רוסיה סיפקה לאיראן נתוני לוויין מודיעיניים על מערכת האנרגיה של ישראל, המסייעים לאיראן להכות בישראל – זלנסקי

נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי ב-5 באפריל 2026 נשא אחת ההצהרות המדאיגות ביותר בימים האחרונים עבור ישראל. לדבריו, רוסיה העבירה לאיראן נתוני לוויין מודיעיניים על מערכת האנרגיה הישראלית, כאשר מדובר בכ-50–53 מתקנים שלטענת הצד האוקראיני אין להם ייעוד צבאי והם שייכים לתשתית אזרחית. הצהרה זו נשמעה לאחר ראיון שלו ל-Associated Press באיסטנבול ולאחר מכן הופצה בערוצים רשמיים אוקראיניים.

אם המידע הזה מאומת, מדובר לא רק בשיתוף פעולה רוסי-איראני “באופן כללי”, אלא בהעברת כלי ספציפי לפגיעות במערכת החיונית של ישראל. ובמקרה זה מוסקבה מסייעת לטהרן לא ברמת סימפתיות פוליטיות ולא באספקת “שימוש כפול”, אלא בלוגיקה של סיוע ישיר להתקפות על תשתית אזרחית של בעלת ברית המערב במזרח התיכון.

לקהל הישראלי בסיפור הזה חשוב במיוחד דבר אחד: זלנסקי מתאר תרחיש שאוקראינה כבר חוותה על עצמה. בניסוחו, רוסיה עוזרת לאיראן לעשות לישראל את מה שהיא עצמה עושה במשך שנים לערים אוקראיניות – לפגוע באנרגיה, באספקת המים ובמערכות הבסיסיות של קיום, כדי ללחוץ לא רק על הצבא אלא גם על אנשים רגילים. AP כתבה בעבר בפירוט כי התקפות רוסיות על רשת האנרגיה האוקראינית בחורף הובילו להפסקות חשמל, חום ומים המוניות, ועורכי דין ושופטים בינלאומיים של ICC כבר בחנו התקפות כאלה כהתקפות אפשריות על מתקנים אזרחיים.

מה בדיוק הצהיר זלנסקי

מדובר לא בחזית, אלא במתקנים אזרחיים

ציטוט ישיר:

“רוסיה סיפקה לאיראן נתוני לוויין מודיעיניים על מערכת האנרגיה של ישראל – בסך הכל כ-50–53 מתקנים. הם עוזרים לאיראן לבצע התקפות. מדובר בתשתית אזרחית ללא כל ייעוד צבאי.

זה מזכיר את חיי האוקראינים במהלך ההפגזות מצד רוסיה, כאשר הם פוגעים ברשת שלנו או במערכות אספקת המים. כמובן, כל הניסיון שרוסיה צברה במהלך המלחמה נגד אוקראינה מועבר לאיראן. כך היה עם ה’שאהדים’ – אותם רחפנים כמו של הרוסים, רק בשם אחר ומשופרים לדגמים חדשים”.

לפי גרסת זלנסקי, רוסיה העבירה לאיראן מידע לווייני על מערכת האנרגיה הישראלית, והיא זו שעוזרת לבצע התקפות על מתקנים שאין להם ייעוד צבאי ישיר. הניסוח כאן עקרוני: אם המטרה היא דווקא צמתים אנרגטיים בעלי אופי אזרחי, אז הפגיעה היא בחיים הנורמליים של המדינה, בבתי חולים, בערים, באספקת המים, בקשר וביציבות העורף. עבור ישראל זה כבר לא פולמוס דיפלומטי מופשט, אלא נושא של ביטחון פנימי.

זלנסקי הדגיש במיוחד שהמתרחש מזכיר את הניסיון האוקראיני. הוא ערך השוואה ישירה בין פעולות רוסיה נגד אוקראינה לבין איך שאיראן יכולה להשתמש בנתונים שהועברו לה נגד ישראל. השוואה זו אינה מקרית. AP בפברואר תיארה כיצד טילים ורחפנים רוסיים שוב ושוב פגעו ברשת האנרגיה האוקראינית, והשאירו אנשים בחושך קפוא, ואוקראינה האשימה את מוסקבה בניסיון לשלול מהאוכלוסייה האזרחית אור, חום ומים.

מדוע הצהרה זו אינה יכולה להיחשב כריטוריקה צבאית רגילה

כבר ב-23 במרץ רויטרס העבירה את דברי זלנסקי על כך שלאוקראינה יש “הוכחות בלתי ניתנות לערעור” להעברת נתונים מודיעיניים על ידי רוסיה לאיראן. אז דובר על הקשר רחב יותר של סיוע מודיעיני, ולא רק על ישראל. כמה ימים לאחר מכן AP, בהסתמך על גורמים אמריקאים ואירופאים, דיווחה כי רוסיה שולחת לאיראן גרסאות משודרגות של רחפנים, שנבדקו במלחמה נגד אוקראינה, והמודיעין הבריטי מעריך כי מוסקבה כמעט בוודאות העבירה לטהרן הכשרה ותמיכה מודיעינית עוד לפני ההסלמה הנוכחית במזרח התיכון.

