- July 28, 2026
- 9:31 pm
- בעולם
נשיא ארה”ב דונלד טראמפ ב-28 ביולי 2026 קיים בבית הלבן שיחות נפרדות עם נשיא אוקראינה ולדימיר זלנסקי וראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו.
שתי הפגישות התקיימו בדלתיים סגורות, ללא נוכחות עיתונאים וללא מסיבות עיתונאים משותפות. תחילה קיבל טראמפ את זלנסקי, ולאחר מכן נפגש עם נתניהו. דוברת הבית הלבן קרולין לויט כתבה ברשת החברתית X כי שתי השיחות היו “חיוביות ופרודוקטיביות”.
מאחורי הניסוח הדיפלומטי הכללי הזה הסתתרו שתי אג’נדות בינלאומיות שונות אך הולכות ומתחברות. זלנסקי הגיע לדון בהגנה האווירית של אוקראינה, ייצור נשק אמריקאי, מל”טים וניסיונות להגביר את הלחץ על רוסיה. נתניהו שאף לשכנע את טראמפ לא להחליש את המעורבות האמריקאית בעימות עם איראן, וכן דן במצב בלבנון ובהרחבת הסכמי אברהם.
כך, במשך מספר שעות בחדר הסגלגל נפגשו שתי מלחמות, שנחשבו עד לא מזמן כמשברים נפרדים: התוקפנות הרוסית נגד אוקראינה והעימות במזרח התיכון של ישראל עם איראן ובעלי בריתה.
זלנסקי וטראמפ דנו בייצור טילים למערכת הפטריוט
הפגישה הראשונה התקיימה בין טראמפ לולדימיר זלנסקי. השיחה התקיימה בחדר הסגלגל ללא עיתונאים ולפי המידע שפורסם, הייתה קצרה מהשיחות שבאו לאחר מכן עם נתניהו.
לאחר הפגישה כינה זלנסקי אותה טובה והודיע כי הודה לנשיא האמריקאי על העבודה המשותפת שמטרתה להגן על חיי אזרחי אוקראינה ולקדם את השלום. משרד נשיא אוקראינה אישר את קיום השיחות בערב ה-28 ביולי.
הנושא המעשי המרכזי היה ייצור טילים מיירטים למערכות ההגנה האווירית פטריוט. זלנסקי הודיע כי דן עם טראמפ ברישיונות אמריקאיים שיאפשרו לאוקראינה להשתתף בייצור מיירטים כאלה.
“הנשיא ואני דנו ברישיונות לייצור מיירטי פטריוט ובכמה רעיונות נוספים שיכולים לעזור”, אמר זלנסקי לאחר השיחות. הוא גם הדגיש את הצורך להפעיל את התהליך הדיפלומטי שמטרתו להפסיק את המלחמה הרוסית.
עבור אוקראינה, שאלה זו היא בעלת חשיבות אסטרטגית. רוסיה ממשיכה להשתמש בטילים בליסטיים ושיוט נגד ערים אוקראיניות, ומספר המערכות והתחמושת הזמינות של פטריוט נותר מוגבל. האפשרות לייצר מיירטים באוקראינה או בשיתוף עם חברות אמריקאיות תאפשר להפחית את התלות בהחלטות פוליטיות נפרדות על אספקה.
נושא הרישוי כבר נדון על ידי טראמפ וזלנסקי בפגישה במהלך פסגת נאט”ו באנקרה ב-8 ביולי. אז הודיע הנשיא האמריקאי על נכונותו להעניק לאוקראינה אפשרות לייצר מערכות או רכיבים של פטריוט ברישיון אמריקאי. הפגישה הנוכחית הייתה אמורה להעביר את ההסכמה הפוליטית הזו למישור מעשי.
מל”טים ושיתוף פעולה ביטחוני חדש
כיוון נוסף של השיחות היה שיתוף פעולה בתחום הטכנולוגיות של מל”טים.
אוקראינה יצרה במהלך שנות המלחמה תעשייה חזקה של ייצור מל”טים, המסוגלים לפגוע במטרות צבאיות רוסיות, מפעלי זיקוק, מחסנים ונתיבי לוגיסטיקה. ארה”ב, מצידה, מחזיקה בטכנולוגיות, רכיבים ויכולות פיננסיות להרחבת ייצור כזה.
טראמפ וזלנסקי דנו בעבודה נוספת לאחר הסכמות מוקדמות בתחום כלי הטיס הבלתי מאוישים. פרטי העסקה האפשרית טרם פורסמו, אך ייתכן שמדובר ברכישות אמריקאיות של מערכות אוקראיניות, כמו גם בייצור משותף והחלפת טכנולוגיות.
