- December 17, 2025
- 12:21 pm
- אוקראינה, ישראל
שלושה רבנים ישבו לארוחת בוקר בבית הכנסת צורי גילוד בעיר זו, ודנו במלחמת רוסיה נגד המדינה שבה הם עובדים בתערובת של יידיש, עברית ורוסית.
הם כינו את ערי הולדתם לוגנסק, לבוב ודניפרו — שמות רוסיים של ערים אוקראיניות שהגיעו לכותרות העיתונים הבינלאומיים לאחר הפלישה הרוסית לאוקראינה בפברואר. – כותבת JEWISH TELEGRAPHIC AGENCY.
למרות שהם היו ממוקדים בהצלחות אוקראינה בלחימה, הרבנים לא אמרו מילה באוקראינית. איך הם יכלו? כמו הרוב המוחלט של יהודי אוקראינה, אף אחד מהם לא מדבר בשפה הרשמית של המדינה.
הרוסית הייתה זמן רב השפה הראשונה עבור רבים מהאוקראינים, כולל רוב היהודים במדינה. אבל לאחר הפלישה הרוסית רבים מהאוקראינים החליטו שהם רוצים לדבר פחות רוסית ויותר אוקראינית. רבים מהיהודים, גם הם נבהלו ממראה אלפי חיילים רוסים שחוצים את גבול אוקראינה ורוצים להראות את נאמנותם האוקראינית הכנה, עשו את אותה הבחירה — אפילו אם זה אומר להפר מסורת לשונית ארוכת שנים.
לכן, כאשר יורשי הרבנים נפגשים עם בלינצ’ס ושמנת חמוצה, הם הרבה יותר נוטים להציג את עצמם כרבנים של לוגנסק, לבוב ודניפרו — שמות אוקראיניים של ערי הולדתם שהפכו לסטנדרט באנגלית. הם גם כנראה יוכלו להעביר לתלמידיהם ולמתפללים גרסאות אוקראיניות של טקסטים יהודיים מרכזיים, שאינם קיימים כרגע.
«רבים מחבריי אומרים שהם מתביישים להשתמש ברוסית כשפה.
הם אומרים שאנחנו יהודים אוקראינים, ורוסיה — מדינת טרור שנלחמת בנו, ושאנחנו לא צריכים להשתמש בשפתם»,
אמר הרב מאיר סטמבלר מדניפרו. «אחרים אומרים ש[נשיא רוסיה ולדימיר] פוטין לא שולט בשפה הרוסית. זו בעיה».
הוא הוסיף: «זה מה שאנשים דנים בו כל הזמן».
לפני עשר שנים חצי מהאוקראינים הצהירו שהם מדברים רוסית כשפת אם. מספר זה ירד ל-20%, בחלקו בגלל זעם על התוקפנות הרוסית בחצי האי קרים, אזור שנוי במחלוקת שהיא סיפחה בכוח ב-2014. השפה הדומיננטית. (רוסית ואוקראינית קרובות לשונית, אך דובריהן אינם יכולים להבין זה את זה.)
במלחמת רוסיה עם אוקראינה היהודים האוקראינים משחקים תופסת. סטמבלר, שעומד בראש פדרציית הקהילות היהודיות, ארגון הקשור לתנועת חב”ד-ליובאוויטש החסידית שמנהלת רשת של 36 בתי כנסת ברחבי אוקראינה, מציע תחזית חמורה: «בעוד 10 שנים כל יהודי באוקראינה ידבר אוקראינית».
השליטה של הרוסית בקרב יהודי אוקראינה, שמספרם לפני המלחמה היה עשרות אלפים, יש לה שורשים עמוקים.
«הדרך ההיסטורית של היהודים בשטח אוקראינה הנוכחית הובילה לכך שבמאה ה-19 הם אימצו את השפה הרוסית ולא את האוקראינית», אומר ההיסטוריון נתן מאיר, פרופסור ללימודי יהדות באוניברסיטת פורטלנד. «זה קרה כי האוקראינית נתפסה כשפת איכרים, לא קשורה לתרבות גבוהה, ובאותה תקופה לא היו יתרונות כלכליים לאימוץ השפה האוקראינית».
