- October 26, 2025
- 1:27 pm
- אוקראינה
ליל ה-26 באוקטובר 2025 היה אחד הקשים ביותר עבור קייב בחודשים האחרונים. העיר חוותה מתקפת רחפנים מסיבית, שגרמה למותם של אנשים, לפציעת ילדים ולהרס של בתים מגורים. רוסיה שיגרה למעלה ממאה רחפנים, ורבים מהם כוונו דווקא לבירת אוקראינה. למרות פעילות ההגנה האווירית, לא ניתן היה להימנע מקורבנות.
על פי נתונים רשמיים, שלושה אנשים נהרגו, ביניהם נערה בת 19 ואמה בת ה-46.
יותר משלושים אנשים נפצעו, שבעה מהם ילדים. בין הנפגעים ילדה בת תשע עם פציעות חתך, נער בן חמש עשרה עם כוויות ותלמידה בת שלוש עשרה עם פציעות רסיסים מרובות. עבור כמה משפחות, הלילה הזה הסתיים באובדן מוחלט של ביתם: הדירות נשרפו כליל, והחפצים הפכו לאפר מפוחם.
שריפות והרס בשכונות מגורים
המכה העיקרית הייתה ברובע דסניאנסקי. אחד מבנייני התשעה קומות עלה באש לאחר פגיעת שברי רחפן. האש אחזה בכמה קומות ברצף – מהשנייה עד השביעית. אנשים התעוררו מהפיצוצים, העשן וצעקות השכנים.
ברובע אובולונסקי המצב היה מעט קל יותר: שברי רחפן פגעו בבניין בן 16 קומות, אך המבנה עמד, ולא היו פציעות חמורות.
הכבאים והמצילים עבדו כל הלילה. האש ברובע דסניאנסקי כובתה סופית רק בשעה חמש בבוקר. דיירים רבים לא יכלו לעזוב את הכניסות – המסדרונות היו מלאים בעשן סמיך.
“לא היה אפשר לצאת, לא היה אפשר לנשום”, סיפרה תושבת אחד הבתים שנפגעו. דירתה נותרה שלמה, אך ביתו של אחיינה נשרף כליל: האיש, אשתו ושני ילדיהם יצאו בנס. האישה נזכרת איך שמעה פיצוצים והרגישה חום דרך הקירות, ואז חיכתה שעות עד שהכבאים יוכלו להיכנס.
רגשות ופחד, מוכרים לכל תושב קייב
תושבי האזורים שנפגעו אומרים שהצליל של סירנות ופיצוצים הפך מזמן לחלק מהשגרה. אבל ללילות כאלה אי אפשר להתרגל. אנשים מסתתרים במסדרונות, בחדרי אמבטיה, במדרגות, מחזיקים מסמכים ומים בהיכון.
הפעם הכל התחיל בסביבות חצות. תחילה רעש מנועי הרחפנים, אחר כך הבזקים, רעש. ברשתות החברתיות עשרות סרטונים – עקבות מוארים בשמיים, שברים נופלים לחצרות.
ילדים בוכים, הורים מנסים לא להראות פחד. “העיקר – שלא יפגע בנו”, אומר תושב טרויישצ’ינה, שהחלון בחדר השינה שלו נשבר מהגל ההדף.
נשיא אוקראינה: “כל מכה של רוסיה היא ניסיון להשמיד חיים נורמליים”
בבוקר פנה ולדימיר זלנסקי לאוקראינים. דבריו נשמעו גם כנחמה וגם כאזהרה. הוא אישר: רוסיה שיגרה נגד אוקראינה למעלה מ-100 רחפנים תוקפים, שפגעו בבנייני מגורים בכמה אזורים בקייב.
הנשיא הביע תנחומים למשפחות ההרוגים והוסיף שבין עשרות הפצועים ישנם ילדים.
