הביקור המסתורי של “רוסלן” האוקראיני אצל בן גוריון: מהי הייתה הטיסה הזו ומדוע היא משכה כל כך הרבה תשומת לב?

בערב 28 בנובמבר 2025 נחת בשדה התעופה בן-גוריון אורח יוצא דופן — מטוס תובלה אוקראיני כבד אנטונוב An-124-100 “רוסלן”, אחד ממטוסי המטען הגדולים בעולם. הוא הופיע לפתע, ללא נתונים ציבוריים רגילים על המסלול, קיבל במהירות מטען כלשהו — וכמעט מיד המריא.

לדברי עדי ראייה, על המטוס הועמסו משאיות וציוד צבאי אמריקאי, וההעמסה ארכה זמן קצר מהרגיל. סרטון של הרגע הזה התפשט ברשתות החברתיות, מעורר גל של דיונים: מדוע הגיע מטוס התובלה האוקראיני דווקא לישראל, מה הוא הביא ומה לקח בחזרה?

גם המסלול מעורר שאלות: המטוס הגיע מאיחוד האמירויות הערביות, לאחר ההעמסה המריא לטביליסי, ולאחר מכן חזר לאזור המפרץ הפרסי, תוך שהוא עושה עיקוף משמעותי ונשאר חלקית מוסתר ממעקב טיסות בינלאומי. אין תגובות רשמיות מישראל, אוקראינה או ארה”ב.

מהו An-124-100 “רוסלן” — הענק האוקראיני הייחודי

An-124 הוא גאוות אוקראינה, אחד ממטוסי התובלה החזקים ביותר בהיסטוריה של התעופה, שנוצר במשרד התכנון “אנטונוב” בקייב. עד להרס ה-An-225 “מריה” בשנת 2022, “רוסלן” היה במקום השני בעולם מבחינת כושר נשיאה.

מאפיינים עיקריים של An-124-100 “רוסלן”

• כושר נשיאה: עד 120 טון
• אורך: 69 מטרים
• מוטת כנפיים: 73 מטרים
• מהירות מקסימלית: 800 קמ”ש
• טווח: עד 15,000 ק”מ ללא מטען / 4,500 ק”מ עם מטען של 120 טון
• צוות: 6–7 אנשים

זהו מטוס המסוגל לשאת:

• טנקים ורכב קרבי משוריין,
• מסוקים,
• מערכות טילים,
• גנרטורים וציוד תעשייתי,
• מטענים הומניטריים וצבאיים בגודל גדול במיוחד.

היכן נמצאים כעת ה’רוסלנים’ ומי מפעיל אותם

לאחר תחילת הפלישה הרוסית בהיקף מלא, חלק מהחניון של “אנטונוב” באוקראינה נהרס.
עם זאת, מספר An-124 שהיו במשימות בחו”ל שרדו — הם אלה שמבצעים כעת טיסות בינלאומיות.

כיום An-124 מופעלים על ידי:

🇺🇦 Antonov Airlines (אוקראינה)

המפעיל הראשי של הצי האוקראיני ששרד.
מאז 2022 הבסיס הועבר בעיקר ללייפציג (גרמניה) ולשדות תעופה אירופיים אחרים — זה מבטיח בטיחות וגישה לתחזוקה.

🌍 מפעילים זרים (מסחריים)

מספר קטן של “רוסלנים” משמשים חברות מטען שעבדו עוד מימי ברית המועצות.

בסך הכל כעת טסים באופן פעיל כ-10–12 מטוסים, השאר נהרסו או דורשים תיקון.

כיצד הושמדו ה’רוסלנים’ וה’מריה’ בגוסטומל

שדה התעופה גוסטומל, הבסיס הראשי של “אנטונוב”, היה אחד היעדים הראשונים של הפלישה הרוסית. כיבוש שדה התעופה היה אמור לפתוח את הדרך להעברת כוחות וציוד לפאתי קייב. הקרבות על גוסטומל היו מהקשים ביותר בימים הראשונים של המלחמה, ובמהלכם הושמדו המטוסים האוקראיניים הייחודיים An-124 ו-An-225.

24 בפברואר 2022 — המכה הראשונה ותחילת ההסתערות

בבוקר 24 בפברואר החלו הכוחות הרוסיים בפלישה בהיקף מלא, ואחד מכיווני ההתקפה המרכזיים היה שדה התעופה גוסטומל. אליו פנו יותר מ-30 מסוקים רוסיים, כולל Mi-8, Ka-52 ו-Mi-24. הכוחות האוקראיניים — המשמר הלאומי, הכוחות המיוחדים ויחידת ק.ו.ר.ד — נכנסו לקרב מיד בשטח שדה התעופה.

