אין הסכמה מאחורי הקלעים: ירושלים מתווכחת לראשונה בפומבי עם הבית הלבן על עזה

משרד ראש הממשלה של ישראל לראשונה תיעד בפומבי חילוקי דעות עם הממשל האמריקאי בנוגע לרכיב מרכזי בשלב השני של התוכנית לעזה. לאחר צאת השבת, 17 בינואר 2026, פורסמה תגובה רשמית להחלטת הבית הלבן על הקמת ועדה בינלאומית של “מועצת השלום”, אשר מוצע להעביר לה את השליטה על השיקום שלאחר המלחמה ברצועה — מחוץ למסגרת השתתפות צה”ל וללא תפקיד לחמאס.

בהצהרה מודגש כי ההכרזה על הרכב הוועדה “לא תואמה עם ישראל וסותרת את מדיניותה”. ראש הממשלה הנחה את שר החוץ לפנות למזכיר המדינה של ארה”ב להבהרות. עבור ירושלים זהו צעד נדיר ומעיד — קודם לכן לא נשמעו ניסוחים פומביים דומים כלפי וושינגטון.

ההקשר מחזק את האפקט. בימים האחרונים, לפי דיווחי התקשורת הישראלית, בנימין נתניהו היה בקשר פעיל עם דונלד טראמפ, אך הדיונים עסקו בעיקר באיראן. להכרזת הבית הלבן על העברת עזה לניהול הממשלה הפלסטינית ביום שישי לא הייתה תגובה מירושלים. לאחר מכן מקור אמריקאי מסר לעיתונאים כי ישראל כביכול קיבלה מידע מראש על פרמטרי ההחלטה — טענה שהמשרד של ראש הממשלה למעשה ערער עליה.

הרכב הוועדה הפך לנקודת מתח נפרדת. אין בו נציגים מישראל — למעט איש העסקים מהתפוצה הישראלית יקיר גבאי, המקורב לטראמפ. עם זאת, לרשימה נכנסו שר החוץ של טורקיה חאקאן פידאן, הדיפלומט הקטרי עלי תוואדי, ראש המודיעין המצרי חסן ראשד ושרת שיתוף הפעולה האזורי רים אל-חשימי. עבור ירושלים איזון כזה נראה כהסטת מרכז הכובד של השליטה בעזה ללא השתתפות ישראלית.

התגובה הפוליטית הפנימית לא איחרה לבוא. מנהיג “עוצמה יהודית” איתמר בן-גביר הביע תמיכה פומבית בהצהרת ראש הממשלה, למרות איומים קודמים לעזוב את הקואליציה במקרה של תחילת השלב השני של התוכנית. הוא מתעקש כי לרצועה “לא נחוצה שום ועדה”, והמטרה המרכזית היא השמדת חמאס צבאית וסיוע ל”הגירה המונית מרצון” בהיגיון ההצעות הראשוניות של טראמפ.

הריטוריקה של בן-גביר מסונכרנת עם האותות מהגוש הביטחוני. עוד בבוקר “מקורות מוסמכים” עדכנו את ערוץ 12 על הכנת צה”ל לאפשרות של חידוש הלחימה בעזה. זה מגביר את הלחץ על הממשלה על רקע אי הוודאות הדיפלומטית.

המצב חושף קרע רחב יותר: בין הניסיון האמריקאי לבנות מנגנון על-לאומי לניהול עזה לבין הדרישה הישראלית לשמור על השפעה מרכזית על הביטחון והשיקום. עבור ירושלים השאלה אינה רק פרוצדורלית — היא נוגעת למי ובאילו תנאים יקבע את עתיד הרצועה לאחר המלחמה. לכן התגובה של המשרד הפכה לפומבית וממוקדת, והניסוחים הסופיים בהצהרה נועדו לקבע את עמדת ישראל עבור השותפים הבינלאומיים והקהל הפנימי — חדשות ישראל | Nikk.Agency.