כעת היתרונות של המעבר לאוקראינית — הפגנת נאמנות לאומית בזמן מלחמה — ברורים מתמיד.
«היהודים מרגישים משולבים לחלוטין בחברה האוקראינית, אבל המעבר לשפה האוקראינית, אפילו אם זה יהיה בהדרגה, יהפוך את זה למוחשי יותר מאי פעם», אמר מאיר, שכינה את הפלישה הרוסית «שינוי מוחלט של כללי המשחק» עבור היהודים האוקראינים. «הם ייתפסו חזק יותר מאי פעם כמשולבים לחלוטין וכחלק מהמרקם של החברה האוקראינית».
רוב היהודים האוקראינים, במיוחד אלה שקיבלו חינוך לאחר התפרקות ברית המועצות, מדברים כעת מעט אוקראינית. אבל יכולותיהם תלויות לעיתים קרובות במקום שבו גדלו: יהודים רבים בערים מסורתיות דוברות רוסית, כמו אודסה, דניפרו או חרקוב, עשויים להיאבק עם השפה, בעוד שסביהם וסבתותיהם לעיתים קרובות אינם מדברים בה כלל.
«בבית לא היו יותר מ-20% דוברי אוקראינית», אומר סטמבלר.
«קחו את הנשיא [ולדימיר] זלנסקי. הוא ידע אוקראינית, אבל בבית לא דיבר בה, והוא היה צריך לשפר אותה כשהפך לנשיא».
לקהילה היהודית לא יהיה קל לעבור פתאום לאוקראינית, השפה האירופית הנפוצה ביותר, ללא תרגום סטנדרטי של התורה.
לפני שנתיים קבוצה של מתרגמים שעובדים בישראל, אוסטריה והונגריה החלה ליצור טקסטים יהודיים בשפה האוקראינית. אבל עד הפלישה הרוסית המאמצים הניבו רק ספר תהילים אוקראיני, או תהילים.
במאי, חודשיים לאחר תחילת המלחמה, הוחלט להאיץ את העבודה על הסידור. התורה עשויה לבוא בעקבותיה.
«חומש — זה קשה», אמר סטמבלר, שמפקח על צוות של חצי תריסר מתרגמים מבסיסו בדניפרו, תוך שימוש במילה היהודית לציון הצורה המודפסת של התורה. “אנחנו עובדים על זה.”
בעוד שתרגום טקסטים קדושים עשוי לקחת שנים, שינויים אחרים התרחשו מהר יותר. עלונים, חוברות ולוחות שנה, שהם חלק בלתי נפרד מכל מרכז יהודי באוקראינה, הוחלפו במהירות מרוסית לאוקראינית, לפחות במטה הפדרציה. עד פברואר הם לעיתים קרובות יוצרו והודפסו על ידי קהילות יהודיות רוסיות וחולקו בפשטות עם האוקראינים.
«ההבחנה הזו מהיהדות הרוסית תהיה עצומה», אמר ההיסטוריון מאיר. «עד לנקודה זו הם למעשה יצרו מרחב לשוני ותרבותי אחד, שבו יכלו כל היהודים לנוע בחופשיות, בין אם באוקראינה, רוסיה או בלארוס».
כעת הקשרים בין הקהילות הללו קשה לשמור מבחינה לוגיסטית — נתיבי המסחר נקרעו — והם גם עשויים להיות בעיה פוטנציאלית בזמן שבו כל אחד ברוסיה או באוקראינה שמראה קרבה למדינה אחרת עשוי להיתקל בחשד או בעונש.
«השינוי הזה, אם הוא אכן יקרה, ייצור מרחב תרבותי חדש לחלוטין עבור היהודים האוקראינים וכמעט הכרזה על עצמאות», אמר מאיר. «או לפחות זה השאיפה, כי המורשת שלהם כל כך הרבה עדיין מבוססת על השפה הרוסית, שיעבור זמן רב לפני שהם יוכלו להיפרד לחלוטין».
תהליך ההפרדה הזה, שהתחיל להתגבש בצורה הברורה ביותר לאחר 2014, הואץ. «התחלנו לעשות דברים בעצמנו», אמר סטמבלר. «בעבר עשינו כ-20% באוקראינית עבור יהודים בערים מערביות כמו לבוב, איוונו-פרנקובסק ואוז’גורוד, אבל עכשיו אנחנו עושים דחיפה הרבה יותר חזקה».
