«אוקראינה חוזרת על דרכו של ישראל»: ראיון פרידה עם השגריר מיכאל ברודסקי — וידאו

ב-1 באוגוסט 2026 ערוץ הטלוויזיה “אנחנו – אוקראינה” הציג ראיון גדול עם שגריר מדינת ישראל באוקראינה, מיכאל ברודסקי. השיחה הוקלטה ערב סיום שליחותו הדיפלומטית והייתה מעין סיכום של כמעט חמש שנות עבודה בקייב.

הנושא המרכזי של הראיון היה היחסים בין ישראל לאוקראינה, שהפכו בשנים האחרונות להיות קשורים לא רק בקשרים היסטוריים, תרבותיים ואנושיים, אלא גם בשאלות ביטחוניות דומות.

מיכאל ברודסקי סיפר כיצד השתנתה אוקראינה לאחר תחילת הפלישה הרוסית המלאה, מה יכולים האוקראינים ללמוד מהישראלים, איזה ניסיון של אוקראינה עצמה מעניין את ישראל ולמה יש לראות באיום מצד איראן כבעיה משותפת לשתי המדינות.

וידאו:

https://www.youtube.com/watch?v=kVmMqShv8Ds

כמעט חמש שנות עבודה בזמן מלחמה

מיכאל ברודסקי התחיל את עבודתו כשגריר ישראל באוקראינה באוגוסט 2021 – רק כמה חודשים לפני הפלישה הרוסית המלאה. כך, כמעט כל כהונתו הדיפלומטית עברה בתנאי מלחמה, התקפות טילים, פינוי ואיומים מתמידים על האוכלוסייה האזרחית.

בראיון הדיפלומט נזכר בשנים הראשונות של עבודתו ומספר מה היה עבורו הקשה ביותר. הוא מדבר במיוחד על תפיסתו האישית של ההתקפות הרוסיות על קייב ועל החיים בבירה האוקראינית בזמן אזעקות אוויר.

במהלך השנים הללו השתנה לא רק המדינה האוקראינית, אלא גם החברה עצמה. מיליוני אוקראינים למדו לחיות בתנאי איום צבאי ממושך, להגיב במהירות להודעות על סכנה, לתמוך בצבא ולקבל החלטות ללא ביטחון שהיום הבא יהיה רגוע.

ניסיון זה מובן היטב לישראלים, שגם הם חיים במשך עשורים ליד מקורות איום מתמיד.

מה אוקראינה יכולה ללמוד מישראל

אחד החלקים המרכזיים של השיחה מוקדש למה שהאוקראינים יכולים ללמוד מישראל.

הדיבור אינו רק על נשק או מערכות הגנה אווירית. הניסיון הישראלי כולל מודל שלם של קיום מדינה בתנאי סכנה מתמדת:

• פיתוח תעשיית ביטחון עצמאית;
• הכנת האוכלוסייה האזרחית;
• מערכות התרעה מוקדמת;
• חדרים מוגנים ומקלטים;
• שיתוף פעולה בין הצבא, הרשויות המקומיות ושירותי החירום;
• שיקום מהיר של החיים הנורמליים לאחר התקפות;
• השקעות מתמידות בטכנולוגיות צבאיות ואזרחיות.

אוקראינה גם נאלצת לפתח תחומים אלה. עם זאת, העתקה עיוורת של המודל הישראלי אינה אפשרית: גודל השטחים, אופי ההתקפות הרוסיות, מספר המטרות וסוגי הטילים המשמשים שונים באופן משמעותי.

לכן השיחה על מערכת ההגנה האווירית הישראלית אינה מסתכמת בשאלה פשוטה על העברת “כיפת ברזל” לאוקראינה. להגנת אוקראינה נדרשת מערכת רב-שכבתית, המסוגלת להתמודד בו זמנית עם טילים בליסטיים ושיוט, מל”טים תקיפה, תעופה ואמצעי תקיפה אחרים.

למה ברודסקי סבור שאוקראינה חוזרת על דרכה של ישראל

הטענה המרכזית של הראיון מוצגת בכותרתו: “אוקראינה חוזרת על דרכה של ישראל”.

