המודל הישראלי בבתי חולים לילדים באוקראינה: איך מחזירים לילדים את הלימודים, ההתפתחות ותחושת החיים הנורמליים

באוקראינה מרחיבים את הפרויקט שמחבר בין רפואה, חינוך ותמיכה פסיכולוגית לילדים העוברים טיפול בבתי חולים. הבסיס שלו הוא המודל הישראלי של מרכזי חינוך במוסדות רפואיים לילדים, שכבר פועל שנים רבות בישראל וכעת מסייע לילדים אוקראינים לשמור על קשר עם חיים נורמליים גם בזמן מלחמה.

על כך ב-2 ביולי 2026 הודיעה שגרירות ישראל באוקראינה.

בפרסום של השגרירות נאמר כי גם בתנאי מלחמה לכל ילד יש זכות לא רק לטיפול, אלא גם לחינוך, להתפתחות ולהרגשת ילדות רגילה. בדיוק למטרה זו הארגון הישראלי Sasa Setton בתמיכת Center for Jewish Impact מיישם באוקראינה את המודל החינוכי בבתי חולים לילדים.

זה לא מבצע הומניטרי חד פעמי ולא רק סיוע בציוד. מדובר בהעברת הניסיון הישראלי לאוקראינה, שמסייע לילדים הנמצאים בטיפול לא להיפרד מתהליך הלמידה, לקבל תמיכה רגשית ולהישאר בסביבה שבה יש מקום לא רק לפרוצדורות, דאגה והמתנה, אלא גם ללימודים, יצירה, תקשורת והתפתחות.

מהו המודל הישראלי

המודל הישראלי של חינוך בבתי חולים לילדים בנוי סביב רעיון פשוט אך חשוב מאוד: בית החולים לא צריך להפוך למקום של בידוד מוחלט מהחיים הרגילים עבור הילד. אם הטיפול נמשך שבועות או חודשים, הילד מאבד לא רק בריאות וכוח. הוא עלול לאבד את הקצב הלימודי, את הקשר עם בני גילו, את תחושת העתיד ואת הביטחון בכך שחייו ממשיכים.

מרכז חינוכי בתוך בית החולים עוזר לסגור בדיוק את הפער הזה.

במרחבים כאלה ילדים יכולים ללמוד, לעסוק ביצירה, לקבל תמיכה ממורים ומומחים, וגם להרגיש שההתפתחות שלהם לא נעצרה בגלל המחלה. עבור אוקראינה, שבה המלחמה הגבירה את העומס על משפחות, בתי חולים, בתי ספר ומערכת התמיכה הפסיכולוגית, גישה כזו היא בעלת חשיבות מיוחדת.

בפרסום של שגרירות ישראל באוקראינה מודגש שהמודל כבר פועל בהצלחה יותר מ-15 שנה בישראל. כעת הניסיון הזה הופך לחלק מהתמיכה בילדים אוקראינים העוברים טיפול בתנאי מלחמה כוללת.

המרכז החינוכי הראשון נפתח באודסה בשנת 2023. לפי נתוני השגרירות, היום הוא מסייע מדי יום לילדים הנמצאים בטיפול ללמוד, להתפתח ולקבל תמיכה פסיכולוגית בסביבה נוחה.

הניסיון הזה הפך לבסיס להרחבת הפרויקט.

אודסה, צ’רנובצי, ביילה צרקווה: הפרויקט יוצא מגבולות עיר אחת

לאחר השקת המרכז הראשון באודסה התברר שמודל כזה יכול להיות מבוקש גם באזורים אחרים באוקראינה. שגרירות ישראל באוקראינה הודיעה שמוקמים מרכזים חדשים בצ’רנובצי וביילה צרקווה. כמו כן נשקלת האפשרות לפתוח עוד שלושה מרכזים באזורים אחרים במדינה.

זהו שלב חשוב, כי הפרויקט מפסיק להיות יוזמה מקומית והופך בהדרגה לרשת. עבור בתי החולים האוקראינים זה אומר לא רק הופעת מרחבי חינוך מודרניים, אלא גם גישה לשיטות, ניסיון ותמיכה מקצועית שכבר נבדקו בישראל.

הפרויקט כולל הכשרת מומחים אוקראינים, העברת הניסיון הישראלי ושותפות ארוכת טווח בין בתי החולים האוקראינים והישראלים.

