איראן איימה על אוקראינה בתגובה והצהירה על ‘הזמנה ישראלית’ למתקפה על ספינה בים הכספי

שר החוץ של איראן, עבאס אראקצ’י, פרסם ב-26 ביולי 2026 הודעה חריפה המוקדשת למבצע האוקראיני בים הכספי. הוא הטיל את האחריות על מה שקרה באופן אישי על נשיא אוקראינה, ולדימיר זלנסקי, הצהיר על מותו של מלח איראני וקשר את ההתקפה לישראל ללא הצגת הוכחות.

«זלנסקי תקף ספינת סחר איראנית, והרג מלח. זו הפרה בוטה של אמנת האו”ם, שבוצעה בהוראת ישראל כדי לגרור את אירופה למלחמתה», כתב אראקצ’י.

בהמשך הודיע שר החוץ האיראני כי קיים שיחות טלפון עם הנציגה העליונה של האיחוד האירופי לענייני חוץ, קאיה קלאס, ושר החוץ של רוסיה, סרגיי לברוב.

«בשיחות עם הנציגה העליונה של האיחוד האירופי, קלאס, ושר החוץ לברוב, הבהרתי באופן ברור כי מה שעשה הטפיל הקייבי, לא יכול להישאר ללא תגובה», הוסיף השר, כשהוא מדגיש את המילים האחרונות באותיות גדולות.

הצהרת אראקצ’י הייתה המשך לתגובה הרשמית של טהראן על המתקפות האוקראיניות שבוצעו בבוקר ה-25 ביולי. משרד החוץ האיראני הודיע כי על סיפון אחת הספינות אירע פיצוץ, שבעקבותיו נהרג מלח אחד ומלח נוסף נפצע. הנציג הזמני של אוקראינה בטהראן זומן למשרד החוץ האיראני לקבלת מחאה.

אילו מטרות תקפה אוקראינה בים הכספי

נשיא אוקראינה, ולדימיר זלנסקי, הודיע בבוקר ה-25 ביולי על «תוצאות טובות מאוד» של התקפות ארוכות טווח במימי הים הכספי. לדבריו, נפגעו ספינות שהיו מעורבות בהובלת מטענים צבאיים הקשורים לאיראן, וכן ספינת מלחמה רוסית.

מאוחר יותר חשפה שירות הביטחון של אוקראינה רשימה מפורטת יותר של מטרות. לפי נתוני השירות, רחפנים ארוכי טווח אוקראיניים תקפו:

• פלטפורמת קידוח שדה הנפט על שם ולדימיר פילאנובסקי;
• ספינת מטען Port Olya 2;
• ספינת מטען Begey;
• ספינת טילים פרויקט 12418 «מולניה».

השירות טוען כי שתי הספינות האזרחיות לפי הסיווג היו תחת סנקציות בינלאומיות ושימשו להובלת מטענים צבאיים בין איראן לרוסיה. במקביל, ברוסטוב על הדון הותקפו רכיבי מערכת S-400, מערכת טור-M2, מערכת לוחמה אלקטרונית «פוליה-21» ומחסנים עם רחפני FPV.

ספינת Port Olya 2 שייכת לחברה הרוסית «MG-Flot». בבסיס האוקראיני «מלחמה וסנקציות» היא מצוינת ככלי תחבורה המעורב באספקת מוצרים צבאיים מאיראן לרוסיה.

ספינת המטען Begey גם היא מופיעה זמן רב במסמכי סנקציות. כבר ב-10 בספטמבר 2024, ממשלת בריטניה כללה אותה ברשימת חמש הספינות הרוסיות שלפי נתוני הרשויות הבריטיות, הובילו מטענים צבאיים מאיראן לרוסיה.

האיחוד האירופי בנובמבר 2024 הטיל סנקציות על חברות רוסיות MG Flot ו-Arapax, הקשורות בהתאמה ל-Port Olya 2 ו-Begey. מועצת האיחוד האירופי הצהירה כי ספינות החברות הללו הובילו דרך הים הכספי נשק איראני, תחמושת ורכיבים של רחפנים לאספקת הכוחות הרוסיים המנהלים תוקפנות נגד אוקראינה.

לפיכך, תיאור הספינות שנפגעו כספינות סחר שליוות אינו משקף את כל המידע הזמין. הן יכלו לשמש להובלות מסחריות, אך בו זמנית היו תחת סנקציות בדיוק בגלל ההשתתפות המשוערת בלוגיסטיקה הצבאית הרוסית-איראנית.

