«פרטים»: חצר אלכסנדר רוצים להעביר למבנה שמאשים את ישראל ב”טבח 7 באוקטובר” ומקדם יותר מ-170 תערוכות על “רצח העם של הפלסטינים”

“את חצר אלכסנדר מתכוונים להעביר לא רק לרוסיה, אלא לארגון שמאשים את ישראל בטבח ב-7 באוקטובר וארגן יותר מ-170 תערוכות על ‘רצח העם הפלסטיני’. עובדות מזעזעות על החברה האימפריאלית האורתודוקסית הפלסטינית גילו ‘דטאלי'”.

בכתבה של “דטאלי” מ25 בנובמבר 2025 העיתונאי ניקיטה ארונוב כותב שהשאלה על העברת חצר אלכסנדר אינה פורמליות דיפלומטית ולא מחווה כלפי מוסקבה.

“היום, 25 בנובמבר (2025 – עריכה), מועצת משרד המשפטים תתחיל בשימועים של יומיים על העברת חצר אלכסנדר לרוסיה בירושלים”, כותב המחבר.

הוא מדגיש:
המבנה עשוי לעבור למבנה שמאשים ישירות את ישראל באירועי 7 באוקטובר, מארגן תערוכות קבועות על ‘רצח העם הפלסטיני’ ומנהל קמפיין אנטי-ישראלי שיטתי דרך פרויקטים תרבותיים.

המבנה הזה הוא החברה האימפריאלית האורתודוקסית הפלסטינית (ИППО).

על ההיסטוריות סביב חצר אלכסנדר כבר כתבנו:

1 בנובמבר, 2024 – חצר אלכסנדר בירושלים: רוסיה שוב מנסה ‘לסחוט’ את האדמה הקדושה של ישראל

20 בינואר, 2023 – בית המשפט העליון של ישראל סירב להחליט על זכויות חצר אלכסנדר לטובת רוסיה.

6 במאי, 2025 – ‘לעצור נכסים השייכים לרוסיה’ — חברה אוקראינית הגישה לבית המשפט בירושלים בקשה לפיצוי על נכסים שנתפסו על ידי רוסיה בחצי האי קרים האוקראיני.

30 בנובמבר, 2024 – ‘המערב צריך להתייחס לכנסייה האורתודוקסית הרוסית (РПЦ) כמו לקבוצת וגנר או RT’ – מומחים, ומה בישראל?

3 בספטמבר, 2025 – אוקראינה נגד רוסיה בירושלים: לאחר הדדליין של אוגוסט, התיק על מעצר ארמון סרגיי וחניון המעלות נתקע בבית המשפט העליון — מה הלאה?

29 במרץ, 2024 – הפטריארכיה של מוסקבה הכריזה רשמית על המלחמה באוקראינה כ’קדושה’ וקבעה את מטרתה הסופית, ומה מייצגת הכנסייה האורתודוקסית הרוסית בישראל?

….

מומלץ לקרוא את המקור עם העובדות והקישורים למקורות המחבר – https://detaly.co.il/imperatorskoe-propalestinskoe-obshhestvo-komu-hotyat-otdat-istoricheskij-obekt-v-ierusalime/ – אנו רק נסכם את הנקודות העיקריות.

מה בדיוק מציין ארונוב: ИППО — אינה ארגון תרבותי, אלא יצרן תעמולה פוליטית

מחבר “דטאלי” מביא עובדות שהוא מכנה “מזעזעות”, ומדגיש:

• יותר מ-170 תערוכות שאורגנו על ידי ИППО בשנים האחרונות מוקדשות לנושא “רצח העם הפלסטיני”;
• בתערוכות אלו נעשה שימוש קבוע בתמונות של הרס, ילדים מתים, חיילי צה”ל בצורה דמונית;
• התערוכות עצמן ותיאורן, לדברי המחבר, יוצרים נרטיב רגשי שבו ישראל מוצגת תמיד כתוקפן.

ארונוב מדגיש ש-ИППО עושה זאת באופן שיטתי ועקבי, ולא באופן אפיזודי.

הוא כותב:

“זה לא יצירה מוזיאלית ולא דיפלומטיה תרבותית. זו מכונת אידיאולוגיה הפועלת תחת דגל רוסי”.

האשמת ישראל בטבח 7 באוקטובר: נקודה מרכזית שמדגיש המחבר

החלק החריף ביותר בפרסום נוגע לעמדת ИППО על אירועי 7 באוקטובר 2023.

ארונוב טוען שנציגי ИППО פרסמו והפיצו חומרים שבהם האחריות על רצח המוני של אזרחי ישראל הועברה… לישראל עצמה.

במאמר נאמר שבחלק מהפרסומים של ИППО קודמה קו תזה כאילו
“ישראל עוררה את אירועי 7 באוקטובר ונושאת באחריות להסלמה”.

