ישראל במינוס: איך המלחמה בעזה פגעה בתדמית העולמית של המדינה

דוח בינלאומי חדש מתעד את חוסר שביעות הרצון הגובר מישראל — ולא מדובר רק בביקורת על הממשלה, אלא גם על תפיסת אזרחי ישראל בחו”ל. על רקע המלחמה המתמשכת בעזה, ההפסדים התדמיתיים של המדינה מקבלים אופי מערכתי.

לפי נתוני חברת המחקר BrandIL, ישראל דורגה שנה שנייה ברציפות במקום האחרון במדד המותגים הלאומיים (Nation Brands Index, NBI). עבור המדינה זהו התוצאה הגרועה ביותר כמעט עשרים שנה של תצפיות.

מדד NBI מעריך את התדמית הגלובלית של מדינות בשישה תחומים מרכזיים: תיירות, אנשים, תרבות, הגירה ואטרקטיביות להשקעות, יצוא ואיכות ניהול. בדירוג החדש המובילים הם יפן, גרמניה, קנדה, איטליה, שווייץ ובריטניה. ישראל דורגה מתחת להודו, קניה, רוסיה, אוקראינה ונמיביה. אפילו הרשות הפלסטינית, שאינה מוכרת כמדינה במובן המשפטי הבינלאומי המלא, קיבלה דירוג גבוה יותר.

הסקר נערך באוגוסט–ספטמבר 2025.
לפי תוצאותיו, הציון הכולל של ישראל ירד ב-6.1 אחוזים בהשוואה לשנה הקודמת. במיוחד חלה ירידה חדה בקטגוריות היצוא והמוצרים — אינדיקטור המשקף את חוסר הרצון של הצרכנים להזדהות עם מוצרים ושירותים הקשורים לישראל.

מחברי הדוח מדגישים: בין 2024 ל-2025 חל שינוי איכותי.
אם בעבר השליליות הייתה מכוונת בעיקר להנהגה הפוליטית, כעת היא נוגעת יותר ויותר גם לאזרחים רגילים של ישראל. את האפקט הזה מקשרים ישירות למלחמה בעזה ולהשלכותיה ההומניטריות.

העיתון הישראלי ידיעות אחרונות כותב כי ישראלים בחו”ל נתפסים יותר ויותר כpersona non grata. הדבר משתקף במגעים יומיומיים, קשרים עסקיים וחילופי אקדמיה.

לפי נתוני ארגונים בינלאומיים, מאוקטובר 2023 נהרגו בעזה ובגדה המערבית יותר מ-72 אלף פלסטינים. מספר זה הפך לאחד הגורמים המרכזיים המעצבים את השיח הגלובלי סביב ישראל.

בדוחות מוקדשת תשומת לב מיוחדת לדור ה-Z.
תקשורת ישראלית ובינלאומית מציינת כי בקרב צעירים נשמעות יותר ויותר הערכות על ישראל כמדינה “לא לגיטימית” או “קולוניאלית”. במקביל, גובר הלחץ של חרמות על מוצרים עם סימון “תוצרת ישראל”.

למרות שמדד NBI אינו מודד ישירות התנהגות צרכנית, BrandIL מזהירה מפני סיכונים ארוכי טווח: ירידה באמון הגלובלי, ירידה בהשקעות זרות, בעיות לתיירות והחלשת מעמדה הבינלאומי של המדינה.

המגמה מאושרת גם על ידי מחקרים אחרים.
לפי סקר YouGov, בשנת 2025 הגישה החיובית לישראל באירופה הגיעה לשפל היסטורי. פחות מ-20 אחוז מהנשאלים בבריטניה, צרפת, גרמניה, דנמרק, ספרד ואיטליה הביעו תפיסה חיובית של המדינה.

בארצות הברית הדינמיקה גם שלילית.
סקר Pew Research Center, שפורסם באפריל, הראה: 53 אחוז מהאמריקאים מתייחסים לישראל באופן שלילי. לשם השוואה, במרץ 2022 עמד הנתון על 42 אחוז — עוד לפני התקפת חמאס בקיץ 2023. בקרב דמוקרטים מביעים דעה שלילית 69 אחוז, בקרב רפובליקנים — 37 אחוז, אך גם בקבוצה זו עלה שיעור המבקרים ב-10 נקודות בשלוש שנים.

מחקרים אחרים של Pew מתעדים החמרה ביחס לא רק לישראל כמדינה, אלא גם באופן אישי לראש הממשלה בנימין נתניהו. ברוב 24 המדינות שנחקרו, הדעות השליליות שולטות.

חשוב לציין את הגיאוגרפיה של השינוי.
אם בעולם הערבי והמוסלמי הביקורת על ישראל גבוהה באופן מסורתי, כעת נרשם גידול בחוסר שביעות הרצון באירופה ובמזרח אסיה. במיוחד ניכרת ירידה בתפיסה החיובית במערב אירופה — בראש ובראשונה בקרב הצעירים.

חלק מהפרשנים הישראלים מטילים ספק בנייטרליות של המדדים הגלובליים, מצביעים על השפעת הון ערבי גדול וקמפיין מאורגן נגד ישראל. אך גם בתוך ישראל מודים: אי אפשר להתעלם מנתונים כאלה, שכן הם משפיעים על הכלכלה, הדיפלומטיה והחיים היומיומיים של האזרחים. לכן דוחות כאלה נבחנים בקפידה על ידי חדשות ישראל | Nikk.Agency, מתעדים לא רק את המספרים אלא גם את ההשלכות של שינוי היחס העולמי.