כפי שמציין נאנוווסטי — חדשות ישראל, השילוב של שני הנושאים — פטריוט ומל”טים — מראה על שינוי באופי שיתוף הפעולה האוקראיני-אמריקאי. אוקראינה מבקשת יותר ויותר לא רק נשק מוכן, אלא גם את הזכות לייצר את המערכות הנדרשות בעצמה.
זלנסקי קרא להפעיל את הדיפלומטיה
זלנסקי הודיע כי חלק נפרד מהשיחה הוקדש למאמצים דיפלומטיים להפסקת המלחמה הרוסית.
לא הוצג תוכנית שלום קונקרטית לאחר הפגישה. הבית הלבן גם לא הודיע על שיחות חדשות עם מוסקבה או על שינוי בעמדה האמריקאית. עם זאת, זלנסקי הצהיר כי יש “להחיות” או להפעיל את התהליך הדיפלומטי.
לפני הפגישה, נציג הבית הלבן אמר כי טראמפ מתכוון לדון עם הנשיא האוקראיני במהלך השיחות בין אוקראינה לרוסיה. קייב, מצידה, ממשיכה לטעון כי הדיפלומטיה צריכה להיות מלווה בלחץ צבאי, כלכלי וסנקציות על מוסקבה.
לאחר הבית הלבן, זלנסקי היה אמור לקיים שיחות עם סנאטורים אמריקאים. בקונגרס נמשך הדיון על הצעת חוק סנקציות המכוונת נגד מדינות הרוכשות נפט וגז רוסיים, כמו גם נגד מבנים פיננסיים ופוליטיים רוסיים.
מדוע זלנסקי ונתניהו נמצאים בוושינגטון בו זמנית
שני המנהיגים הגיעו לוושינגטון לא רק למען פגישות עם טראמפ. זלנסקי ונתניהו הגיעו להשתתף בטקס הפרידה מהסנאטור האמריקאי לינדסי גרהם.
גרהם היה אחד התומכים הפעילים ביותר בתמיכה צבאית באוקראינה ובישראל בקונגרס ארה”ב. זמן קצר לפני מותו הוא ביקר בקייב והמשיך לקדם הצעת חוק על סנקציות חדשות נגד רוסיה ומדינות המסייעות למוסקבה לממן את המלחמה.
לפני תחילת השיחה, הביע זלנסקי את תנחומיו לטראמפ בעקבות מותו של הסנאטור.
הביקור, שהיה קשור במקור לטקס האבל, הפך ליום של דיפלומטיה חשובה ביותר: נשיא ארה”ב קיים ברצף שיחות עם מנהיגי שתי מדינות הנלחמות נגד אויבים, המשתפות פעולה זו עם זו.
הפגישה עם נתניהו נמשכה שעה וחצי
לאחר זלנסקי הגיע לבית הלבן בנימין נתניהו. שיחותיו עם טראמפ נמשכו כ-90 דקות. לאחר מכן עזב ראש הממשלה הישראלי את הבית הלבן ללא הצהרה לעיתונאים.
בפגישה השתתפו לא רק שני המנהיגים. בתמונות שפורסמו נראו לצידם סגן נשיא ארה”ב ג’יי די ואנס, מזכיר המדינה מרקו רוביו ושר ההגנה פיט הגסט.
הרכב המשתתפים הזה מצביע על כך שהדיון עסק לא רק ביחסים הפוליטיים בין טראמפ לנתניהו, אלא גם בהחלטות צבאיות, דיפלומטיות ואזוריות ספציפיות.
הנושא המרכזי היה איראן. בנוסף, נציג הבית הלבן הודיע מראש כי הצדדים מתכוונים לדון בשיחות בין ישראל ללבנון, כמו גם בהרחבת הסכמי אברהם.
איראן ו”הר קירקה”
לפני הפגישה נוצר מתח ציבורי ניכר בין טראמפ לנתניהו.
דווח כי ראש הממשלה הישראלי התכוון להציג לנשיא האמריקאי מידע מודיעיני על שחזור התשתית הגרעינית האיראנית, במיוחד על מתקן תת-קרקעי מחוזק שקיבל את השם Pickaxe Mountain — “הר קירקה”.
הצד הישראלי, לפי דיווחי התקשורת, חושד שאיראן מנצלת את הפסקת הדיפלומטיה להעברת ציוד ושחזור מתקני תוכנית הגרעין.
עם זאת, טראמפ עוד לפני הגעת נתניהו הצהיר כי גם ללא ראש הממשלה הישראלי הוא יודע מה קורה במתקן הזה. הנשיא האמריקאי שיער כי נתניהו מעלה את הנושא הזה בפומבי מכיוון שהוא רוצה לשמור על מעורבות ארה”ב במלחמה נגד איראן.