טענה זו נוגעת בעיקר לפיתוח טכנולוגיות עצמאיות ויכולת המדינה להסתמך על כוחותיה.

ישראל יצרה חלק משמעותי מתעשיית הביטחון שלה תחת לחץ של איומים צבאיים ממשיים. פיתוחים ישראליים רבים הופיעו לא במעבדות תיאורטיות, אלא כתשובה לבעיות קונקרטיות שעמדו בפני הצבא והאוכלוסייה האזרחית.

אוקראינה היום עוברת דרך דומה. במהלך שנות המלחמה המלאה, מפתחים אוקראינים יצרו כמות גדולה של מערכות מל”טים, אמצעי תקשורת, תוכנות ניהול, מערכות תצפית ופתרונות יחסית זולים לשדה הקרב.

ברודסקי ציין בעבר כי הטכנולוגיות האוקראיניות ימשיכו להיות מבוקשות במדינות אחרות. לדבריו, אוקראינה הצליחה למצוא פתרונות יצירתיים ויחסית זולים, בעוד שישראל בזמנו יצרה את ערכה העצמי דווקא בזכות טכנולוגיות שהתפתחו בצבא ולמטרות צבאיות.

עם זאת, מדובר לא על למידה חד-צדדית. השגריר מדגיש: גם לישראל יש מה ללמוד מאוקראינה.

הצבא האוקראיני צבר ניסיון רחב בהתמודדות עם מכונת המלחמה הרוסית הגדולה, שימוש במל”טים, הגנה על תשתיות וניהול מלחמה מודרנית קלאסית. ישראל, מצידה, מחזיקה בניסיון בהגנה נגד טילים, מודיעין, פעולות ממוקדות והתמודדות עם ארגוני טרור הנתמכים על ידי איראן.

דווקא השוני בניסיון זה הופך את שיתוף הפעולה האפשרי לחשוב במיוחד.

האיום האיראני מקשר בין מלחמות ישראל ואוקראינה

חלק נפרד של הראיון מוקדש לאיראן ולדיאלוג בתחום הביטחון.

עבור ישראל, איראן היא אחת האיומים האסטרטגיים המרכזיים. טהראן תומכת ומחמשת מבנים הנלחמים נגד ישראל. במקביל, מל”טים וטכנולוגיות איראניות הפכו לחלק מהנשק הרוסי המשמש לתקיפות על ערים אוקראיניות.

כך, ישראל ואוקראינה מתמודדות עם ביטויים שונים של אותה מערכת צבאית-טכנולוגית.

אוקראינה צברה ניסיון משמעותי במאבק במל”טים תקיפה איראניים, בגרסאותיהם הרוסיות המותאמות ובשיטות השימוש ההמוני במכשירים כאלה. ישראל מחזיקה במידע מודיעיני, אמצעי יירוט משלה וניסיון רב שנים בהתמודדות עם תשתית צבאית איראנית.

ברודסקי אישר כי קיימת תקשורת בין המדינות להחלפת ניסיון מעשי, אם כי פרטי שיתוף פעולה כזה אינם נחשפים לציבור.

עבור נאנוווסטי – חדשות ישראל חלק זה של השיחה חשוב במיוחד. הוא מראה כי המלחמה הרוסית נגד אוקראינה והאיום האיראני על ישראל אינם קיימים בבידוד זה מזה. נשק, טכנולוגיות, מומחים וטקטיקות נעים בין אזורים שונים, ויוצרים סיכונים משותפים.

היחסים בין ישראל לאוקראינה

בראיון נדונים גם היחסים הפוליטיים בין המדינות, היחס של החברה הישראלית למה שקורה באוקראינה וגורלם של האוקראינים שהגיעו לישראל לאחר תחילת המלחמה.

המנחה שואלת האם האוקראינים חוזרים מישראל הביתה, האם בירושלים עוקבים אחרי השינויים בממשלה האוקראינית ומה יכול להיות הדיאלוג העתידי בין שתי המדינות.

