האוכל עשוי להתייקר שוב: מלחמות, חום ואל-ניניו פגעו בו זמנית בשוק העולמי

גל חדש של עליית מחירים עולמית למוצרים עשוי להתחיל בשל שילוב של מספר גורמים: המלחמה הרוסית נגד אוקראינה, הפרעות בהובלה דרך הים השחור, השלכות המלחמה של ארה”ב וישראל נגד איראן, חום קיצוני באירופה והתחזקות אל-ניניו.

האזהרה עם הפניה לבלומברג פורסמה ב-1 באוגוסט 2026 בשעה 21:21. הסוכנות מציינת כי שוק המזון העולמי עדיין שומר על יציבות, אך בו זמנית נמצא תחת לחץ של מספר משברים, שכל אחד מהם יכול לפגוע ביבול, בעלות הדשנים או בהובלה הבינלאומית.

רוסיה ואוקראינה יחד מספקות יותר מרבע מהסחר העולמי בחיטה, כשליש מייצוא שמן החמניות וכעשירית מייצוא התירס. לכן מה שקורה בים השחור משפיע לא רק על הכלכלה האוקראינית או הרוסית, אלא גם על עלות הלחם, שמן הצמחי, המזון לבעלי חיים והבשר בעשרות מדינות.

המחירים עדיין לא זינקו, אבל רזרבת החוסן מצטמצמת

לדבר על משבר מזון עולמי חדש שהתרחש עדיין מוקדם. הנתונים הרשמיים האחרונים של ארגון המזון והחקלאות של האו”ם פורסמו ב-3 ביולי 2026 ומתייחסים ליוני.

מדד המחירים העולמי למזון של FAO עמד ביוני על 130.3 נקודות. זה נמוך ב-0.3% מהמדד של מאי, אך גבוה ב-2.2% מרמת יוני 2025.

המחירים העולמיים לדגנים ירדו בחודש ב-3.5%. החיטה הוזלה ב-4.4%, והתירס ב-6.2%. במקביל, מדד המחירים לאורז עלה ב-3.2%, והשמנים הצמחיים התייקרו ב-3.8%. הבשר עלה ב-0.5% והגיע לרמה שיא חדשה.

כך, בלומברג מזהיר לא על כך שכל המוצרים כבר התייקרו בחדות, אלא על הסיכון לשינוי המצב במחצית השנייה של 2026 וב-2027.

בינתיים הלחץ נבלם על ידי מלאים עולמיים גדולים ויבולים טובים במדינות מסוימות בדרום אמריקה ובאסיה. FAO צופה כי בשנת 2026 ייאספו בעולם כ-2.983 מיליארד טון דגנים. זהו היבול השני בגודלו בהיסטוריה, אם כי הוא נמוך ב-1.9% מהשיא של העונה הקודמת.

עם זאת, בתוך התחזית הכללית הזו כבר ניכרים שינויים מדאיגים. ייצור החיטה עשוי לרדת ב-4.3%, ל-806.5 מיליון טון, והיבול העולמי של האורז ב-1.8%.

מדוע הים השחור שוב הפך לסיכון העיקרי

המלחמה הרוסית-אוקראינית נותרה אחד הגורמים המסוכנים ביותר לשוק המזון העולמי. המצב החמיר במיוחד ביולי 2026.

ב-15 ביולי 2026 רויטרס דיווח כי כתוצאה מהתקפות טילים ומל”טים רוסיות מוגברות, אוקראינה איבדה כשליש מהיכולת לייצא דגנים דרך נמלי הים השחור.

הקיבולת החודשית של נמלי אוקראינה ירדה לכ-4 מיליון טון. לפני גל ההתקפות החדש, יותר מ-90% מהייצוא החקלאי האוקראיני הופנה דרך נמלי מחוז אודסה.

ב-23 ביולי 2026 הצד האוקראיני הודיע כי חלק מבעלי הספינות הפסיקו זמנית לשלוח ספינות לנמלי הים השחור של אוקראינה. ההחלטה הוסברה בהגברת ההתקפות הרוסיות על תשתיות הנמל וספינות מסחריות.

בעיות התעוררו גם בצד הרוסי של הים השחור. ב-28 ביולי 2026 שלושה מסופי דגנים רוסים גדולים – NZT ו-KSK בנובורוסיסק, וכן ZTKT בטמאני – הגבילו את קבלת הדגנים המובלים בתחבורה יבשתית.

