — חיים בדירות זרות, מעברים בין מדינות, חדרים זמניים ותחושת היעדרות מתמדת של מרחב אישי.

בווידאו, הנושא הזה נחשף דרך סדרת “בתים זרים”. השם מדבר לא רק על חללים פיזיים. מדובר במצבו של אדם שנמצא בבטחה, אך לא מרגיש בבית.

וייסברג מראה כיצד המעבר הכפוי משנה את התפיסה של חפצים רגילים. כיסא, שולחן, חלון, מיטה או חדר לא מוכר הופכים לעדים למלחמה, גם כאשר בציור אין מבנים הרוסים, ציוד צבאי או אנשים עם נשק.

“יומן הדרך”: לצייר כל יום כדי לעמוד

עוד מחזור חשוב שמוצג בווידאו הוא “יומן הדרך”. לאחר עזיבתו מאוקראינה, האמן הציב לעצמו את המשימה ליצור עבודה קטנה מדי יום על דף בפורמט A4.

הפרקטיקה הזו הפכה לדרך לשמור על יציבות פנימית. וייסברג צייר דרכים, ערים זרות, יצירות מוזיאליות, עצים, חדרים וזיכרונות מקייב. עם זאת, כפי שהסביר האמן עצמו, גם תמונות של עצים באותה תקופה היו עדיין עבודות על המלחמה.

“יומן הדרך” התברר כאחת העבודות הרגשיות המורכבות ביותר של וייסברג. הוא נאלץ לחזור מדי יום למצבו האישי ולהפוך את חוויית האובדן, החרדה והאי-ודאות לתמונה.

בזה טמון אחד התשובות המרכזיות לשאלה שהועלתה בכותרת הווידאו. האמנות לא מסוגלת לעצור טיל או להחזיר את המתים, אך היא יכולה לעזור לאדם לשמור על היכולת להרגיש, להעיד ולקרוא למה שקורה בשמותיו.

מריופול ו”הקו האדום הדק”

האירועים במריופול האמן הבין בסדרה “הקו האדום הדק”. וייסברג כינה את סיפור העיר ההרוסה כסיפור משותף של האוקראינים ותרומתו הקטנה לשימור הזיכרון על האנשים ששרדו את המצור הרוסי. עבודות הסדרה הזו שימשו גם בפרסום של קבוצת זכויות האדם של חרקוב “קולות המלחמה. מריופול”.

בציורים אלה, גופות אנושיות מזכירות פסלים עתיקים פגומים. האמנות של העבר שוב הופכת לשפת ההווה: הצורות ההרוסות מעבירות פציעות פיזיות, מוות והרס של עיר שלמה.

וייסברג לא שואף ליצור איורים ישירים לדיווחים חדשותיים. משימתו היא לשמור על המשמעות הרגשית והמוסרית של האירוע, שיכולה להיות מובנת לצופה גם לאחר עשורים.

על מה מספר הווידאו

המהדורה היא חלק מסדרת Ukraїner “דיוקנאות אמנים”. גיבוריה הם צלמים, אמנים ונציגים אחרים של תחומי אמנות מודרניים שמייצגים את אוקראינה בחו”ל ומחזקים את הסובייקטיביות התרבותית שלה.

זיכרון אוקראיני ויהודי במרחב אמנותי אחד

ביצירתו של מתווי וייסברג תופסים מקום חשוב התנ”ך, הספרות היהודית, השואה ובאבי יאר. נושאים אלה אינם מופרדים מהמיידן או מהמלחמה הרוסית נגד אוקראינה. להפך, האמן רואה בהם חלקים משיחה כללית על פגיעות אנושית, כבוד ואחריות.

בתחילת 2026 התקיימה בבית האוקראיני בקייב תערוכה רחבת היקף “בחיפוש אחר משמעות אבודה. מתווי וייסברג”. היא כללה יותר מ-200 יצירות ציוריות וגרפיות שנוצרו במשך שלושה עשורים. בין המחזורים שהוצגו היו “בתים זרים”, “מיידן”, “יומן הדרך” ו”הקו האדום הדק”.

הפרויקט הוקדש ליום הזיכרון הבינלאומי לקורבנות השואה והוכן על ידי הבית האוקראיני בשיתוף עם שמורת ההיסטוריה והזיכרון הלאומית “באבי יאר”. בין שותפיו המוסדיים היו שגרירות ישראל באוקראינה, המרכז התרבותי הישראלי נתיב וארגונים העוסקים בזיכרון יהודי.

התערוכה הזו הראתה עד כמה טבעי בעבודותיו של וייסברג מתחברים זיכרון השואה, טרגדיית באבי יאר, מהפכת הכבוד והמלחמה הרוסית המודרנית נגד אוקראינה.

למה הווידאו הזה חשוב לצופים בישראל

עבור הקהל הישראלי, סיפורו של מתווי וייסברג מעניין במיוחד. לפנינו אמן אוקראיני ממוצא יהודי, שרואה באוקראינה כביתו האישי ובו זמנית פונה לתנ”ך, לספרות היהודית ולזיכרון השואה.

יצירתו מראה שהתרבויות האוקראינית והיהודית התפתחו במשך דורות במרחב היסטורי משותף. קייב של וייסברג היא עיר המיידן ורחוב אנדרייבסקי, אך בו זמנית עיר של משוררים יהודים, אמנים, באבי יאר ועולם היידיש האבוד.

נאנווסטי — חדשות ישראל מציעה לצפות בווידאו הזה כשיחה לא רק על אמנות, אלא גם על יכולתה של התרבות להתנגד להשמדת הזיכרון. ציוריו של וייסברג לא נותנים תשובות פשוטות, אך הם עוזרים לשמור על עדויות התקופה והמשמעות האנושית של האירועים, שאי אפשר להביע רק בשפת דיווחי החדשות.

לצפות בווידאו

“אילו בעיות פותרת האמנות? מתווי וייסברג • דיוקנאות אמנים • Ukraїner”

https://www.youtube.com/watch?v=Ni6ovCIkWgY