באותו רגע כל צי המטוסים של “אנטונוב” שעמד בגוסטומל היה על הקרקע: חלקם בהאנגרים, חלקם בחניונים.

כיצד הושמד ה-An-225 “מריה”

An-225 עמד בהאנגר גדול בתחזוקה טכנית. במהלך הקרבות השתמשו הכוחות הרוסיים בארטילריה, מערכות רקטות ומרגמות. אחד הפגזים פרץ את גג ההאנגר. בפנים פרצה שריפה. מבנה הגג קרס, מוחץ את המטוס.

ה”מריה” נהרסה לחלוטין: הכנף, החלק הקדמי, תא הטייס, המנועים והחלק המרכזי של גוף המטוס נפגעו. מומחים אישרו מאוחר יותר שהמטוס אינו ניתן לשיקום.

מצב ה-An-124 בזמן ההסתערות

ב-24 בפברואר היו 2 “רוסלנים” בגוסטומל:

• אחד An-124 היה בהאנגר בתיקון מתוכנן;
• אחד המטוסים עמד בחניון פתוח;
• השאר ביצעו טיסות בינלאומיות והיו מחוץ לאוקראינה.

כיצד הושמד ה-An-124 “רוסלן”

An-124 בחניון פתוח

על החניונים נורה אש מהאוויר ומהקרקע. מספר פגיעות היו באזור הכנף וגוף המטוס של אחד ה-An-124 – UR-82009. פרצה שריפה במערכת הדלק ובאזור הגלגלים. המטוס נשרף לחלוטין והושמד.

An-124 בהאנגר

“רוסלן” אחר UR-82073 היה בהאנגר בתחזוקה, חלקית מפורק. כתוצאה מההפגזות ההאנגר נפגע, חלק מהמבנה קרס על המטוס.

• לא קיבל נזקים מההפגזות, כי ההאנגר הגן עליו.
• בשנת 2025 עבר מודרניזציה והמריא מקייב ללייפציג, חזר לפעילות.

מדוע המטוסים לא פונו

שאלה נפוצה — מדוע הצוותים לא המריאו את המטוסים. הפינוי היה בלתי אפשרי מכמה סיבות:

1. ההתקפה החלה לפתע ובדקות הראשונות של הפלישה.
2. הנחיתה של המסוקים הייתה על שדה התעופה מהר יותר מאשר הצוותים יכלו להגיע למטוסים.
3. An-124 ו-An-225 דורשים הכנה ממושכת להמראה: הפעלת מנועים, בדיקת מערכות, פינוי המסלול.
4. הקרבות וההפגזות התנהלו ישירות על המסלול, מה ששלל לחלוטין ניסיון להמראה.

הקרבות לאחר 24 בפברואר

הקרבות על גוסטומל נמשכו מספר ימים. שדה התעופה עבר מספר פעמים מיד ליד, השטח היה נתון למתקפות אוויריות חוזרות, הפגזות והצתות. זה השמיד סופית את המטוסים והתשתיות שנותרו.

אילו An-124 שרדו

שרדו רק אותם 7 “רוסלנים” (+ 1 ששוקם מאוחר יותר), שהיו בזמן הפלישה בטיסות בינלאומיות או עמדו בבסיסים של מדינות שותפות. מטוסים אלה הועברו לאחר מכן לבסיסים באירופה — בראש ובראשונה, לשדה התעופה לייפציג/האלה בגרמניה — וממשיכים לבצע משימות בינלאומיות.

מדוע ביקור ה’רוסלן’ בישראל עורר עניין כה רב

• זהו מטוס נדיר, ישנם יחידים בעולם.
• הוא משמש גם להובלות צבאיות סגורות של נאט”ו, ארה”ב ואוקראינה.
• מסלול הטיסה היה חלקית מוסתר, מה שבדרך כלל מעיד על משימה רגישה.
• העמסת ציוד צבאי בישראל — אירוע יוצא דופן בפני עצמו.
• הטיסה דרך גאורגיה והיעדר תגובות מוסיפות למסתורין.

הטיסה הזו השאירה יותר שאלות מתשובות.
אבל דבר אחד ברור: ה’רוסלנים’ האוקראינים ממשיכים להשתתף בפעולות בינלאומיות ונשארים חלק חשוב בלוגיסטיקה העולמית, למרות המלחמה והצי האבוד בגוסטומל.

המשמעות של ה’רוסלנים’ הללו למדינה, לשותפיה וללוגיסטיקה הבינלאומית קשה להפריז, ולכן מערכת “НАновости — חדשות ישראל | Nikk.Agency” עוקבת כל הזמן אחר משימותיהם והאירועים סביב התעופה של “אנטונוב”, כולל הטיסה המסתורית האחרונה של An-124 לישראל.