הקיבולת הכוללת של מסופים אלה עולה על 20 מיליון טון דגנים בשנה. ההגבלות הוטלו על רקע התקפות על ספינות, איומים על תשתיות הנמל ואיסור תנועת לילה של ספינות בנובורוסיסק.

ב-31 ביולי 2026 איגוד היצואנים והיצרנים של דגנים הרוסי הצהיר כי הסלמה נוספת עשויה להוביל לעצירת הייצוא דרך הים השחור. יש להתייחס להצהרות הארגון הרוסי כעמדת אחד הצדדים במלחמה, אך האיום על הפרעות באספקה אכן קיים: רוסיה נותרה היצואנית הגדולה ביותר של חיטה, ואוקראינה גם היא בין הספקים החשובים ביותר של דגנים.

האירועים המרכזיים המשפיעים על שוק המזון

החום האירופי פגע בתירס ובחמניות

בלומברג מציין על חום קיצוני, בצורת ושריפות יער באירופה, שעלולים להוביל לצמצום הייצור הגדול ביותר בעשורים האחרונים.

דוח רשמי של מרכז המחקר המשותף של הנציבות האירופית, שפורסם ב-27 ביולי 2026, מאשר את ההחמרה החמורה במצב, אם כי מסקנותיו עדיין זהירות יותר מהניסוח של בלומברג.

גלי חום נצפו בעשרת הימים האחרונים של יוני, ולאחר מכן חזרו בערך באמצע יולי. הטמפרטורות הגבוהות קיצרו את תקופת היווצרות הדגן, האיצו את הבשלת הגידולים החורפיים ואילצו את החקלאים להתחיל את הקציר מוקדם יותר.

תחזיות התפוקה של גידולים חורפיים באיחוד האירופי הופחתו ב-1–4%. היבול הכולל של דגנים כעת צפוי להיות נמוך בכ-1% מהממוצע של חמש השנים האחרונות. עבור תירס וחמניות התחזיות הופחתו באופן ניכר יותר — בכ-6–7%.

בצרפת הטמפרטורות השיא חפפו עם מחסור בלחות. בדרום-מערב גרמניה, באוסטריה, בסלובקיה ובצ’כיה החום עוד יותר רוקן את מאגרי המים בקרקע. בהונגריה ובמערב רומניה הבצורת התחזקה.

בצפון ובמרכז איטליה החום הגיע בתקופת הפריחה של התירס, מה שיכול היה להפחית את ההאבקה והתפוקה שלו. בספרד הטמפרטורות הגבוהות קיצרו את תקופת היווצרות הדגן.

בצפון-מזרח פולין, במערב לטביה ובליטא התעוררה בעיה הפוכה: משקעים מוגזמים עלולים לעכב את הקציר, להחמיר את איכות הדגן ולתרום להתפשטות מחלות צמחים.

כיצד המלחמה עם איראן הגיעה למחירי המזון

המלחמה של ארה”ב וישראל נגד איראן החלה ב-28 בפברואר 2026. עבור שוק החקלאות, ההשלכה העיקרית הייתה הפרעות בתנועה דרך מצר הורמוז.

דרכו עוברים לא רק נפט וגז נוזלי. לפני תחילת המלחמה, דרך הורמוז הועברו כשליש מכל הקרבמיד הנמכר בעולם — הדשן החנקתי הנפוץ ביותר — וכמעט מחצית מהגופרית המועברת בדרך הים. גופרית נחוצה לייצור דשנים פוספטיים.

כבר ב-9 באפריל 2026 רויטרס דיווח כי הקרבמיד התייקר בכ-80 דולר לטון בהשוואה למחיר שלפני המלחמה של כ-470 דולר. שוק הדשנים היה מתוח גם לפני המלחמה: סין הגבילה את הייצוא, ומפעלים אירופיים צמצמו את הייצור בשל הגז הטבעי היקר.

ב-13 באפריל 2026 FAO הזהירה כי הפרעה ממושכת בתנועה דרך מצר הורמוז עשויה להוביל לקטסטרופה אגרו-מזונית עולמית. דשנים יקרים מאלצים את החקלאים להשתמש בהם בכמות קטנה יותר, מה שמפחית את התפוקה לא מיד, אלא במהלך העונה החקלאית הבאה.

