למרות העלייה באנטישמיות, הטכנולוגיות הישראליות ממשיכות להתפתח באירופה

היחס לישראל ברטוריקה הציבורית והפוליטית של מספר מדינות אירופאיות הופך לקשוח יותר ויותר. עם זאת, בכלכלה ובטכנולוגיה נצפית דינמיקה הפוכה. חברות טכנולוגיה ישראליות לא מצמצמות את נוכחותן באירופה, אלא להפך, מרחיבות אותה, ומגדילות את מספר מקומות העבודה וההשקעות במחקר ופיתוח.

בפועל, הטכנולוגיות הישראליות הופכות לחלק מהתשתית העתידית של האיחוד האירופי — באבטחת סייבר, בינה מלאכותית וחדשנות ביטחונית.

דוח חדש, שהוכן על ידי EIT Hub Israel, Planven VC ו-KPMG, מתעד צמיחה יציבה של נוכחות הטכנולוגיה הישראלית ביבשת. כיום פועלות באירופה יותר מ-1600 חברות ישראליות. הן מספקות תעסוקה ליותר מ-30 אלף איש, והצמיחה השנתית הממוצעת בשלוש השנים האחרונות עומדת על 4.8%.

הפער בין ההצהרות הפוליטיות לכלכלה האמיתית הופך ליותר ויותר בולט.

שותפה ומנהלת תחום הטכנולוגיה ב-KPMG בישראל דינה פסקה-רז מציינת כי לא מדובר במגמה זמנית. האקוסיסטמה הטכנולוגית הישראלית משולבת עמוקות בשוק האירופי. כ-60% מהחברות הישראליות הפועלות באיחוד האירופי הן עסקים בוגרים עם היסטוריה של 8 עד 12 שנים, מודלים יציבים וצוותי ניהול מקומיים.

אלה לא סטארטאפים “ביציאה” ולא תגובה למשבר. זו נוכחות מערכתית.

אישור נוסף לאסטרטגיה ארוכת הטווח הוא מבנה הניהול של החברות. כ-31% מהחברות הישראליות מחזיקות מנהלים בכירים העובדים באופן קבוע באירופה. בקרב חברות גדולות, נתון זה מגיע ל-71%. גם על רקע מתחים פוליטיים וחברתיים, העסקים מראים ביטחון בפרספקטיבות האירופאיות.

הדוח מדגיש בנפרד את ההתאמה האסטרטגית של האינטרסים.

לישראל יש עמדות חזקות בתחומי הבינה המלאכותית, אבטחת הסייבר, הרפואה הדיגיטלית והטכנולוגיות הסביבתיות. דווקא תחומים אלה נכנסים לעדיפויות המרכזיות של האיחוד האירופי לשנים 2024–2029 — ביטחון, קיימות ותשתית דיגיטלית.

השאיפה של אירופה להפחית את התלות הטכנולוגית בארה”ב ובסין מחזקת את הביקוש המבני לפתרונות ישראליים. במגזרים קריטיים — מהגנת נתונים ועד מערכות ביטחוניות — הטכנולוגיות הישראליות כבר תופסות מקום משמעותי.

הגיאוגרפיה של הנוכחות רחבה וממשיכה להתרחב.

המרכזים הגדולים ביותר של פעילות החברות הישראליות מרוכזים בגרמניה, ספרד, צרפת, בריטניה, פולין ואוקראינה. במקביל, מספר מרכזי התפעול והמחקר במדינות מרכז ומזרח אירופה, כולל רומניה, בולגריה, ליטא וצ’כיה, הולך וגדל.

אזורים אלה הופכים לנקודות משיכה חדשות לצוותי הנדסה, מרכזי מו”פ ושותפויות טכנולוגיות.

בין החברות עם המספר הגדול ביותר של עובדים באירופה — SentinelOne, Wix, CyberArk, Check Point ו-Playtika. נוכחותן יוצרת לא רק שוק עבודה, אלא גם אקוסיסטמות חדשנות מקומיות, הקשורות לאוניברסיטאות, מכוני מחקר ושותפים תעשייתיים.

מנכ”ל EIT Hub Israel עדן דביר-זאנו מדגיש כי הטכנולוגיה הישראלית הפכה לכוח כלכלי וחדשני משמעותי באירופה. חברות פותחות מרכזי מחקר, משקיעות בכוח אדם מקומי ומשתתפות בפרויקטים שהאיחוד האירופי רואה בהם עדיפות לביטחונו ולפיתוחו הקיים.

על רקע זה, המצב החברתי נראה מדאיג.

לפי נתוני משרד התפוצות והמאבק באנטישמיות, במספר אזורים באירופה מאז סוף 2023 נרשמה עלייה של עד 400% באירועים אנטישמיים. לפי סקרים, 96% מהיהודים באירופה נתקלו בגילויי אנטישמיות בחיי היומיום.

נוצר פרדוקס: הפתיחות הכלכלית לטכנולוגיות ישראליות מתקיימת לצד עוינות פוליטית וחברתית. עבור יזמים ומשקיעים זה יוצר רקע מורכב, אך עדיין לא מוביל לצמצום פרויקטים.

דינה פסקה-רז מציינת כי בין אירופה לישראל קיימת סינרגיה טבעית. החוזקות של ישראל בתחום הבינה המלאכותית, אבטחת הסייבר, הרובוטיקה והטכנולוגיות הביטחוניות תואמות את הצרכים האמיתיים של אירופה. לאחר סיום המלחמה צפויה צמיחה של שותפויות אסטרטגיות חדשות ותוכניות משותפות.

היום עבור חברות ישראליות השאלה כבר אינה אם יש להן מקום באירופה. השאלה המרכזית היא האם אירופה תוכל להימנע מהפוליטיזציה של מגזר שהופך לקריטי לעתידה הטכנולוגי והביטחוני.

המשקיע של קרן הון סיכון פאן-אירופית Planven אל טייטוס ספרוץ מסכם: סטארטאפים וחברות בוגרות ישראליות ממשיכים להעמיק את הנוכחות ארוכת הטווח באירופה, ויוצרים הזדמנויות לצמיחה משותפת ופיתוח בר קיימא. דינמיקה זו והשלכותיה ממשיכה להירשם על ידי НАновости — חדשות ישראל | Nikk.Agency.