למרות חילוקי הדעות שהתעוררו בשנים האחרונות, בין ישראל לאוקראינה נשאר מרחב גדול לשיתוף פעולה. זה נוגע לרפואה, שיקום נפגעים, הגנה אזרחית, טכנולוגיות, חקלאות, אבטחת סייבר ופיתוחים ביטחוניים.

עם זאת, לפיתוח שיתוף פעולה כזה נדרש דיאלוג פוליטי מתמיד. לשני הצדדים חשוב להבין את השאלות הרגישות זה של זה ובמקביל לא להימנע משיחה על בעיות לא פתורות.

סיום שליחותו הדיפלומטית של מיכאל ברודסקי

הראיון פורסם ערב סיום עבודתו של מיכאל ברודסקי באוקראינה. הדף הרשמי של השגרירות מציין כי הוא כיהן כשגריר מאוגוסט 2021.

השגריר החדש של ישראל באוקראינה מונה רוי רוזנבליט. דווח בעבר כי הוא אמור להגיע לקייב באוגוסט 2026, ולאחר מכן תתחיל העברת הסמכויות הרשמית.

לכן החלק הסופי של הראיון מוקדש לא רק לפוליטיקה, אלא גם לסיכומים האישיים של עבודתו של ברודסקי. הוא מדבר על הישגיו המרכזיים, התקופות הקשות ביותר ועל איך יזכור את אוקראינה לאחר סיום שליחותו.

לשנות עבודתו חלה הפלישה הרוסית המלאה, פינוי אזרחים ישראלים, ארגון סיוע הומניטרי, התקפות טילים על ערים אוקראיניות ומלחמת ישראל נגד ארגוני טרור לאחר התקפת חמאס ב-7 באוקטובר 2023.

למה כדאי לצפות בראיון במלואו

הווידאו הזה מאפשר לשמוע לא רק משפט נפרד על “הדרך הישראלית” של אוקראינה, אלא גם מבט רחב יותר של הדיפלומט הישראלי על התפתחות שתי המדינות.

בראיון נדונים:

• הניסיון האישי של מיכאל ברודסקי בזמן ההתקפות הרוסיות על קייב;
• השינויים במדינה ובחברה האוקראינית;
• היחסים בין ישראל לאוקראינה;
• חזרת האוקראינים מישראל;
• הניסיון הישראלי בהגנה אווירית;
• הטכנולוגיות הצבאיות האוקראיניות;
• החלפת ניסיון בין צבאות שתי המדינות;
• האיום האיראני;
• החלפת השגריר הישראלי בקייב;
• סיכום שליחותו הדיפלומטית של ברודסקי.

המסקנה המרכזית של השיחה היא שאוקראינה אכן רוכשת כמה תכונות של ישראל – מדינה שנאלצת לפתח תעשיית ביטחון עצמאית, לשמור על מוכנות מתמדת של החברה ולהסתמך בראש ובראשונה על יכולותיה העצמיות.

אבל במקביל אוקראינה יוצרת ניסיון ייחודי שכבר מעניין את ישראל.

נאנוווסטי – חדשות ישראל מציע לצפות בראיון במלואו, שכן הוא עוזר להבין טוב יותר לא רק את היחסים הנוכחיים בין קייב לירושלים, אלא גם את כיווני שיתוף הפעולה האפשריים לאחר סיום המלחמה.

זמני הווידאו

00:00 — תחילת הראיון
00:52 — השנים הראשונות של עבודתו של מיכאל ברודסקי באוקראינה
02:47 — מה היה הקשה ביותר עבור השגריר
04:48 — ההתקפות הרוסיות על קייב
06:01 — איך השתנו אוקראינה והחברה האוקראינית
07:00 — היחסים בין אוקראינה לישראל
09:35 — האם האוקראינים חוזרים מישראל
10:48 — איך בישראל תופסים את השינויים בממשלה האוקראינית
12:12 — מה אוקראינה יכולה ללמוד מישראל
13:21 — הניסיון הישראלי בהגנה אווירית
15:26 — למה אוקראינה חוזרת על דרכה של ישראל
16:26 — דיאלוג על שאלות האיום האיראני
19:25 — השגריר החדש של ישראל באוקראינה
20:49 — סיכום עבודתו של מיכאל ברודסקי