המחבר מציין:

“הצהרות כאלה מארגון שטוען לאובייקט אסטרטגי בירושלים נראות כהתערבות אידיאולוגית ישירה בביטחון הישראלי”.

דמותו של אולג פומין כהמחשה לכיוון האידיאולוגי של החברה

ארונוב מזכיר שוב את אולג פומין (חבר מועצת ИППО), שהורחק בעבר מישראל.

הוא כותב שפומין:

• תמך בתנועות אנטי-ציוניות;
• קידם רטוריקה פרו-רוסית ופרו-פלסטינית;
• היה אחד מהפנים הציבוריות של ИППО מחוץ לישראל.

המחבר מסיק:

“אם אנשים כאלה הם פני הארגון, אין זה מפתיע שהמבנה הזה מאשים את ישראל בטרגדיות שלה”.

הקשר הגיאופוליטי שמצביעים עליו “דטאלי”

ארונוב מדגיש ש-ИППО פועלת בקשר עם הקו המדיני החוץ-רוסי, ומוסקבה, לדבריו:

• מגבירה את שיתוף הפעולה עם איראן,
• שומרת על קשר עם חמאס,
• מנהלת קמפיינים תקשורתיים נגד ישראל ואוקראינה בו זמנית.

הוא כותב שהעברת החצר “משתלבת בקו הזה” ותהפוך ל”סיגנל פוליטי” שיחרוג הרבה מעבר לדיפלומטיה תרבותית.

הערה של אנה ז’רובה

המחבר מצטט את דברי אנה ז’רובה, מנהלת “חברי ישראל לאוקראינה”, שאמרה:

“העברת חצר אלכסנדר לרוסיה אינה צעד מנהלי נייטרלי, אלא מחווה פוליטית שנושאת סיכון ישיר לביטחון הלאומי של ישראל, — מזהירה אנה ז’רובה, מנכ”לית הארגון ‘חברי ישראל לאוקראינה’ — האובייקט נמצא באזור הרגיש ביותר של העיר העתיקה בירושלים, והעברתו לרוסיה, מדינה שמשתפת פעולה באופן הדוק עם איראן ושומרת על קשרים עם חמאס, יוצרת איום”.

אנה מתייחסת לניסיון האירופי, שבו אובייקטים כנסייתיים רוסיים וסניפי ИППО שימשו לפעילות מודיעינית ותעמולתית. לדוגמה, חקירה של שירות הבי-בי-סי הרוסי מראה כיצד פעילות החברה הובילה לגירוש שני דיפלומטים רוסים מיוון.

“חצר אלכסנדר היא נכס סמלי ודיפלומטי, והעברתה אינה נושאת לישראל שום תועלת, אלא מחזקת את עמדות הקרמלין בזירה המזרח תיכונית, — ממשיכה אנה ז’רובה. — ויתור כזה עשוי להיתפס כחולשה פוליטית ולהיות מנוצל על ידי רוסיה לחיזוק השפעתה ולגיטימציה על רקע המלחמה באוקראינה”.

מדוע דווקא החצר הזו היא נקודה אסטרטגית, לדברי המחבר

ארונוב מתאר את חצר אלכסנדר כאובייקט שנמצא “במרחק צעדים ספורים מנקודות דתיות ופוליטיות מרכזיות בעיר העתיקה” — ולכן כל שינוי במעמדו הופך לגורם בינלאומי.

הוא כותב:

“כאשר ארגון שמאשים את ישראל בטרגדיה שלה ב-7 באוקטובר ומקדם 170 תערוכות על רצח העם הפלסטיני מקבל גישה למקום הזה — זה לא עניין של תרבות. זה עניין של ביטחון”.

סיכום שמספק המחבר

העיתונאי מסיים את המאמר בכך שההחלטה עדיין לא התקבלה, השימועים נמשכים, אך עצם העובדה של בחינת בקשה כזו הוא רואה כמדאיגה:

“להעביר את חצר אלכסנדר למבנה שמאשים את ישראל ב-7 באוקטובר — זה צעד שהשלכותיו לא ניתן יהיה להסביר לא לחברה ולא לבעלי הברית”.

מומלץ לקרוא את המקור עם העובדות והקישורים למקורות המחבר – https://detaly.co.il/imperatorskoe-propalestinskoe-obshhestvo-komu-hotyat-otdat-istoricheskij-obekt-v-ierusalime/

פרטים כאלה דורשים תשומת לב כאשר מדובר בירושלים, ולכן אנו ממשיכים לעקוב אחר התפתחות הסיפור בעמודי НАновости — חדשות ישראל | Nikk.Agency.

…

תמונה – “ציור” מתוך “התערוכה האמנותית הבינלאומית ה-171 ‘פלסטין בלבנו’ (צ’בוקסרי, רוסיה), – “דטאלי”.