ויקטור בירק בישראל: הומור אודסה ואמת אנושית – חיפה, פתח תקווה ובאר שבע – 16, 19 ו-24 בינואר 2026

בינואר 2026 יתקיים בישראל סדרת קונצרטים של אחד מהבארדים האוקראינים המוכרים ביותר — ויקטור ביירק. משורר, אמן, סאטיריקן, מתנדב, אינטלקטואל — בשיריו משתלבים האירוניה האודסית, האנושיות העמוקה והכוח הפנימי, המסוגל לתמוך במאזין גם בזמנים הקשים ביותר.

שלוש ערים, שלוש במות, שלושה מצבי רוח שונים — וקול אחד שקשה לטעות בו. אלו אינם רק ערבי מוזיקה, אלא מפגשים עם אדם שיודע להפוך שיחה רצינית לבדיחה טובה ומדויקת, ואת כאב החיים לשיר חם שהלב נאחז בו.

מה ואיפה יתקיים: תאריכים, ערים, זמנים

באר שבע — 16 בינואר 2026, התחלה ב-19:00.

ערב זה מוצג בהודעות כמפגש עם אדם ש”יכול להתחיל בשיחה רצינית ולסיים כך שלכולם יהיו דמעות — אבל מצחוק”.

בתיאורים יש הרבה מה”מטבח” האודסי היומיומי: סיפורים על רכבת שיצאה דקה מוקדם יותר, על חתול מתחזה “בעל הדירה”, על אנשים שבטוחים מדי בצדקתם — ובדיוק ברגע זה, כפי שמבטיחים המארגנים, מתחיל הכי מצחיק.

המשמעות של ההגשה ברורה: זה לא רק “קונצרט שירים”, אלא ערב תצפיות, שבו העצב הופך קל יותר, כי מדברים עליו בשפה אנושית.

פרטים מהמארגנים כאן.

חיפה — יום שני, 19 בינואר 2026, 19:30–22:30.

במודעות מצוין משך של כ-3 שעות ומיקום בחיפה (אזור רחוב בן-גוריון).

ההודעה החיפאית מוסיפה שכבה שנייה לדמותו של ביירק: “הארכיאולוגים והחשמלאים, אנשי ה-KVN וה-ЧГК, כדורגלנים ותיירים חשבו ועדיין חושבים שהוא שלהם…” — אמן עם קהל רחב מאוד, שאינו קשור למעגל אחד. שם גם מודגש: “הוא של כולם ושום של אף אחד בו זמנית. הוא — ויקטור ביירק, זו המקצוע שלו”.

זה נשמע כהבטחה לערב-אירוע: לא “באתי, שמעתי והלכתי”, אלא באתי להיפגש.

פרטים מהמארגנים כאן.

פתח תקווה — 24 בינואר 2026, התחלה ב-18:00.

המפגש המסיים יתקיים באולם תיאטרון קאמרי LaBama.

בהודעה מודגש במיוחד: “קונצרט ביתי מועבר למקום חדש”, אך הפורמט נשאר קאמרי — “מרחב שבו נשמרת אווירת הקשר הקרוב”.

בתיאור הערב יש הרבה מילים על “נפשי וחם”, על קהילה, על הרצון לשמור על אינטונציה ביתית גם באולם תיאטרון.

פרטים מהמארגנים כאן.

מי הוא ויקטור ביירק

ויקטור ביירק — מחבר-מבצע אוקראיני אודסי (בארד), משורר-סאטיריקן ואמן, שבסביבת השיר המחבר מכנים אותו “קלאסיק חי”. מכירים אותו לא רק מהקונצרטים: ביירק הוא אדם רב-תחומי, “אדם-פסטיבל”, שההומור שלו תמיד צמוד לתצפית חיים מדויקת וליושר פנימי.

ביוגרפיה — בקצרה ולעניין

ויקטור ביירק נולד ב-30 בנובמבר 1957 ב-אודסה. בביוגרפיה שלו יש תקופה ארוכה של חיים מחוץ לאוקראינה (כולל ברוסיה), לאחר 2014 חזר והצהיר בפומבי על עמדתו האזרחית. בשנים האחרונות מכנים אותו כאדם שמרגיש בנוח גם על הבמה וגם במציאות ההתנדבותית — ללא הפרדה בין “יצירה” ל”חיים”.

במה הוא ידוע

לביירק יש תכונה נדירה: הוא עובד בכמה “שפות” תרבותיות בו זמנית — ומחבר אותן בערב אחד.

