הקרמלין “הדליף” את תוכניות פוטין לגבי אוקראינה – מה באמת מתוכנן ולמה זה חשוב לישראל – ניתוח ISW

ספטמבר 2025 היה רועש במיוחד: לתקשורת המערבית מגיעה “תמונה של כוונות” מוסקבה ביחס לאוקראינה. מקריות?

מקור הפרסום היה בלומברג ב-20 בספטמבר 2025, אך אנליסטים ממכון לחקר המלחמה (ISW, ארה”ב) בטוחים: זו לא מקריות. הקרמלין בכוונה נתן דליפה כדי להשיג אפקט פסיכולוגי ופוליטי.

ספק. דליפה כזו — לא על סודות צבאיים, אלא על ניהול תפיסה. הקרמלין בוחן את מערכת העצבים של קייב ואת עמידות בעלי הברית, ומעלה את הרעיון: הסלמה — הדרך היחידה למשא ומתן בתנאים רוסיים.

האם צריך להאמין לכל מילה? לא. אבל להתעלם מהמטרה של הדליפה — גם טעות. זה מנוף פסיכולוגי, מופעל ערב החורף.

מה בדיוק ‘דלף’: הסלמה כמנוף למשא ומתן ו’קלף חורף’

המהות פשוטה וצינית: לפגוע בתשתיות קריטיות, להתיש את מגזר האנרגיה, ללחוץ על ערים בתקופת הקור. המסר החוצה — “אנחנו מוכנים להגביר את הקצב”, המסר פנימה — “אנחנו שולטים בסיפור”. מלחמת התשה נארזת מחדש כ”בלתי נמנעת” — כאילו המערב יתעייף, וקייב תישאר לבד עם הקור והשכונות החשוכות.
תקליט מוכר? כן. אבל לא פחות מסוכן.

אילו נרטיבים הקרמלין מנסה לקבע דרך התקשורת

• “משא ומתן אפשרי רק בתנאים שלנו”.
• “המערב יתפצל — שאלה של זמן”.
• “החורף הוא בעל בריתנו, התשתית פגיעה”.
• “אנחנו נחושים, אוקראינה עייפה”.

תזות אלו לא כל כך על החזית, אלא על הראשים — של בוחרים, פרלמנטרים, שותפים בקואליציות.

מה מוסקבה רוצה לקבל מהמערב ואוקראינה: משחק על עייפות ומחלוקות

ההימור העיקרי — לא לפרוץ את ההגנה של קייב במכה אחת, אלא לזרוע ספק: האם כדאי להמשיך לשלם עבור ביטחון אירופה? אם בבריסל ובוושינגטון יתחזק מקהלת הספקנים, התמיכה הפיננסית-צבאית באוקראינה תאט. אז גם “פשרה” בתנאי הקרמלין תיראה קרובה יותר.

כיצד הדליפה פועלת כנשק פסיכולוגי: שלוש קהלים — שלוש תגובות

1. אוקראינים. לזרוע פחד מפני החורף: “אין יותר כוח לסבול”.
2. אירופאים. לדחוף ל”ריאליזם”: “בואו לפחות נקפיא”.
3. אמריקאים. לשלב את המלחמה בסדר היום של “הוצאות זרות”: “לא הבעיה שלנו”.

המכניקה פשוטה: נאום לכל אחד — משלו, והמטרה הכללית — עייפות מגוונת.

היכן האסטרטגיה נסדקת: חולשות מערכתיות של המכונה הרוסית

• אבדות ומוטיבציה של כוח האדם — נושא שלא ניתן להסתיר לחלוטין.
• לוגיסטיקה ושחיתות מפחיתים את היעילות של “תוכניות גדולות”.
• אינרציה תעשייתית וסנקציות מגבילות את קצב ההתחמשות מחדש.

לכן יש צורך להגדיל את “התוכן המידע” — כאשר אין ניצחון מכריע בשדה הקרב, מנסים לשחק אותו במרחב התקשורתי.

כיצד אוקראינה מנטרלת את הסחיטה המידעית-אנרגטית: מהגנה אווירית ועד אמון בשלטון

חיזוק ההגנה האווירית — כבר לא רק טכניקה, אלא מעגל חברתי של ביטחון. כל תחנת משנה שניצלת חוסכת מגה-ואטים ועצבים למיליונים. אבל עם “ברזל” אחד לא מנצחים מלחמה בראש. חשובים תוכניות שקופות של ניתוקים, קווי חירום, נקודות חימום מקומיות, שפה ישירה של תקשורת — בלי פאניקה ובלי “סירופ”.