במקביל, נותרת אי בהירות משמעותית: איראן לא ציינה את הספינה שעליה, לפי נתוניה, נהרג מלח. לכן, עדיין לא ניתן לקבוע באופן מהימן אם מדובר ב-Port Olya 2, Begey או בספינה אחרת שהייתה באזור המבצע. הרשויות האוקראיניות גם לא דיווחו על אבדות בקרב הצוותים ולא חשפו את המיקום המדויק של כל אובייקט שנפגע.

השגריר האוקראיני סיפר על רכיבים לטילים ולרחפנים

מידע נוסף ב-26 ביולי סיפק שגריר אוקראינה בישראל, יבגני קורניצ’וק. בראיון לערוץ הטלוויזיה הישראלי N12 הוא הצהיר כי על אחת הספינות שהותקפו היו רכיבים לייצור טילים ורחפנים שנשלחו לאיראן.

קורניצ’וק הדגיש כי אוקראינה רואה בהובלות כאלה מטרות צבאיות חוקיות ומאפשרת מבצעים חדשים נגד רשת לוגיסטית זו. לדבריו, אוקראינה וישראל מתמודדות עם «אויב אחד» וחלקים שונים של «ציר הרשע» אחד.

הצהרת השגריר על תכולת ספינה מסוימת עדיין לא לוותה בתמונות מטען שפורסמו, מסמכים או הוכחות אחרות הזמינות לבדיקה עצמאית. עם זאת, היא מצביעה על שינוי אפשרי באופי שיתוף הפעולה הרוסי-איראני.

עד לאחרונה, רוב הנתונים הפומביים עסקו באספקת רחפנים איראניים, תחמושת וטכנולוגיות טילים לרוסיה. אם המידע של קורניצ’וק נכון, הלוגיסטיקה הצבאית עשויה להתחיל לפעול גם בכיוון ההפוך – רוסיה עשויה לספק לאיראן רכיבים למילוי הפסדים ולהמשך ייצור טילים ורחפנים.

כמה שעות לפני הצהרות אראקצ’י, ולדימיר זלנסקי סיפר על כיוון נוסף של שיתוף פעולה בין מוסקבה לטהראן. לפי המודיעין האוקראיני, מתחילת יולי לוויינים רוסיים צפו באופן פעיל במדינות המפרץ הפרסי ובמתקנים צבאיים אמריקאים, ולאחר מכן התמונות שהתקבלו הגיעו לידי איראן.

תשומת לב מיוחדת, לדברי זלנסקי, ב-19 וב-20 ביולי הוקדשה לארבעה בסיסים אוויריים: שניים בבחריין, אחד בירדן ואחד בכווית. נשיא אוקראינה הצהיר כי הצד האוקראיני גילה קשר בין הצילום הלווייני הרוסי לבין ההתקפות האיראניות שלאחר מכן – הן בשלב הכנת המתקפות והן בהערכת הנזק שנגרם.

לקוראי נאנובוסטי — חדשות ישראל חלק זה של הסיפור חשוב במיוחד. לא ניתן לראות את המתקפה בים הכספי בנפרד מהאינטראקציה הצבאית הרחבה יותר בין רוסיה לאיראן. מדובר במסלולי אספקת נשק, חילופי מידע מודיעיני וטכנולוגיות שיכולות לשמש בו זמנית נגד אוקראינה, ישראל, ארה”ב ומדינות המפרץ הפרסי.

אין הוכחות ל’הזמנה ישראלית’

החלק הרועש ביותר בהודעת אראקצ’י היה הטענה שאוקראינה פעלה «בהוראת ישראל». שר החוץ האיראני לא הסביר על אילו נתונים מבוססת גרסה זו, מי בדיוק בישראל כביכול נתן את ההוראה וכיצד הצד הישראלי יכול היה להשתתף בתכנון המבצע.

בזמן הכנת החומר לא הוצגו הוכחות פומביות להשתתפות צבאית או מודיעינית ישראלית במתקפה. הרשויות הישראליות גם לא דיווחו שהמבצע תואם איתן. The Times of Israel ציינה בנפרד כי אראקצ’י לא גיבה את ההצהרה בהוכחות ולא הסביר מדוע אוקראינה הייתה צריכה לבצע הוראות מירושלים.

