זלנסקי דחה את הגרסה של מוסקבה על “מתקפת רחפנים” על מעונו של פוטין והזהיר מפני איום על קייב

נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי כינה בפומבי שקר את הצהרותיו של שר החוץ הרוסי סרגיי לברוב על ניסיון לכאורה של תקיפת רחפנים של הכוחות המזוינים של אוקראינה על מעון המדינה של ולדימיר פוטין במחוז נובגורוד. לדברי זלנסקי, ניסוחים כאלה ברטוריקה הרוסית משמשים לעיתים קרובות כ”הכנת הקרקע” — כדי להצדיק לאחר מכן תקיפות על הבירה ועל מבני ממשלה בקייב.

זלנסקי קישר את הופעת הגרסה הזו עם ההקשר הבינלאומי של הימים האחרונים ועם כך שמוסקבה, להערכתו, מנסה לסכל כל התקדמות במגעים של אוקראינה עם ארה”ב ושותפים אירופיים. בקייב מדגישים: כאשר במקום עימות עם בעלי ברית מופיעה דינמיקה של משא ומתן, הקרמלין מחפש תירוץ להחזיר את הלחץ והפחד לסדר היום.

הגרסה הרוסית, שהושמעה על ידי לברוב, נשמעת אחרת: הוא הצהיר כי בלילה של ה-29 בדצמבר מערכות ההגנה האווירית הרוסיות לכאורה “נטרלו” 91 רחפנים ארוכי טווח, שלטענת מוסקבה ניסו לתקוף את מעונו של פוטין במחוז נובגורוד. עם זאת, בהודעות הודגש כי אין נפגעים או הרס, ולא הוצגו ראיות מאשרות להתקפה זו בפומבי.

אות נפרד — פוליטי: לברוב הצהיר על כוונה “לשקול מחדש” את עמדת המשא ומתן של רוסיה על רקע האירוע הזה ובמקביל דיבר על נכונות לתקיפות תגמול. כלומר, הסיפור על “התקפה על המעון” מוצג כטיעון להקשחת הקו של מוסקבה ברגע שבו המגעים הדיפלומטיים סביב המלחמה שוב התעוררו.

לקהל הישראלי כאן חשוב לא רק הוויכוח על העובדות, אלא גם המכניקה של ההסלמה: הצהרות רועשות על רחפנים הופכות יותר ויותר לחלק מהמלחמה התקשורתית ולהצדקה של תקיפות חדשות. ישראל עוקבת בקפידה אחר השינויים בתפקיד הרחפנים וההגנה האווירית — מאוקראינה ועד המזרח התיכון — משום שטכנולוגיות אלו כבר משפיעות ישירות על ביטחון האזור ועל החלטות בעלי הברית. זו הסיבה שסיפורים כאלה נקראים כאזהרה ולא כ”עוד חילופי מילים”.

כיצד יסתיים הסבב הזה — יראו הימים הקרובים: או שהצדדים ינסו לשמור על מסלול המשא ומתן, או שה”סיפור על המעון” התקשורתי יהפוך לתירוץ לתקיפות חדשות ולהקשחה נוספת. ולקוראים, שלהם חשובה הקשר בין הפוליטיקה הבינלאומית לביטחון באזור, זה בדיוק המקרה שבו פרטי הניסוחים עשויים להיות חשובים לא פחות מהאירועים עצמם. חדשות ישראל | Nikk.Agency