איראן מאיצה את ההכנות לתרחיש צבאי אפשרי על רקע דיונים על תקיפה אמריקאית על מתקניה. במקביל, ישראל מחזקת את התיאום המודיעיני עם הממשל האמריקאי, ושחקנים אזוריים מנסים לרסן את ההסלמה שעלולה להתפתח לעימות רחב היקף.
לפי אתר Axios, השבוע מתקיימות בוושינגטון פגישות סגורות בהשתתפות נציגים בכירים ממשרדי הביטחון והמודיעין של ישראל וערב הסעודית. הנושא המרכזי הוא פעולה אפשרית של ארה”ב נגד איראן ותרחישים להמשך ההתפתחויות באזור.
החלטת נשיא ארה”ב דונלד טראמפ על חיזוק הכוח הצבאי האמריקאי במפרץ הפרסי היוותה אות להגברת הכוננות לא רק לישראל, אלא גם למדינות אחרות במזרח התיכון. בירושלים ובבירות האזור עוקבים בקפידה אחר כל תנועה — הסיכונים למעבר מהיר מדיפלומטיה לכוח הם גבוהים מדי.
מרכיב מרכזי בקו הישראלי היה הגברת המודיעין הצבאי. ראש אמ”ן, אלוף שלומי בינדר, קיים סדרת פגישות בפנטגון, ב-CIA ובבית הלבן. לפי מקורות, המשלחת הישראלית העבירה לצד האמריקאי מידע מודיעיני ספציפי על מטרות פוטנציאליות בתוך איראן — לפי בקשה ישירה של הממשל האמריקאי.
במקביל, ערב הסעודית מנסה לשחק תפקיד מייצב. צפוי כי שר ההגנה של הממלכה, הנסיך חאלד בן סלמאן, יקיים שיחות עם מזכיר המדינה האמריקאי מרקו רוביו ודמויות מפתח נוספות. ריאד חוששת כי תקיפה על איראן תגרום לתגובת שרשרת של מלחמה אזורית, ולכן בימים האחרונים היא מתפקדת כמתווכת, מעבירה מסרים בין וושינגטון לטהראן.
יורש העצר של ערב הסעודית הבהיר את הקו האדום: המרחב האווירי של המדינה לא יועמד לרשות ארה”ב לתקיפה אפשרית על איראן. המסר הזה הועבר ישירות גם להנהגה האיראנית.
בממשל האמריקאי עצמו, לפי מקורות, נדונים תרחישים שונים של לחץ על טהראן — מהתקפות ממוקדות על מבני ביטחון ועד מטרות אישיות. כמה משוחחים בארה”ב טוענים שטראמפ רואה בפעולות כאלה דרך ליצור תנאים ל”שינוי משטר” על רקע מחאות מדוכאות אך לא נעלמות בתוך איראן.
תגובת טהראן לא איחרה לבוא. מפקד הצבא האיראני אמיר חתאמי הורה על הגברת מרכיב המל”טים — מדובר באלף מל”טים אסטרטגיים. לפי סוכנות “תסנים”, מערכות אלו אמורות לחזק את היכולת לתגובה מהירה וא-סימטרית לאיום חיצוני.
לפי הצהרות הצד האיראני, המל”טים החדשים כוללים פלטפורמות תקיפה, סיור-תקיפה ואמצעי לוחמה אלקטרונית. הם מיועדים לפגיעה במטרות נייחות וניידות — ביבשה, בים ובאוויר. מושם דגש על שילוב מל”טים קרקעיים וימיים במערכת אחת.
חששות אלו משותפים גם לשכנותיה של איראן. בכיר טורקי מסר ל-AFP כי אנקרה שוקלת אמצעי ביטחון נוספים לאורך הגבול של כמעט 500 קילומטרים עם איראן. לדבריו, גם החומה הקיימת בגבול אינה מבטיחה הגנה מלאה במקרה של קריסת המשטר או עימותים רחבי היקף.
האזור נכנס לשלב של חוסר ודאות מוגבר, שבו מאמצים דיפלומטיים מתנהלים במקביל להכנות צבאיות מואצות. ישראל עוקבת בקפידה אחר צעדי איראן, ארה”ב בוחנת את גבולות הלחץ, והמדינות הערביות מנסות למנוע פיצוץ שעלול לכלול את כל המזרח התיכון. עבור הקהל הישראלי, הקונטקסט הזה אינו גיאופוליטיקה מופשטת, אלא שאלה של ביטחון ישיר כאן ועכשיו, כפי שכותבים בעקביות בחדשות — חדשות ישראל | Nikk.Agency.