סביר להניח שהזכרת ישראל היא חלק מהקו הפוליטי והמידעתי של טהראן. ההנהגה האיראנית מנסה לקשר את האירועים בים הכספי עם העימות במזרח התיכון ולהציג את אוקראינה לא כצד עצמאי המתגונן מפני התוקפנות הרוסית, אלא ככלי של ישראל והמערב.

במקביל, הצהרת אראקצ’י מאפשרת לטהראן להכין מראש טיעונים לפעולות תגמול אפשריות נגד אוקראינה. הנוסחה על התקפה שבוצעה כביכול «בהוראת ישראל» מרחיבה את מעגל הצדדים שאיראן יכולה לייחס להם אחריות ומעבירה את המלחמה הרוסית-אוקראינית להקשר של עימותה עם ישראל, ארה”ב ואירופה.

ראוי לציין גם שמשרד החוץ האיראני ממשיך לטעון שטהראן «מעולם לא התערבה» במלחמה הרוסית נגד אוקראינה. עמדה זו סותרת את ההערכות הרשמיות של האיחוד האירופי ובריטניה, שהטילו סנקציות על העברת רחפנים איראניים, תחמושת וטילים בליסטיים לרוסיה, וכן על השימוש בים הכספי להובלת נשק לצבא הרוסי.

האם ספינת הסחר הייתה מטרה חוקית

טהראן כינתה את המתקפה כהפרה של סעיף 2, פסקה 4 של אמנת האו”ם והצהירה על זכותה של איראן להגנה עצמית. עם זאת, ההגדרה של הספינה כ«מסחרית» בלבד אינה נותנת תשובה סופית לשאלת חוקיות ההתקפה.

לפי דיני המשפט ההומניטרי הבינלאומי, אובייקט אזרחי יכול להפוך למטרה צבאית אם השימוש בו, ייעודו או מיקומו תורמים באופן אפקטיבי לפעולות צבאיות, והשמדתו נותנת יתרון צבאי ספציפי. הוועד הבינלאומי של הצלב האדום מציין בנפרד כי ספינות סחר שומרות על הגנה כל עוד הן לא מתחילות להוביל חיילים, מטענים צבאיים או בדרך אחרת תומכות ישירות במבצע צבאי.

לפיכך, אם Port Olya 2 ו-Begey אכן הובילו רכיבי טילים, רחפנים, תחמושת או ציוד צבאי אחר בין רוסיה לאיראן, הרישום האזרחי שלהן עצמו לא שלל את האפשרות להכרה בהן כמטרות צבאיות.

במקביל, לצורך הערכה משפטית סופית יש לדעת את המיקום המדויק של הספינה, דגלה, המטען האמיתי, תפקידה בלוגיסטיקה הצבאית, הנתונים שהיו בידי אוקראינה לפני ההתקפה, אמצעי הזהירות שננקטו והיחס בין היתרון הצבאי הצפוי לסיכון לצוות. רוב המידע הזה עדיין לא פורסם.

הים הכספי הופך לחלק מהמלחמה הכוללת של רוסיה ואיראן נגד המערב

מה שקרה מראה שהתוקפנות הרוסית נגד אוקראינה והעימות של איראן עם ישראל וארה”ב משתלבים יותר ויותר.

רוסיה מקבלת מאיראן רחפנים, תחמושת וטכנולוגיות. איראן, לפי מידע מאוקראינה, מקבלת נתוני מודיעין רוסיים ואולי רכיבים לשיקום ייצור הטילים והרחפנים שלה. הים הכספי הופך בכך לנתיב מוגן מכוחות ימיים מערביים המחבר בין נמלים רוסיים ואיראניים.

המתקפה האוקראינית הראתה כי נתיב זה כבר לא ניתן להיחשב בטוח לחלוטין. זו הסיבה שהתגובה של טהראן הייתה כה חריפה: מדובר לא רק בפגיעה בספינה אחת, אלא באיום על כל מערכת הלוגיסטיקה שסיפקה במשך שנים את שיתוף הפעולה הצבאי בין רוסיה לאיראן.

נכון לערב ה-26 ביולי, אושר כי אוקראינה תקפה ספינות תחת סנקציות ואובייקטים צבאיים רוסיים בים הכספי, ואיראן דיווחה על מותו של מלח אחד ואיימה בתגובה. במקביל, המעורבות של ישראל נותרת אך ורק כהצהרה של עבאס אראקצ’י, שלא נתמכה בהוכחות שפורסמו.