“אני לא צריך שביבי יגיד לי על זה. הוא מדבר על זה כי הוא רוצה שאשאר מעורב”, אמר טראמפ. הוא גם הביע אי שביעות רצון מכך שתוכן השיחות הסגורות לכאורה הופיע מראש בעיתונות.
למרות הדברים האלה, התמונות שפורסמו לאחר תחילת הפגישה הראו את טראמפ ונתניהו מחייכים בחדר הסגלגל.
נתניהו רוצה לשמור על מעורבות ארה”ב
המטרה העיקרית של נתניהו הייתה לשכנע את טראמפ לא לוותר על האפשרות למכות חדשות נגד איראן.
הנשיא האמריקאי השהה את ההתקפות כדי לתת לדיפלומטיה עוד הזדמנות. ישראל חוששת שטהרן תנצל את ההפסקה, תשחזר את ייצור הטילים ותמשיך בעבודה על תוכנית הגרעין.
וושינגטון וירושלים מסכימות בדבר אחד: איראן לא צריכה לקבל נשק גרעיני. עם זאת, בין המנהיגים נותרו חילוקי דעות לגבי כמה זמן יש להמשיך בשיחות ובאיזה שלב יש לחזור לתרחיש צבאי.
נתניהו מעוניין במעורבות אמריקאית פעילה, שכן לארה”ב יש תחמושת כבדה, תעופה אסטרטגית, יכולות מודיעיניות ומערכות תדלוק, שאין לישראל מספיק עבור קמפיין עצמאי ממושך.
טראמפ, לעומת זאת, מנסה להימנע מהרושם שההחלטה על מעורבות ארה”ב בשלב חדש של המלחמה מתקבלת על ידי ראש הממשלה הישראלי.
לבנון והסכמי אברהם
מלבד איראן, טראמפ ונתניהו דנו בפיתוח ההסכמות בין ישראל ללבנון.
הממשל האמריקאי מנסה להשיג הסדר רחב יותר, שאמור להגביל את יכולות “חיזבאללה”, לחזק את לבנון הרשמית ולהפחית בהדרגה את הנוכחות הצבאית הישירה של ישראל בשטח הלבנוני.
נתניהו דורש ערבויות שהסגת הכוחות הישראליים לא תאפשר ל”חיזבאללה” לחזור לגבול ולשחזר את התשתית הצבאית.
נושא נוסף היה הרחבת הסכמי אברהם — מערכת ההסכמות לנורמליזציה של היחסים בין ישראל למדינות ערב.
טראמפ שואף להשיג את הצטרפות ערב הסעודית. ריאד עדיין מקשרת את הנורמליזציה עם יצירת דרך ממשית למדינה פלסטינית, מה שנותר מכשול רציני לממשלת נתניהו.
ניסוח אחד — תוצאות שונות
הבית הלבן כינה את שתי הפגישות “חיוביות ופרודוקטיביות”, אך ניסוח זה עדיין לא מלווה ברשימת החלטות קונקרטיות.
לאחר השיחות עם זלנסקי הופיעה לפחות אג’נדה מעשית מובנת: רישיונות לייצור מיירטי פטריוט, שיתוף פעולה בתחום המל”טים והפעלת לחץ דיפלומטי על רוסיה.
לאחר פגישה של שעה וחצי עם נתניהו, פרטים פומביים היו הרבה פחות. לא ידוע אם טראמפ תמך במכות חדשות נגד איראן, אם הצדדים הסכימו על תנאי עסקה אפשרית עם טהרן והאם הושג התקדמות לגבי לבנון או ערב הסעודית.
לפי הערכת נאנוווסטי — חדשות ישראל, שתי הפגישות הראו שהבית הלבן מנסה לנהל שתי מלחמות גדולות בו זמנית, מבלי לאפשר לבעלי הברית לקבוע בעצמם את האסטרטגיה האמריקאית.
זלנסקי הגיע לוושינגטון כדי לקבל יותר אפשרויות להגנה על שמי אוקראינה ולייצור נשק עצמאי. נתניהו ניסה לשמור על מעורבות צבאית אמריקאית ולא לאפשר להפסקה דיפלומטית לאפשר לאיראן לשחזר את יכולותיה.
בשני המקרים ההחלטה הסופית נותרת בידי טראמפ. ובשני המקרים, המשפט על “פגישה חיובית ופרודוקטיבית” עדיין אומר המשך השיחות ולא סיום המחלוקות הפוליטיות.