“כל מכה של רוסיה היא ניסיון לגרום כמה שיותר נזק לחיים הרגילים. השבוע זה מכות על בתים מגורים, על האנשים שלנו, על ילדים, על תשתיות אזרחיות. אלה הם המטרות העיקריות עבור הרוסים”, אמר זלנסקי.
הוא הזכיר שבשבוע אחד רוסיה השתמשה נגד אוקראינה כמעט 1200 רחפנים תוקפים, יותר מ-1360 פצצות מונחות ומעל 50 טילים מסוגים שונים. אלה אינם אירועים מקריים, אלא טרור שיטתי המכוון נגד האוכלוסייה האזרחית.
קייב מחזיקה מעמד שוב
למרות זוועות הלילה, העיר התעוררה. עם עלות השחר, שירותי העירייה כבר פינו את ההריסות, רופאים העניקו סיוע, פסיכולוגים עבדו עם ילדים. תושבי קייב הביאו מים, מזון ובגדים לשכנים שנפגעו.
תמונות מרובע דסניאנסקי – אפר, חלונות שבורים, מרפסות שרופות, צעצועים על המדרגות. אבל לידם – מתנדבים, רופאים, מצילים, חיילים, תושבים פשוטים. סמל של עיר אוקראינית שלא נכנעת גם אחרי מאות מכות.
איש מבוגר, שדירתו נשרפה, אמר לכתב: “שרדתי את בוצ’ה, אשרוד גם את זה. העיקר שהנכדים יחיו”. במילים האלה – כל האופי של קייב, שנבנה במלחמה, בדאגות, אך באמונה בלתי משתנה בחזרה לחיים נורמליים.
הגנה, דיפלומטיה ולחץ על התוקפן
זלנסקי הדגיש שאוקראינה ממשיכה להגן על עצמה “בקרב, בשמיים, בדיפלומטיה”.
לדבריו, כבר יש תוצאות ללחץ הבינלאומי: התקבל חבילת הסנקציות ה-19 של האיחוד האירופי, הוטלו סנקציות חדשות של ארה”ב נגד הנפט הרוסי.
עם זאת, הנשיא בטוח – זה לא מספיק:
“נדרשים הגבלות תעריפים וסנקציות נוספות נגד רוסיה וכל מי שעוזר לה להחזיק מעמד. הלחץ בוודאי יעבוד למען השלום”.
מילים אלו משקפות את מצב הרוח של כל המדינה: עייפות מעורבת בעקשנות, כאב – בביטחון, שעל כל לילה עם רחפנים יבוא בוקר, שבו התחבורה שוב פועלת, ילדים הולכים לבית הספר, ואנשים חוזרים לחיים.
אוקראינה חיה, למרות הכל
המתקפה ב-26 באוקטובר – לא הראשונה ולצערנו לא האחרונה. אבל כל לילה חדש מראה שאוקראינה למדה לשרוד תחת אש ובו בזמן לשמור על פניה האנושיות.
שכנים מוציאים חתולים מהכניסות, מעבירים תרופות, אנשים זרים פותחים דלתות לאלה שאיבדו את ביתם.
עיר שישנה תחת סירנות, עדיין חיה, בונה, כותבת שירים, פותחת בתי קפה ועוזרת לחזית.
בין ההריסות נראה צללית של מדינה שמסרבת להיות קורבן.
“אנחנו לא נישבר”, אמרה אישה שדירתה נשרפה. מילים אלו הפכו לא רק לביטוי, אלא למהות קייב הנוכחית.
העיקר – האנשים
היום קייב שוב נשמה עשן ופיח, אבל יחד עם האוויר הזה יש בה משהו אחר – עקשנות. כל שריפה, כל סדק בקירות – זה סימן למלחמה, אבל גם סימן להישרדות.
האוקראינים ממשיכים להיאבק על הזכות פשוט לחיות – לגדל ילדים, לאהוב, להסתכל על הזריחה ללא פחד.
ועל זה בדיוק, כפי שאמר הנשיא, עומדת כל החזית הזו – על הקרקע, באוויר ובדיפלומטיה.
