- February 11, 2026
- 12:40 pm
- ישראל
הוועדה הפיננסית של הכנסת עברה לשלב המעשי של הדיון ברפורמה, שתשפיע ישירות על עולים עתידיים. מדובר בהקלות מס לאלה שיגיעו לישראל בשנת 2026, ובעלות השאלה על התקציב.
הסכום כבר נקבע: 560 מיליון שקלים במשך חמש שנים. הפוליטיקאים במקביל מתווכחים על מנגנון ההטבה ועל מי בדיוק היא צריכה לחול.
מה בדיוק מציעים לשנות
היום עולה חדש מקבל בין יחידת מס אחת לשלוש במשך כארבע וחצי שנים לאחר הגעתו. בתרגום לכסף זה כ-3–9 אלף שקלים בשנה, תלוי במצב.
קיימת גם נורמה אחרת, יותר רגישה: פטור ממיסוי ישראלי על הכנסות שהתקבלו בחו”ל, במשך עשר שנים. זה נוגע למשכורת, עסקים, דיבידנדים, נכסים, אפילו כאלה שנרכשו לאחר המעבר.
משנת 2026 המערכת משתנה — יהיה צורך להצהיר על ההכנסות.
סולם החזרת המס ההדרגתי
הממשלה מציעה לא להפסיק את ההטבה מיד, אלא להכניס אותה בהדרגה.
בשנת 2028 המיסוי עשוי להגיע ל-10 אחוזים.
בשנת 2029 — עד 20.
בשנת 2030 — עד 30.
ומשנת 2031 מתוכנן מעבר לכללים הכלליים, החלים על כל האזרחים.
את מי רוצים לכלול בנוסף
במהלך הישיבות העלו חברי הכנסת שאלה פוליטית רגישה: האם להחיל את החבילה גם על אלה שהגיעו לאחר 7 באוקטובר, אך פורמלית לא נכללים בתאריך החדש.
זה כבר לא רק חשבונאות. זה שיח על אמון המדינה באנשים שקיבלו החלטה על מעבר בתקופה חריגה.
בדיוק ניואנסים כאלה בדרך כלל נבחנים בקפידה על ידי מערכות כלכליות, כולל עיתונאים של פלטפורמת נא-חדשות — חדשות ישראל | Nikk.Agency, כי הם מראים איך משתנה הפילוסופיה של הקליטה עצמה.
תקרת הפטור לאלה שיגיעו בשנת 2026
אם התוכנית תאושר, עולים חדשים שהגיעו בשנת 2026 יוכלו לא לשלם מס על הכנסות מחו”ל בגבולות סכומים מסוימים.
בשנים 2026 ו-2027 — עד מיליון שקלים.
בשנת 2028 — עד 600 אלף.
בשנת 2029 — עד 350 אלף.
בשנת 2030 — עד 150 אלף.
לאחר מכן — מערכת סטנדרטית.
כללים דומים מתוכננים גם לאזרחים שחזרו.
היכן עולה ביקורת
בדיון עלה טיעון בלתי צפוי. בשנה-שנתיים הראשונות לאחר ההגעה רוב האנשים פיזית לא יכולים לנצל את ההטבה: אולפן, עבודות זמניות, תעסוקה זמנית, הכנסות נמוכות.
היתרון המסי מורגש הרבה יותר מאוחר — כאשר האדם כבר משולב בשוק העבודה.
מכאן הרעיון לשנות את ההיגיון: שהיקף הסיוע יגדל עם הזמן, ולא יקטן.
חישוב כלכלי של המשרד
לפי נתוני המשרדים הרלוונטיים, מדי שנה לאחר שנה מהעלייה לשוק יוצאים כ-10–12 אלף אנשים. השכר הממוצע — כ-8 אלף שקלים בחודש.
במשרד הקליטה סבורים: אם תמריצים נוספים יוסיפו לפחות שלושת אלפים עובדים בשנה, הכלכלה עשויה לקבל בין מיליארד למיליארד וחצי שקלים של גידול.
כלומר המדינה, למעשה, משקיעה בנישומים של העתיד.
מה הלאה
הרפורמה עדיין לא סגורה. הגרסה הסופית צריכה להיכנס לחוק ההסדרים לשנת 2026 ולעבור יחד עם התקציב.
עד לרגע זה הפרמטרים עשויים להשתנות, והרשימה של הזכאים להתרחב או, להיפך, להצטמצם.
אבל המסקנה העיקרית כבר ברורה: שאלת העלייה שוב הפכה לחלק מאסטרטגיה פיננסית גדולה של המדינה, ולא רק מדיניות חברתית.