חלק זה חשוב במיוחד. כאשר מדינה מקבלת לא רק סיוע “כאן ועכשיו”, אלא גם מודל עבודה שניתן לפתח הלאה, ההשפעה הופכת לעמוקה הרבה יותר. אוקראינה מקבלת לא רק מקום עם ספרים או ציוד, אלא גישה לילד כאישיות שזקוקה לטיפול, ללימודים, ליציבות רגשית ולהרגשת עתיד.

עבור Nikk.Agency — חדשות ישראל | Nikk.Agency הסיפור הזה חשוב גם כי הוא מראה רמה אחרת של שיתוף פעולה ישראלי-אוקראיני. לא רק דיפלומטיה, לא רק הצהרות, לא רק סיוע הומניטרי חירום, אלא ניסיון מעשי שניתן ליישם בחיי היומיום של ילדים אוקראינים ומשפחותיהם.

למה זה חשוב לישראל ולאוקראינה

שגרירות ישראל באוקראינה מציינת במפורש: עבור ישראל הפרויקט הזה הוא יותר מיוזמה הומניטרית. זהו ביטוי של סולידריות עם אוקראינה והשקעה בעתיד הילדים, שגם בנסיבות הקשות ביותר צריכים לשמור על האפשרות ללמוד, לחלום ולבנות את עתידם.

הניסוח הזה חשוב.

בתנאי מלחמה סיוע לילדים הוא לא רק שאלה של חמלה. זהו שאלה של יציבות המדינה. ילד שנמצא חודשים בבית חולים לא צריך להרגיש שחייו הושמו בהמתנה. במיוחד באוקראינה, שבה ילדים חיים תחת לחץ מתמיד של דאגות, הפגזות, מעברים, אובדן, פרידה מהקרובים והפרעה לקצב הלימודי.

ישראל מבינה היטב מה זה אומר לבנות מערכות תמיכה בתנאי איום מתמיד. במובן זה העברת הניסיון בתחום החינוך בבתי חולים נראית לא מקרית, אלא מאוד הגיונית. הפרקטיקה הישראלית צמחה במדינה שבה ביטחון, רפואה, חינוך ויציבות פסיכולוגית קשורים זה בזה כבר זמן רב.

עבור אוקראינה ניסיון כזה יכול להפוך לחלק ממערכת שיקום רחבה יותר. מדובר לא רק על קירות, כיתות או ציוד, אלא על הבנה: ילדים העוברים טיפול נשארים תלמידים, אישים, חולמים, מבוגרים לעתיד. אי אפשר להשאיר אותם לבד עם המחלה והמלחמה.

הפרויקט Sasa Setton בתמיכת Center for Jewish Impact מראה כיצד סיוע הומניטרי יכול להיות חכם וארוך טווח. הוא לא מוגבל למחווה סימבולית, אלא יוצר תשתית, מכשיר מומחים ומחזק קשרים בין מוסדות רפואיים של שתי המדינות.

עבור הקהל הישראלי הסיפור הזה חשוב גם כן. הוא מראה שתמיכה באוקראינה יכולה להיות לא רק נושא פוליטי או צבאי, סביבו לעיתים קרובות מתעוררות מחלוקות. יש תחומים שבהם משמעות הסיוע ברורה: ילדים, בתי חולים, חינוך, תמיכה פסיכולוגית, שמירה על ילדות נורמלית במקום שבו המלחמה מנסה להרוס אותה.

פרויקטים כאלה יוצרים אמון בין החברות. הם מראים שישראל יכולה לשתף את אוקראינה לא רק בטכנולוגיות וניסיון תגובה למשברים, אלא גם במודלים אנושיים של סיוע — כאלה שעובדים ברמת הילד והמשפחה הספציפיים.

בסיפור הזה אין סיסמאות רועשות. יש ילד בבית חולים, שחשוב לו לא רק להחלים, אלא גם להמשיך לחיות. יש מומחים אוקראינים שמקבלים ניסיון. יש ארגון ישראלי שהופך ידע לתמיכה מעשית. יש שגרירות שקוראת לפרויקט הזה ביטוי של סולידריות.

ויש מסקנה פשוטה מאוד: גם בזמן מלחמה ילדות לא צריכה להיעלם מחדר בית החולים.