• שיר מחבר (בארדית). הקונצרטים שלו אינם אוסף שירים, אלא סיפור שבו כל יצירה נשמעת כסיפור נפרד: עם התחלה, הפסקה, תגובה בלתי צפויה ואינטונציה אודסית מאוד.
• סאטירה והומור אינטלקטואלי. לעיתים קרובות מציגים אותו כאדם ש”יכול להתחיל ברצינות ולסיים כך שלכולם יהיו דמעות — אבל מצחוק”. זהו הומור לא “לקישוט”, אלא דרך לדבר על דברים מורכבים ללא היסטריה וללא שקר.
• סביבת תרבות KVN / משחקים אינטלקטואליים. בחומרים עליו מזכירים בקביעות את הקשר עם KVN וקהילות אינטלקטואליות (“מה? איפה? מתי?”, “בריין-רינג”) — כסימן לכך שזהו מחבר עם בית ספר חזק של מילה מדויקת ותגובה של הקהל.
• אמן. ביירק לא רק שר: הוא עוסק באמנות חזותית ולעיתים קרובות מחבר קונצרטים עם פורמטים אמנותיים — תערוכות, מכירות פומביות, מכירות צדקה של יצירות.

הישגים והכרה

ההישג העיקרי של ביירק — אינו “שיר-להיט” אחד, אלא המוניטין של מחבר שמחשיבים אותו לשלהם אנשים ומקצועות שונים מאוד. יצירתו היא בו זמנית אודסית באינטונציה ואוניברסלית בתוכן: סיפור יומיומי אצלו הופך בקלות למשל קטן, והמצחיק — לאבחנה מדויקת של הזמן.

ועוד דבר: ביירק מזמן נתפס לא כ”אמן לפי לוח זמנים”, אלא כאדם שלידו הצופה מרגיש תחושת קרבה אנושית נורמלית. זה בדיוק מה שמסביר מדוע ערבי שלו מכונים לעיתים קרובות לא קונצרטים, אלא מפגשים.

כיצד המארגנים מתארים את ביירק: יותר ניסוחים חיים

בהודעות שונות חוזר אותו דיוקן — אך במילים שונות:

• דיוק אודסי + הומור ללא קישוטים. הוא מדבר כך, כאילו אינו מספר סיפור, אלא “מטגן” אותו — מוסיף סרקזם וטוב לב, ובוודאי חיוך אודסי ייחודי.
• אדם-מופע. כל מקרה יומיומי אצלו הופך למיני-סצנה: עם תפנית, הפסקה, תגובה — ואינטונציה מאוד מזוהה.
• אמת חמה. גם נושאים כבדים, לפי ניסוח המארגנים, אצלו “תמיד עטופים בשמיכת הומור” — לא כדי להמעיט בערכם, אלא כדי לעמוד בהם.
• שקט לא שורד. זו מטאפורה ישירה של המארגנים: איתו “הבית” מתאסף סביב הקול, ולאנשים קל יותר לדבר זה עם זה.
• “הוא שלנו — ושום של אף אחד”. בתיאור החיפאי יש את הנוסחה הזו: אדם שמחשיבים אותו “שלהם” אנשים ממקצועות והרגלים שונים לחלוטין — מארכיאולוגים ועד שחקנים, ממורים ועד מתנדבים.

אם לאסוף את זה בשורה אחת: לביירק לא באים “בשביל ווקאל מושלם”, אלא בשביל התחושה שמישהו חכם וחי לידך אמר את מה שיש לרבים בפנים.

כיצד ויקטור ביירק תומך באוקראינה לפני ואחרי 2022

עבור ביירק, עזרה לאוקראינה אינה מילה יפה בביוגרפיה. בסיפורו הציבורי כבר מזמן נראית הקשר: שיר → מפגש → איסוף → פעולה קונקרטית.

לפני 2022: עמדה ופרקטיקה של עזרה

כבר בשנים שלאחר 2014 הוא הצהיר בפומבי על עמדתו האזרחית והופיע שם, איפה שהיה לאנשים קשה במיוחד. בשנת 2015 ביירק הופיע בבית חולים צבאי מול פצועים ונתן קונצרט לחיילי המשמר הלאומי (גדוד “גפרד”).

אז גם הסאטירה הפוליטית שלו הייתה חלק ניכר מהרפרטואר: במרץ 2015 ביירק הקליט והעלה שיר “האם מת או לא…” — תגובה לגל השמועות סביב “היעלמותו” של פוטין במרץ 2015. באותה פרסום צוין שהוא חי זמן רב בוורונז’ וחזר לאוקראינה, לא קיבל את המדיניות “האימפריאלית” הרוסית.

