הרבנים הראשיים של ישראל בירכו את משה אסמן לרגל יום הולדתו ה-60: מילים על תורה, רחמים ושירות לאנשים – וידאו

ב-16 במרץ 2026, הרב הראשי של אוקראינה משה ראובן אסמן פרסם דברי תודה (בשפה האוקראינית) לרבנים הראשיים של ישראל, אשר בירכו אותו לרגל יום הולדתו ה-60. מדובר ברב הראשי הספרדי של ישראל הרב דוד יוסף וברב הראשי האשכנזי של ישראל הרב קלמן בר.

משה אסמן עצמו כתב בקצרה ובאופן אישי מאוד: הוא הודה בכנות לשני הרבנים על הברכות. אך תוכן הסרטונים עצמם היה רחב בהרבה ממחווה פורמלית של יום הולדת. במילים אלו יש הכרה בעבודתו רבת השנים, כבוד לדרכו והערכה למה שעשה עבור חיי היהודים באוקראינה בשנות השלום, המשבר והמלחמה.

ב-14 במרץ 2026 משה ראובן אסמן חגג 60 שנה. כמה ימים לפני כן, בקייב נערכה חגיגה חגיגית לרגל יום הולדתו. אסמן עצמו כתב מאוחר יותר שזה היה “ערב מאוד מרגש” והזדמנות נדירה לאסוף יחד אנשים טובים רבים, שעובדים ומשרתים היום כדי שאוקראינה תעמוד על שלה – כל אחד במקומו.

כאשר באירוע אחד נמצאים יחד ראש לשכת נשיא אוקראינה קיריל בודאנוב, סגנית ראש לשכת הנשיא אירינה מודרה, ממלאת מקום שגרירת ארה”ב באוקראינה ג’ולי דייוויס, שגריר ישראל באוקראינה מיכאל ברודסקי, נציגי פיקוד חיל האוויר של אוקראינה, המשמר הלאומי, כוחות ההגנה הטריטוריאלית, כוחות הרפואה, הכמורה הצבאית, חיל “אזוב”, וכן היררכים של הכנסיות האוקראיניות, דיפלומטים, פעילים ציבוריים ורבנים, זה כבר לא תאריך פרטי.

מה אמר הרב דוד יוסף

הראשון בסרטון היה ברכתו של הרב דוד יוסף. פנייה שלו הייתה קצרה, אך מדויקת מאוד בטון. הוא כינה את משה אסמן חברו המיוחד, אדם שבונה את עולם התורה, והדגיש במיוחד את תפקידו כרב הראשי של אוקראינה.

בברכה נשמעה משאלה להמשיך “להפיץ את התורה, להגדיל אותה ולחזק אותה”. עם זאת, הרב דוד יוסף שם דגש לא רק על המשימה הרוחנית, אלא גם על כך שהעבודה הזו נמשכת “בימים קשים אלה”. דגש כזה חשוב במיוחד, כי הוא מקשר את הברכה לא לתאריך מופשט, אלא למציאות שבה חיות הקהילות היהודיות באוקראינה.

הוא איחל למשה אסמן בריאות, אריכות ימים, שמחה וכוחות חדשים, כדי ללכת “מחיל אל חיל”. עבור השפה הדתית זו נוסחה לא רק לברכה מנומסת. זו הכרה בכך שלפני האדם עוד עומד דרך, עוד יש משימה, עוד יש שירות.

ברכה שהפכה לאפיון של כל החיים

הפנייה השנייה, שנאמרה על ידי הרב קלמן בר, הייתה הרבה יותר מפורטת. בה היה גם חום, גם הומור, גם התייחסות דתית עמוקה וגם אפיון אישי מאוד של בעל השמחה.

הרב בר התחיל בטון כמעט משפחתי: הודה שבתחילה אפילו חשב שהחדשות על יום ההולדת ה-60 הן בדיחה, כי משה אסמן, לדבריו, נראה הרבה יותר צעיר. אך כבר לאחר הפתיחה הקלה הזו הוא עבר לעיקר: למשמעות הגיל, למשמעות השנים שחי ולמה בדיוק מלאו החיים האלה.

הוא הזכיר את האמירה התלמודית על כך שהגעה לגיל 60 היא ציון דרך מיוחד. אך לאחר מכן הציע משמעות רחבה יותר: לא רק תודה על השנים שחי, אלא עדות לכך שהאדם לא היה “מנותק” מעמו, אלא להפך – פעל כל חייו למענו.

בדיוק כאן הברכה הפסיקה להיות נאום יום הולדת רגיל. הרב קלמן בר למעשה נתן הגדרה לאיך שהוא רואה את חייו של משה אסמן: כשירות מתמיד לאחרים, כחיפוש אחר דרכים חדשות לעזור, כתרגול של חסד לא במילים אלא במעשה.

לא רק צדקה, אלא חיפוש מתמיד מה עוד אפשר לעזור

אחת המחשבות המרכזיות שנשמעו בברכה נוגעת למושג עצמו של חסד – רחמים, טוב לב, עזרה לזולת. הרב בר הדגיש במיוחד שחסד אמיתי הוא לא רק תגובה לבקשה שכבר הושמעה. הרמה הגבוהה באמת היא לחשוב כל הזמן מה עוד אפשר לעשות למען אדם אחר.

בהקשר זה הוא הזכיר גם את העזרה לפליטים, את המזון ואת הפצת התורה. כלומר, לא מדובר בכיוון עבודה אחד, אלא באורח חיים שלם שבו השירות הרוחני לא מופרד מהעזרה המעשית לאנשים.