ב-14 באפריל 2026 על מחסור בדשנים כאחת האיומים העיקריים למדינות מתפתחות הצהירה ועידת האו”ם לסחר ופיתוח.

ב-27 באפריל 2026 רויטרס דיווח כי חקלאים במדינות שונות החלו לשקול מחדש את תוכניות הזריעה. בשל שילוב של מחירי דגנים נמוכים ודשנים יקרים, היצרנים שקלו אפשרות לצמצם את שטחי הזריעה או לעבור לגידולים פחות יקרים. זה יצר איום כבר על יבול 2027.

ההובלה התאוששה רק חלקית

הסכם ביניים בין ארה”ב לאיראן הוכרז ב-15 ביוני 2026. לאחר מכן החלה התנועה של דשנים דרך מצר הורמוז להתאושש בהדרגה.

לפי נתוני רויטרס מ-26 ביוני 2026, לאחר חתימת ההסכם יצאו דרך המצר כ-640 אלף טון גופרית ו-427 אלף טון קרבמיד.

עם זאת, באותו זמן נותרו חסומות במפרץ הפרסי יותר מ-500 ספינות. כ-600 אלף טון קרבמיד ומ-300 עד 400 אלף טון גופרית עדיין חיכו להזדמנות לצאת מהאזור.

אנליסטים הזהירו כי גם בתרחיש המיטבי ביותר, התאוששות משמעותית של ההובלה עשויה להתחיל לא לפני אוגוסט 2026. בנוסף, מפעלים לייצור דשנים שנפגעו, מתקני גז ומתקני זיקוק נפט דרשו תיקון.

חומר של רויטרס, שפורסם ב-9 ביולי 2026, הראה עד כמה החקלאות המודרנית תלויה בדשנים זמינים. דשנים חנקתיים מיוצרים באמצעות גז טבעי, ולכן עליית מחירי הגז והפרעות באספקה כמעט בלתי נמנעות משפיעות על עלות החיטה, התירס והאורז.

אל-ניניו כבר התחיל

גורם סיכון נוסף הוא אל-ניניו. זהו עלייה תקופתית בטמפרטורת פני המים במרכז ובמזרח האוקיינוס השקט המשווני, המסוגלת לשנות את פיזור המשקעים ברחבי העולם.

ב-9 ביולי 2026 המרכז האמריקאי לחיזוי אקלים NOAA הודיע רשמית כי אל-ניניו נמשך ומתחזק.

הסטייה הטמפרטורית באזור התצפיות המרכזי Niño-3.4 הגיעה ל-+1.2°C. ההסתברות לשימור אל-ניניו עד תחילת האביב 2027 מוערכת ב-97%.

בנוסף, NOAA מעריך את ההסתברות להיווצרות אל-ניניו חזק מאוד בתקופה מאוקטובר עד דצמבר 2026 ב-81%. במקרה כזה, התופעה עשויה להיכנס לרשימת החזקים ביותר מאז תחילת התצפיות הסדירות ב-1950. העדכון המפורט הבא של NOAA מתוכנן ל-13 באוגוסט 2026.

לשוק המזון העולמי מסוכנות במיוחד הבצורות האפשריות בהודו, וייטנאם, תאילנד, אינדונזיה, מלזיה ואוסטרליה.

עלולים להיות בסיכון:

אורז בדרום ודרום-מזרח אסיה;

חיטה באוסטרליה;

סוכר בהודו ובתאילנד;

שמן דקלים באינדונזיה ובמלזיה;

תירס וגידולים אחרים במדינות דרום אפריקה.

עם זאת, גם אל-ניניו חזק מאוד לא גורם לאותן השלכות בכל המדינות. באזורים מסוימים הוא מביא בצורת, באחרים — משקעים חזקים ושיטפונות. NOAA מדגיש בנפרד כי עוצמת התופעה הגבוהה מגדילה את ההסתברות להשלכות טיפוסיות, אך לא מבטיחה אותן בכל אזור ספציפי.

אילו מוצרים עשויים להתייקר ראשונים

ראשונים להגיב לשילוב של סיכונים אקלימיים וצבאיים הם בדרך כלל מוצרים הנמכרים באופן פעיל בשוק העולמי.

