«התקפה על ולדאי»: איך התעמולה הרוסית שכתבה את הפיזיקה למען מטרה אחת

הסיפור על “התקפה הבוגדנית של משטר קייב על מעונו של פוטין” חשוב לא בפרטים, אלא בשאלה שעומדת מאחוריו. האם דונלד טראמפ יאמין לזה? כל השאר הוא רעש המיועד לצריכה פנימית.

כדי להבין את היקף האבסורד, אין צורך להיות נשיא ארה”ב או מומחה צבאי. מספיק היגיון בסיסי. הגרסה הרוסית מניחה שבזמן שבו המל”טים האוקראינים כביכול היו מעל מחוז בריאנסק, הצבא הרוסי כבר ידע בוודאות: היעד הסופי הוא ולדאי.

מתעוררת שאלה פשוטה. מאז מתי ברוסיה למדו בזמן אמת “לקרוא” את משימות הטיסה של מל”טים זרים?

אם זה נכון, מדובר בפריצת דרך טכנולוגית בקנה מידה עולמי. זה כבר לא רק לוחמה אלקטרונית, אלא תגלית ברמת “המצאת הגלגל” או “האבק שריפה”. פיזיקה חדשה, חוקים חדשים, אפשרויות חדשות. אבל משום מה אין שום אישור, מלבד הצהרות של תועמלנים.

לחלק מהפרשנים יש “הסבר” שהם עצמם רואים כלוגי. כאילו המל”טים טסים בקו ישר. לוקחים סרגל, מעבירים קו — והנה הוא, עובר בדיוק דרך ולדאי. נכון, בדרך יש עוד את מחוזות סמולנסק וטבר, שבהם יש מספיק מטרות. אבל את מי מעניינים פרטים כאלה, כשמדובר ב”טרור מדינתי” ו”ניסיון התנקשות”?

הפרט שהמל”טים לא טסים בקו ישר, בתמונה הזו מיותר. כמו כל ניואנסים טכניים. הם רק מפריעים לגרסה היפה.

המספרים לא תואמים.
הזמנים לא תואמים.
אפילו העובדות הבסיסיות לא תואמות.

אבל זה, כמו שאומרים, לא העיקר. לדברים כאלה בתעמולה הרוסית כבר מזמן לא שמים לב. סימפטומטי גם למי הופקד להשמיע את הסיפור הזה. סרגיי לברוב מופיע יותר ויותר לא כשר החוץ, אלא כתחליף לדוברות משרד ההגנה — עם אותו סט טענות ואותה רמת אמינות.

למעשה, השאלה “למה כל זה” אפילו לא דורשת תשובה. היא ברורה. צריך לסכל כל משא ומתן ולהמציא תירוץ פורמלי להמשך המלחמה, תוך הצגת זה כצעד “הכרחי” ו”חוקי”.

לכן המפתח אינו ולדאי, לא המל”טים ואפילו לא עוד מנה של אבסורד. השאלה המרכזית נשארת אותה: האם טראמפ יאמין לזה — או לפחות יעמיד פנים שהוא מאמין?

אחרי איך שהזיופים המידעיים הופכים לכלי פוליטי גדול וניסיון לשלוט בהחלטות חיצוניות, עוקבים בקפידה חדשות ישראל | Nikk.Agency.