וושינגטון מרחיבה את תרחישי הלחץ: טראמפ הוצגו אפשרויות צבאיות חדשות נגד איראן

נשיא ארה”ב דונלד טראמפ קיבל חבילת תרחישים צבאיים מורחבת למקרה של החרפת העימות עם איראן. מדובר בצעדים החורגים מהאפשרויות שנדונו בעבר ומכוונים להחלשת התשתית הגרעינית והטילית של המדינה. כך מדווח The New York Times בהסתמך על פקידים אמריקאים נוכחיים ולשעבר.

האפשרויות שהוצגו הופיעו על רקע שינוי ההקשר האזורי והפנימי באיראן עצמה. דיכוי המחאות והגברת הלחץ על האופוזיציה, לפי הערכת אנליסטים אמריקאים, השפיעו על ההיגיון של הדיונים בבית הלבן ובפנטגון.

תרחישים צבאיים ודיפלומטיה

לפי מקורות, ההצעות כוללות פשיטות ממוקדות על מתקנים איראניים, וכן פעולות שנחשבו בעבר למסוכנות מדי. טראמפ ממשיך להתעקש שאיראן תפסיק את פיתוח הנשק הגרעיני ותוותר על תמיכה בקבוצות חמושות בעלות ברית באזור.

בממשל דנים האם איומי לחץ צבאי יכולים להיות כלי לכפיית טהראן למשא ומתן. נכון לעכשיו הנשיא לא אישר את תחילת הפעולות הצבאיות. סביבתו מדגישה שהמסלול הדיפלומטי נותר פתוח פורמלית, והצהרות קשות עשויות להיחשב כאלמנט של טקטיקת משא ומתן.

סיכונים וגורמים מרתיעים

בבית הלבן בוחנים את האפשרות של תקיפות לא רק על מתקנים הקשורים לתוכנית הגרעין, אלא גם על מטרות סמליות אחרות. עם זאת, בעבר טראמפ סירב לתרחישים צבאיים לאחר התייעצויות עם ישראל ועם שותפים ערביים של ארה”ב, שהיו מודאגים מהשלכות ההסלמה הרחבה.

בתוך הממשל איראן מושווית יותר ויותר למקרים משבריים אחרים, כולל ונצואלה. עם זאת, ההערכות מסכימות על דבר אחד: איראן היא יריב מורכב ועמיד יותר באופן עקרוני, בעלת משאבים צבאיים, פוליטיים ואזוריים, שהופכים כל פעולה למסוכנת יותר באופן משמעותי.

אפשרויות ותוצאות אפשריות

בין הצעדים הנדונים מופיעים מבצעים חשאיים של יחידות מיוחדות ותקיפות על מתקנים צבאיים. חלק מהתרחישים יוצרים באופן תיאורטי תנאים לחיסול המנהיג העליון עלי חמינאי. עם זאת, השאלה המרכזית נותרת ללא מענה: מי ועל אילו יסודות ינהל את המדינה במקרה של שינוי פתאומי בשלטון.

ישראל, לפי מידע ממקורות, ממשיכה להתעקש על הצורך בתקיפות חוזרות על תוכנית הטילים האיראנית. הקשרים בין מבנים אמריקאים ונציגי המודיעין הישראלי נמשכים, אך הבנה משותפת של המטרה הסופית והמסגרות המותרות לפעולה טרם גובשה.

בסיסים משפטיים ורקע בינלאומי

חלק נפרד נותרו ההיבטים המשפטיים של תקיפות אפשריות. בממשל דנים האם ניתן להסתמך על מעמד איראן כמדינה תומכת טרור, בדומה לנימוקים שהשתמשו בהם בחיסול הגנרל קאסם סולימאני.

למרות שעלי חמינאי לא הוכר רשמית כטרוריסט, הבית הלבן עשוי לבקש חוות דעת משפטית נוספת. על רקע זה ארה”ב כבר מחזקת את הנוכחות הצבאית באזור, ומפגינה נכונות לתגובה מהירה.

המשטר האיראני הצליח לדכא את גל המחאות, אך השאלה נותרת פתוחה: האם המערכת יכולה להרגיש בטוחה בתנאי לחץ חיצוני גובר ואי יציבות פנימית. בהקשר זה, החלטות וושינגטון מקבלות משמעות מיוחדת עבור ישראל, המזרח התיכון והביטחון הגלובלי, שעליו עוקבת בקפידה חדשות ישראל — Nikk.Agency, מנתחת תרחישים אפשריים והשלכותיהם על האזור.