בשנת 2026 המוצרים הפגיעים ביותר נראים אורז, שמנים צמחיים, סוכר, חיטה ותירס.

האורז כבר התייקר ביוני ב-3.2%. עלותו מושפעת מחששות לגבי מזג האוויר באסיה, ביקוש גבוה ועלייה בעלויות הייצור וההובלה.

השמנים הצמחיים התייקרו ב-3.8%. השוק תלוי בו זמנית ביבול החמניות באוקראינה ובאירופה, שמן הדקלים בדרום-מזרח אסיה ובעלות הנפט, שכן שמנים צמחיים משמשים בייצור דלק ביולוגי.

לאחר מכן עליית המחירים עשויה לעבור לקמח, לחם ומוצרי פסטה. התייקרות התירס, החיטה והקמח החמניות מעלה בהדרגה את עלות המזון לבעלי חיים. בעיכוב זה משפיע על בשר, ביצים ומוצרי חלב.

כלומר, הצרכן עשוי לא לראות מיד את ההשלכות של נמל סגור, קרבמיד יקר או בצורת באסיה. בין ההפרעה הראשונה באספקה לשינוי המחירים בחנות עשויים לעבור חודשים.

מה זה אומר עבור ישראל

עבור ישראל המצב הזה חשוב במיוחד בשל התלות בייבוא דגנים ומזון לבעלי חיים.

בדוח של משרד החקלאות של ארה”ב, שפורסם ב-23 במרץ 2026, נצפה כי בעונת החקלאות 2026/27 ישראל תייבא כ-2.15 מיליון טון חיטה.

חדשות ישראל מציינות כי הסיכון אינו רק במחסור פיזי אפשרי של מוצרים. חלק ניכר מהלחץ עשוי להתבטא דרך עלות הרכישות, דמי הובלה ימית, ביטוח ספינות, דלק ואחסון.

גם כאשר יש תבואה בשוק העולמי, המשלוח שלה יכול להפוך ליקר בהרבה. זה נכון במיוחד לגבי משלוחים שצריכים לעבור דרך הים השחור, מצר הורמוז, הים האדום או נתיבי ים לא בטוחים אחרים.

עליית עלות המזון לבעלי חיים יכולה להשפיע על מחירי העוף, הביצים, מוצרי החלב והבשר. חיטה יקרה יותר משפיעה על עלות הקמח ומוצרי המאפה, ובעיות עם חמניות ושמן דקלים משפיעות על מחירי שמן הצמחי ומגוון מוצרים מוכנים.

НАновости — Новости Израиля תמשיך לעקוב אחר השינויים בשווקי המזון העולמיים, שכן ההשלכות שלהם עשויות להופיע בחנויות בישראל לא מיד, אלא בסתיו 2026 או כבר ב-2027.

עדיין ניתן למנוע את המשבר החדש

אין מחסור עולמי במזון נכון ל-1 באוגוסט 2026. ה-FAO עדיין מצפה ליבול הדגנים השני בגודלו בהיסטוריה, ורמת המלאים העולמית נשארת יחסית גבוהה.

עם זאת, בטיחות השוק תלויה בכך שלא יתרחשו מספר זעזועים גדולים בו זמנית.

אם התקפות רוסיות יגבילו עוד יותר את היצוא האוקראיני, המשלוחים מנמלי רוסיה גם יקטנו, מצר הורמוז ייסגר שוב, ואל-ניניו יפגע ביבול האורז ושמן הדקלים, המלאים המייצבים את השוק עשויים להפסיק להיות הגנה מספקת במהירות.

דווקא הצטברות של מספר משברים הופכת את המצב הנוכחי למסוכן. בצורת נפרדת ניתן לפצות ביבול במדינה אחרת. אובדן נתיב אחד ניתן להחליף בנמל חלופי. אבל כאשר היבולים מצטמצמים בו זמנית, הדשנים מתייקרים, הספינות נחסמות ועלות הדלק עולה, החלפת הכמויות החסרות הופכת למורכבת בהרבה.

לכן יש להתייחס לאזהרת בלומברג מ-1 באוגוסט 2026 לא כהודעה על כך שהמוצרים כבר התייקרו בכל מקום, אלא כאות: מערכת המזון העולמית הגיעה לתקופה שבה מכה רצינית נוספת יכולה להפעיל גל חדש של אינפלציה.