ישראל מסרבת לדגנים רוסיים, כולל אלה שנגנבו מהשטחים הכבושים זמנית של אוקראינה, ומשנה את מדיניות הדגנים שלה תחת לחץ מוושינגטון.

החלטת ישראל לוותר על יבוא חיטה רוסית — כולל דגן שהוצא מהשטחים הכבושים זמנית באוקראינה — חורגת הרבה מעבר לסכסוך מסחרי. זהו צעד שפוגע בעיקר בכלכלה של רוסיה הפוטינית וביכולתה לממן את המלחמה, גם אם עבור הצרכנים הישראלים הוא אומר עליית מחירים.

ירושלים וושינגטון, מדווח ב-29 בינואר 2026 העיתון הישראלי גלובס, מסיימות את המשא ומתן על מעבר לדגן אמריקאי. בתחילת פברואר משלחת ממשרד החקלאות של ישראל תצא לארה”ב לסיום ההסכם. ההקשר ברור: ממשל דונלד טראמפ שואף לחלוקה מחדש של השווקים לטובת החקלאים האמריקאים, ומציע בתמורה הפחתת מכסים על מוצרים ישראליים.

עד לאחרונה ישראל הייתה תלויה כמעט לחלוטין באזור הים השחור. בשנים 2024–2025 כ-89% מיבוא החיטה הגיע מרוסיה, וחלק נוסף מאוקראינה. הלוגיסטיקה הקצרה הפכה את האספקה לנוחה וזולה. אך כאן עובר קו השבר העקרוני.

רוסיה מוציאה באופן שיטתי דגן אוקראיני מהשטחים הכבושים זמנית — ממחסנים, חוות, נמלים. כמויות אלו מוצגות כ”רוסיות”, מעורבבות עם משלוחים חוקיים ויוצאות לשוק העולמי. ההכנסות ממסחר זה נכנסות לתקציב המדינה התוקפנית ותומכות ישירות במלחמה נגד אוקראינה. כל ספינה שנרכשת עם דגן כזה — זהו כסף נוסף לטילים, רחפנים ורצח אזרחים.

הוויתור של ישראל על אספקות כאלה — הוא לא רק החלטה כלכלית, אלא גם פוליטית-מוסרית. נאנובוסטי — חדשות ישראל | Nikk.Agency ציינו פעמים רבות: יותר ויותר מדינות וחברות לא רוצות “להתלכלך” בדגן ממקור מפוקפק ולהפוך לספונסרים עקיפים של התוקפנות הפוטינית.

חשוב להדגיש: עבור אוקראינה צעד זה אינו קריטי. הדגן האוקראיני מבוקש בשוק העולמי ויכול להימכר בעשרות מדינות — מהאיחוד האירופי ועד המזרח התיכון, אפריקה ואסיה. למרות המלחמה, אוקראינה נשארת אחת מהיצואניות הגלובליות המרכזיות ומגוונת את המסלולים והשוקי היעד.

אבל עבור רוסיה הפוטינית המצב שונה.

נגד רוסיה הוטלו סנקציות נרחבות, ומעגל המדינות המוכנות לרכוש דגן רוסי — במיוחד עם מוניטין של ביזה בשטחים הכבושים — מצטמצם. ישראל לא הצטרפה רשמית לסנקציות נגד רוסיה, אך רוב המדינות הצרכניות הגדולות הטילו מגבלות או מסרבות דה-פקטו לרכישות כאלה. כל שוק שאבד הוא בעיה לכלכלה הרוסית.

במקביל ישראל משנה את מדיניות המכסים. על חיטה רוסית ואוקראינית מוטל, כותב news.israelinfo.co.il, מכס עד 50% במקום משטר הפטור ממכס הקודם עד שני מיליון טון בשנה. פורמלית — חלק מההסכם החדש עם ארה”ב. למעשה — סגירת השוק לדגן רוסי, כולל הגנוב מאוקראינה.

בתוך ממשלת ישראל הוויכוחים היו חריפים. שר האוצר בצלאל סמוטריץ’ התנגד בשל עליית העלויות. שרי החקלאות והכלכלה — אבי דיכטר וניר ברקת — תמכו במעבר לדגן אמריקאי. ראש הממשלה בנימין נתניהו בחר בהחלטה אסטרטגית, למרות המחיר.

הכלכלה של השאלה פשוטה וקשה. ישראל מייבאת כ-2.15 מיליון טון חיטה בשנה. דגן אמריקאי עולה כ-25 דולר לטון יותר עם משלוח דרך האוקיינוס האטלנטי. בשנה זה כ-54 מיליון דולר הוצאות נוספות — כ-166.6 מיליון שקל. הכסף הזה ייפול על הצרכנים ומשלמי המסים.

השפעה נפרדת — עליית מחירים על מזון לבעלי חיים, וכפועל יוצא, על מוצרי חלב. על כך הזהירו בעבר אנליסטים ישראלים, כותב news.israelinfo.co.il, התייקרות דגן למזון משתקפת אוטומטית במחירי חלב, גבינה וחמאה.

אבל במובן האסטרטגי ההשפעה הפוכה. עבור אוקראינה — זהו רק שינוי של אחד מהשווקים, שאינו פוגע ביצוא. עבור רוסיה הפוטינית — עוד ערוץ הכנסה סגור ועוד איתות: פחות מדינות מוכנות לעצום עיניים על מקור הדגן ולממן את המלחמה דרך מסחר.

ישראל עושה בחירה שתורגש במחירי הסופרמרקטים. אבל במקביל זו בחירה שמקטינה את היכולות הכספיות של הקרמלין להמשיך בתוקפנות. ובתנאי סנקציות גלובליות, החלטות כאלה — כואבות אך קונקרטיות — הופכות לכלכלה הפוטינית לרגישות יותר ויותר.