תיאור כזה חשוב במיוחד בהקשר האוקראיני של השנים האחרונות. הקהילות היהודיות באוקראינה חוו גם פינוי, גם משברים הומניטריים וגם את הצורך לבנות מחדש את מערכת העזרה בתנאי מלחמה. לכן המילים על כך שמשה אסמן “חושב כל חייו מה עוד אפשר לעשות למען אחרים” נשמעות לא כהלל טקסי, אלא כאפיון מאוד קונקרטי.

במקום הזה נאנובוסטי – חדשות ישראל | Nikk.Agency רואים את המשמעות העיקרית של הברכות הללו: המנהיגים הדתיים של ישראל מדברים על הרב הראשי של אוקראינה לא רק כסמכות רוחנית, אלא כאדם של מעשה, שהצליח לשלב תורה, שירות ציבורי ועזרה ממשית לאנשים בזמן היסטורי קשה.

למה המילים האלה חשובות לישראל ולאוקראינה

ברכות כאלה יש להן משמעות לא רק לביוגרפיה האישית של משה אסמן. הן מראות גם דבר אחר: עד כמה היום קשורים הגשרים הדתיים, הציבוריים והאנושיים בין ישראל לחיים היהודיים באוקראינה.

כאשר הרבנים הראשיים של ישראל מציינים במיוחד לא רק ידע, מעמד או תפקיד, אלא דווקא עזרה לפליטים, מעשים טובים, נאמנות לעם ישראל ושירות רב שנים לקהילה, זה אומר הכרה בתפקיד היהדות האוקראינית כחלק מהמרחב היהודי הכללי.

עבור הקהל הישראלי זה גם אות חשוב. בשנים האחרונות אוקראינה נתפסת יותר ויותר דרך הפריזמה של מלחמה, הרס וגיאופוליטיקה. אבל מאחורי זה קל לאבד את האנשים שממשיכים להחזיק את הקהילות, לעזור למשפחות, לשמור על החיים הדתיים ולא נותנים לנוכחות היהודית להיעלם גם בתנאים חריגים.

לכן הברכה, המיועדת למשה אסמן, יוצאת מגבולות יום הולדת פרטי. היא הופכת לאמירה על ערכים: על כך שבמסורת היהודית מעריכים באמת לא רק תארים, אלא גם את היכולת לחיות למען אחרים.

מילים שמסכמות ובו זמנית מביטות קדימה

בסיום דבריו הרב קלמן בר ציטט מחשבה על כך שהקדוש ברוך הוא אוהב את מי שאוהב את ילדיו. זה היה, אולי, הרגע הרגשי החזק ביותר בכל הסרטון. בנוסחה זו יש גם ברכה, גם תודה וגם הסבר מדוע דמותו של משה אסמן מעוררת אצל שומעיו תגובה חמה כל כך.

לסיום הברכה, הוא איחל לבעל השמחה ולכל משפחתו חסד, שם טוב, בריאות, שמחה ונחמה קדושה מצאצאים. והרב דוד יוסף, מצדו, בירך אותו להמשך הדרך – בבריאות טובה, באריכות ימים ובשמחות חדשות.

כך יום הולדתו ה-60 של הרב הראשי של אוקראינה משה ראובן אסמן הפך לא רק לתאריך יום הולדת, אלא להזדמנות לומר שוב בקול על תפקידו לחיי היהודים באוקראינה, על קשריו עם ישראל ועל כך שבזמנים הקשים ביותר דמויות כאלה מחזיקות את הקהילה, את הזיכרון, את האמונה ואת הכבוד האנושי.

מלנינגרד וירושלים ועד קייב ואנטבקה

הביוגרפיה של משה ראובן אסמן נראית בעצמה כסיפור לספר נפרד. הוא נולד ב-14 במרץ 1966 בלנינגרד. לאחר נישואיו, ב-1987, עבר לישראל, שם המשיך בלימודים דתיים בישיבות ירושלמיות “שמיר” ו”מרכז גוטניק”. במקביל ללימודים הוא עמד בראש “בית חב”ד” ליהודים דוברי רוסית – כלומר עבד עם הסביבה שלמדו אז מחדש לחיות חיים יהודיים ללא פחד סובייטי וללא הרגל להסתיר את זהותם.

מאוחר יותר הוא עבד כעוזר רב בטורונטו בכיוון הקשור ליהודים דוברי רוסית. עם סיום לימודיו קיבל תואר רב, וב-1991 נשלח לאוקראינה. זה היה רגע מיוחד: המדינה רק נכנסה לעצמאות, המערכת הסובייטית התפרקה, והקהילות הדתיות הישנות היה צריך לא רק להחיות, אלא במובן המילולי לאסוף מחדש.

עד 1995 עבד אסמן כסגן מנהל תוכנית “הצלת ילדים מאזור צ’רנוביל”. כבר באותה שנה 1995 הוא הפך לראש הקהילה הדתית היהודית חב”ד-ליובאוויטש בקייב. ב-1997 – לרב הראשי של הקונגרס היהודי הכלל-אוקראיני. הוא השתתף בהחזרת בית הכנסת ברודסקי בקייב, היה נציג ארגון “צעירי חב”ד” באוקראינה, וכן הנציג הראשי של המרכז העולמי של חסידי ברסלב במדינה.

מאוחר יותר נוספה לדרך זו עוד פרק חשוב – אנטבקה, יישוב יהודי ליד קייב, שנוצר כמרחב חיים והצלה לאנשים שהמלחמה שינתה את גורלם הרגיל. עבור הקורא הישראלי הסיפור הזה במיוחד מוכר: מדובר לא בפעילות דתית מופשטת, אלא בשירות מאוד קונקרטי – עם בתים, משפחות, ילדים, פינוי, עזרה הומניטרית וסיכונים ממשיים.

משה אסמן הוא אזרח ישראל ומ-2022 גם של אוקראינה.

……