כלומר, ההצהרה הנוכחית של זלנסקי אינה נופלת לריק.

היא משתלבת בתמונה שכבר התגבשה, שבה שיתוף הפעולה הצבאי הרוסי-איראני חדל להיות חילופי “שאהדים” חד-צדדיים ועבר לשלב של התאמה הדדית של ניסיון, טכנולוגיות ונתונים מודיעיניים. על רקע זה, המילים על מידע לווייני על האנרגיה הישראלית נראות לא כהשלכה מקרית, אלא כחלק מקשר רחב ומסוכן הרבה יותר.

מדוע ישראל צריכה לשמוע את האות הזה במיוחד בקפידה

אוקראינה כבר ראתה איך פועלת מלחמה כזו

ישראל רגילה לחשוב על איומים בקטגוריות של טילים, רחפנים, תשתיות טרור ופרויקט גרעיני של איראן.

אבל הניסיון האוקראיני מראה שאחת הטקטיקות המודרניות הכואבות ביותר היא לא רק להרוג או להרוס מטרות צבאיות, אלא להוציא באופן שיטתי מכלל פעולה את האנרגיה והבסיס הקומונלי של החיים. זה בדיוק מה שהופך כל התקפה לכלי של לחץ מתמשך על החברה, הכלכלה ויציבות המדינה.

לכן במילים אלה של זלנסקי ישראל יכולה לראות לא רק סולידריות פוליטית של קייב, אלא אזהרה ממדינה שכבר חודשים רבים חיה תחת מודל כזה של מלחמה. כאשר קוראי נאנוווסטי — חדשות ישראל | Nikk.Agency שומעים שרוסיה כביכול עוזרת לאיראן לפגוע בצורה מדויקת יותר במתקני האנרגיה הישראליים, יש לראות זאת לא ככותרת חדה נוספת, אלא כאות על אפשרות של העברת התרחיש האוקראיני לקרקע המזרח תיכונית.

מוסקבה וטהרן פחות ופחות מפרידות בין מלחמותיהן

בראיון טרי ל-AP זלנסקי גם הזהיר כי מלחמה ממושכת נגד איראן משנה את סדרי העדיפויות הגלובליים, פוגעת בתמיכה באוקראינה ובו זמנית מחזקת את רוסיה בזכות עליית הכנסות הנפט. מחשבה זו חשובה גם לישראל: ככל שהתיאטראות האוקראיני והמזרח תיכוני משתלבים יותר, כך קשה יותר לראות את איראן בנפרד מרוסיה, ואת רוסיה בנפרד מאיראן.

AP ורויטרס כבר תיארו סימנים של התלכדות זו: רוסיה מקבלת טכנולוגיות איראניות, משפרת אותן בחזית האוקראינית, ואז יכולה להחזיר אותן לאיראן בצורה מעודכנת; במקביל מתבצע חילופי מודיעין וניסיון טקטי. על רקע כזה, הסיפור עם הנתונים על מערכת האנרגיה של ישראל נראה כבר לא כיוצא דופן, אלא כהמשך לוגי של התהליך הכללי.

מה משתנה לאחר הצהרה זו

עבור ישראל זו שאלה לא רק של הגנה, אלא גם של מסקנות פוליטיות

אם דברי זלנסקי תואמים את המציאות, אזי ישראל עומדת בפני מסקנה לא נעימה אך ברורה: רוסיה בקונפיגורציה זו אינה פועלת כצופה מרוחק ולא כמתווך ציני, אלא ככוח המסייע למשטר האיראני לתקוף את התשתית האזרחית של המדינה היהודית.

עבור הפוליטיקה הישראלית זה צריך לשנות את עצם האופטיקה של תפיסת מוסקבה – משחקן גיאופוליטי זהיר לשותף בתוכנית עוינת.

כאן חשוב במיוחד המבט האוקראיני. זלנסקי למעשה אומר לישראל: אל תחשבו שאתם מתמודדים עם משהו ייחודי. רוסיה כבר ניסתה את המודל הזה על האוקראינים, צברה ניסיון בפגיעות באנרגיה ועכשיו, לטענת קייב, משתפת אותו עם איראן. זה אומר שהאיום אינו אפיזודי, אלא בעל אופי מערכתי.

זו הסיבה שהסיפור אינו מסתכם בהאשמה רועשת אחת. הוא מעלה שאלה כבדה הרבה יותר: עד כמה הברית הרוסית-איראנית כבר משולבת במלחמה הנוכחית נגד ישראל וכמה עוד אלמנטים של התרחיש האוקראיני טהרן תנסה להעביר למציאות הישראלית בשבועות הקרובים.

נכון לעכשיו, אושר בפומבי העיקר: זלנסקי עשה את ההצהרה הזו ב-5 באפריל, קודם לכן רויטרס העבירה את דבריו על סיוע מודיעיני של רוסיה לאיראן, ו-AP דיווחה על העברת רחפנים משודרגים ותמיכה מודיעינית לאיראן מצד מוסקבה. השאר כעת דורש או אישורים נוספים או תגובה רצינית ביותר מצד מי שאחראי על ביטחון ישראל.