“הרעלה בירושלים”: מדוע הגרסה הרועשת השתנתה ומה כעת בודקות הרשויות

ב-19 בינואר 2026 בירושלים, בשכונת רוממה, התרחש אירוע במעון פרטי, לאחריו מתו שני תינוקות ועוד 53 ילדים פונו לבתי חולים לבדיקה ומעקב. בתחילה תואר האירוע כ”הרעלה המונית” או דליפת גז אפשרית, אך עם התקדמות הבדיקה התמונה השתנתה — במרכז עמדו התנאים בתוך המבנה וגורם חום אפשרי.

לפי נתוני החקירה, במעון היו 55 ילדים. המוסד היה ממוקם בשתי דירות מחוברות בבניין ישן. המחלצים והצוות הרפואי שעבדו במקום תיארו את התנאים כמסוכנים: הילדים נמצאו ישנים במסדרונות, בארונות ובחדרי שירותים; באחד המקרים הוזכר שתינוק ישן מתחת לאסלה, לידו היו מזרנים.

מי נהרג וכמה ילדים פונו

דווח על מותו של ילד כבן שישה חודשים וילדה כבת שלושה וחצי חודשים. בפרסומים נמסרו שמות ההרוגים: ליה גולובנצ’יץ ואהרון כץ. שאר הילדים הובאו למרכזים רפואיים בירושלים, כאשר מצב רובם הוערך כמשביע רצון, והאשפוז היה מניעתי בשל הגיל והתהודה.

במקום עבדו המשטרה, שירותי הכבאות וההצלה והצוותים הרפואיים. בתום הבדיקה הראשונית לא אושרה הגרסה של “אירוע כימי” — החשדות לחומרים רעילים או דליפת גז לא הפכו לקו החקירה המרכזי.

למה המילה “הרעלה” הפכה לשנויה במחלוקת

בהמשך פעל אפקט “הכותרת הראשונה”: כאשר מצבם של תינוקות רבים מתדרדר בו זמנית, התקשורת והעדים מכנים זאת אוטומטית הרעלה. אך המסקנות הביניים של החקירה הצביעו על דבר אחר: לא נמצאו סימנים להשפעת גז פחמן חד-חמצני על הילדים, והסיבה הסבירה למותם של שני התינוקות נדונה כחום והתייבשות — כלומר עומס חום בפועל גם בתקופת החורף.

בעדויות המחלצים נשמעה פרט שעליו כעת שמים דגש מיוחד: במבנים ייתכן שעבד מזגן בעוצמה “חמה” גבוהה, האוויר היה יבש מאוד ולא התחדש כראוי. עבור תינוקות זה קריטי: הם מאבדים נוזלים מהר יותר, מתקשים לווסת את חום הגוף ולא יכולים “להתלונן” בזמן כך שהמבוגרים יזהו את הסכנה במדויק.

כתובת, סטטוס המוסד ותגובת הרשויות

מדובר היה בבניין ברחוב חה-מם-גימל בירושלים. צוין גם שזה היה מסגרת פרטית, לפי מידע ראשוני — ללא רישיון. לאחר האירוע התקבלה החלטה מנהלית על הפסקת הפעילות במקום.

במסגרת החקירה נעצרו שלוש מטפלות לחקירה. השכנים טענו שהמסגרת פעלה שנים רבות, מה שהוסיף שאלות לגבי איך בדיוק ומי פיקח עליה.

מה בודקים עכשיו

כעת השאלה המרכזית היא לא “מה בדיוק הרעיל”, אלא “איך היו התנאים והפיקוח”. החוקרים והשירותים המקצועיים מעריכים את צפיפות הילדים, משטר השינה, האוורור, משטר הטמפרטורה, חובות הצוות והמסמכים של המוסד.

עבור ההורים התוצאה פשוטה וקשה: אם במקום אחד יש בו זמנית 55 תינוקות, וחלקם ישנים במסדרונות ובחדרי שירותים, הבעיה אינה ב”טוקסין מקרי”, אלא במערכת הפיקוח ובתקני הבטיחות.

הסיפור הזה הפך עבור ישראל לאות נוסף: שוק המעונות הפרטיים דורש כללים שקופים ובדיקות אמיתיות, אחרת טרגדיות יחזרו על עצמן — וזה בדיוק מה שבעצם דנים בו היום בעקבות האירועים בירושלים. השאלות שההורים שואלים ימשיכו להישמע עוד זמן רב, והמעקב אחר התפתחות הנושא נעשה על ידי נא-חדשות — חדשות ישראל | Nikk.Agency.