זהו רקע חשוב: הופעותיו “הצבאיות” ושיריו האזרחיים לא התחילו ב-2022 — הם המשיכו והתרחבו.

לאחר 24 בפברואר 2022: מעורבות מלאה

בשלב החדש של המלחמה מפברואר 2022 ביירק ממשיך את המסורת הזו – מהופעות בקו החזית ועד עזרה ישירה ליחידות. שיריו וההתלהבות ההתנדבותית שלו הפכו לחלק מתנועה רחבה של תמיכה בצבא האוקראיני מצד אנשי תרבות.

5 באפריל 2022 בלבוב נרשמה עמותה “דרך לבוב”, שבה ביירק מופיע בין המייסדים. זה מראה שהוא מעורב לא רק כאמן, אלא כאדם של תשתית התנדבותית — בשבועות/חודשים הראשונים של המלחמה, כשהכול התבסס על קשרים מהירים ואמון.

1 ביולי 2023 הוא נתן קונצרט צדקה בוויניצה (מרחב אמנות “פאן זאברקין”) ולפי דיווחי העיתונות המקומית, אסף כספים לצרכי הצבא האוקראיני. שם גם צוין שהוא משתמש בפורמטים יצירתיים לאיסוף כספים — כולל מכירות פומביות של יצירות אמנות.

באותה תקופה הוא השתתף גם באירועים עירוניים גדולים. בפסטיבל המטבח השדה לזכר טאראס סיץ’ (וויניצה) דווח על איסוף מעל 100 אלף גריבנה לתמיכה בחיילים הוויניציים, וחלק מהכספים תוכננו להקדיש לדברים מעשיים: רכב, גנרטור, Starlink לעבודה ניידת של יחידה הקשורה לרחפנים. חשוב: זה לא “איסוף מופשט”, אלא תרומות עם מטרה קונקרטית.

יש גם קו עזרה בינלאומי, שבו ביירק משתתף כמשתתף קבוע בקונצרטים מקוונים של פרויקט “תרופות לאוקראינה“. הפרויקט התחיל ב-26 במרץ 2022, מקיים קונצרטים שבועיים ואוסף תרומות לתרופות לאנשים פגיעים. בחומרים הפתוחים של הפרויקט מצוינים נתונים מצטברים: 154 קונצרטים, $38,115 תרומות, 678 משלוחים של עזרה ו-100+ מקבלים (הנתונים תועדו נכון ל-5 בספטמבר 2025).
בנפרד יש רישום שבו ביירק מצוין כאורח של פרק מסוים: מס’ 164, 20 בדצמבר 2025.

הקשר הזה חשוב להבנת תפקידו: הוא לא רק “תומך במילים”. הוא עושה כך שהמילה תהפוך לפעולה — לאיסוף, לעזרה, לתרופות, לציוד, לתמיכה באנשים שמחזיקים מעמד בכוחותיהם האחרונים.

עובדות אלו מצטרפות לתמונה אחת: לאחר פברואר 2022 ויקטור ביירק הקדיש את יצירתו וכוחותיו למטרות צדקה – תמיכה בצבא, עזרה לבתי חולים ומרפאות, השתתפות בקונצרטים ויוזמות התנדבותיות למען קירוב הניצחון של אוקראינה.

תמיכה בישראל

בנפרד המארגנים והמודעות מציינים שביירק משתתף לא רק ביוזמות צדקה אוקראיניות. 21 באוקטובר 2023 הוא היה משתתף ב-מרתון בארד בינלאומי צדקה לתמיכה בישראל, שהתקיים באופן מקוון ושודר כסטרים. בתיאור השידור הוא מצוין כ-“ויקטור ביירק (לבוב)” — בין האמנים של המרתון.

מדוע הקונצרטים הללו בישראל הם יותר מסיבוב הופעות

ההודעות הישראליות שמות דגש על הקאמריות והחום. אבל כשעומדים לידם עובדות השנים האחרונות — תאריכים, איסופים, השתתפות בקרן צדקה ובפרויקטים קבועים — ערבי ינואר נקראים אחרת: כהמשך של שיחה גדולה אחת, שבה השיר נחוץ לא רק למצב הרוח, אלא כדי לשמור על קשר בין אנשים ולא לאבד תחושת מציאות.

וכן — יש בזה משמעות נפרדת במיוחד לקהל הישראלי: הקונצרט הופך לנקודה שבה נפגשים זיכרון, הומור, תמיכה באוקראינה וקרבה אנושית נורמלית, שכולם חסרים.

НАновости — חדשות ישראל | Nikk.Agency