לפי הערכתו, כ-75% מהחומרים המופצים על ידי פדרציית הקהילות היהודיות בקרב הקהילות היהודיות האוקראיניות היו באוקראינית עד ספטמבר, לעומת 20% עד 35% בינואר.
רבנים צעירים שמגיעים מארה”ב או ישראל כדי לשרת קהילות יהודיות קטנות ברחבי אוקראינה אומרים כעת שהם נאלצו להוסיף את השפה האוקראינית לשיעורי הרוסית שלהם.
«התחלתי עם רוסית», אמר אחד מהרבנים שעובדים בויניצה, עד שהחליט בקיץ שצריך ללמוד אוקראינית. «הבנתי שאני צריך ללמוד את השפה האוקראינית כי אני צריך אותה ברחוב. הייתי צריך לדבר עם הממשלה ועם התקשורת».
חלק מהיהודים האוקראינים מצביעים בקולותיהם.
«כל חיי דיברתי רק רוסית», אמרה אולגה פרסונקו, שחיה לפני המלחמה בניקולייב בדרום אוקראינה. «אבל אחרי 24 בפברואר אני מדברת רק אוקראינית».
בסתיו הזה פרסונקו דיברה ליד בית הכנסת בלבוב, שם היא ופליטים אחרים חיכו לחבילות מזון. היא ברחה מניקולייב, שהותקפה שוב ושוב על ידי כוחות רוסים, ללבוב עם אמה ושני ילדיה, בעוד שבעלה נמצא בחזית.
לילדיה קשה להסתגל לסביבה האוקראינית הבלעדית בלבוב, אבל היא בטוחה שהם יצליחו. «הם ידברו אוקראינית כשפת אם», אמרה פרסונקו.
השאלה עד כמה המעבר לשפה האוקראינית ישנה את הקהילות היהודיות המקומיות היא נושא לדיון. הרב שלום גופין, שברח לקייב ב-2014 מקהילתו בלוגנסק, עיר דוברת רוסית ברובה שנכבשה אז על ידי בדלנים פרו-רוסים, אמר שגם הוא מאמין שהשפה האוקראינית תחליף את הרוסית כשפת התקשורת של היהדות האוקראינית.
«הם מתחילים לאט לדבר אוקראינית», אמר. “זו לא בעיה. באמריקה יש הרבה יהודים שמדברים אנגלית. אנחנו חיים כאן ומדברים בשפות של המקומות שבהם אנחנו חיים. זה נורמלי.”
אבל גופין אמר שהשינוי הלשוני «לא אומר כלום» על רקע בעיות אחרות שעומדות בפני היהודים באוקראינה, שם המלחמה הרוסית מאיימת לבטל 30 שנות בניית קהילה יהודית, במידה רבה, אך לא בלעדית, בהובלת חב”ד, התנועה האורתודוקסית של גופין.
«הבעיה ליהודים באוקראינה אינה השפה», אמר. «העניין הוא כמה הם הולכים לבית הכנסת או כמה ילדים הולכים לבתי ספר יהודיים, ולא במה הם מדברים».
נטליה קוזצ’וק, בת 45, אשת עסקים יהודייה מלבוב, רואה רק יתרונות בוויתור על הרוסית, שפת האם שלה. היא החלה לדבר עם ילדיה רק באוקראינית.
«זה יהיה טוב מאוד אם היהודים ידברו יותר אוקראינית», אמרה קוזצ’וק. זה הדרך היחידה שבה היהודים באמת יכולים «ללמוד יותר על העם האוקראיני, — אמרה, — על ההיסטוריה שלו, התכונות החיוביות והחוזקות של אוקראינה».
«רק טוב יכול לצאת מזה», הוסיפה. «נבין אחד את השני טוב יותר».
יהודי אוקראינה דיברו היסטורית רוסית. המלחמה משנה זאת.
יהודי אוקראינה דיברו היסטורית רוסית. המלחמה משנה זאת. – מקור www.jta.org