מה לעשות בתוך המדינה: עמידות, רשתות מתנדבים וחיסכון באנרגיה בלי היסטריה

• לוחות זמנים יציבים ואלגוריתמים ברורים לפעולה עבור משקי בית ועסקים.
• רשתות עזרה הדדית ברמת קהילות, קהילות דתיות, יוזמות ותיקים.
• מיקרו-כלכלה של עמידות: פתרונות יעילים באנרגיה, מקורות גיבוי, שיתוף פעולה בין שכנים.

אוקראינה כבר עברה שני חורפים במצב של “טורבולנציה אנרגטית” — וזה ניסיון שמומר לכישורים.

אילו צעדים חיצוניים קריטיים: קואליציות, סנקציות, טכנולוגיות בלתי מאוישות

• קואליציות הגנה אווירית/הגנה מפני טילים וקווי ייצור משותפים של כטב”מים.
• לחץ סנקציות על רכיבים ולוגיסטיקה של התעשייה הצבאית הרוסית.
• חוק ותקשורת: תיעוד התקפות, עבודה עם התקשורת בלי היסטריה, אבל גם בלי שתיקה.

הרתעת הקרמלין — זה לא רק “ברזל”, זה צפיות ואחדות.

למה הסיפור הזה חשוב לישראל: שיעורים של עמידות וביטחון בפועל

ישראל יודעת את המחיר של “מלחמת התשה”: לחץ על תשתיות, התקפות רקטות, מבצעים היברידיים וניסיונות לערער את דעת הקהל. הניסיון האוקראיני — “קטלוג פתרונות” חי, מאנרגיה מבוזרת ועד תקשורת במשבר. ועוד — הקשר האנושי: מאות אלפי משפחות עם שורשים אוקראיניים עוקבות אחרי המלחמה הזו בלב.

אילו מסקנות כבר מסיקים הקהילה המומחית הישראלית: סייבר, הגנה אווירית, תקשורת

1. הגנת סייבר על תשתיות: אנרגיה ותקשורת — מטרה אסטרטגית מספר 1 במלחמה היברידית.
2. שכבות הגנה אווירית: שילוב מערכות בטווחים שונים וניידות נותן כיפת הגנה רציפה.
3. שפה ישירה של השלטון: תדרוכים קצרים סדירים, מפות, צ’אט-בוטים, הודעות SMS — זה לא “יחסי ציבור”, אלא אלמנט של הגנה.

כיצד הדיאספורות מחברות בין שתי המדינות: הגורם האנושי ודעת הקהל

קהילות — לא הפשטה. אלו תורמים, מתנדבים, מומחים וגשרים בין הבירות. כאשר בחדשות — “התקפה נוספת על תחנת כוח”, בשפת הדיאספורה זה נשמע כמו “למי היום צריך עזרה, למי לנסוע עם גנרטור?”. וכך בדיוק נוצרת רצון פוליטי ארוך.

מה המשמעות של הדליפה הזו לעולם: מאבק על כללים והשלכות לדמוקרטיה

הסיפור רחב יותר מאוקראינה—רוסיה. השאלה בסיסית: האם מותר בכוח לשנות גבולות ולכפות על שכנים “זכות החזק”? כל ויתור, שנכפה מפחד מפני קמפיין חורף נוסף, יהפוך לתקדים. לדמוקרטיות חשוב לשמור על המסגרת: ביטחון עולה כסף, אבל היעדרו עולה יותר.

כיצד עשוי להיראות החורף הקרוב 2025/2026: תרחישים וצמתים

• לחץ אנרגטי קשה מצד רוסיה: התקפות על ייצור ונקודות הפצה.
• תגובת אוקראינה: חיזוק הגנה אווירית, ייצור מבוזר, התקפות ממוקדות על לוגיסטיקה צבאית של האויב.
• תמיכה מערבית: תישמר, אם כי ויכוחים על היקפה בלתי נמנעים.

הפרמטר המרכזי — לא רק כמות הטילים והכטב”מים, אלא ניהול הלחץ בחברות.

על מה כדאי לקורא של נאנובוסטי להסתכל בשבועות הקרובים: רשימת בדיקה קצרה

• תדירות ותוצאות התקפות על אנרגיה — משני צידי החזית.
• חדשות על אספקת הגנה אווירית/הגנה מפני טילים ותחמושת — מי, מתי, באילו כמויות.
• רטוריקה בארה”ב ובאיחוד האירופי על תקציבי סיוע — מה נכנס למסמכים הסופיים.
• יוזמות לאנרגיה מבוזרת בערים אוקראיניות — כמה מהר מתרחבות.

מסקנות ועמדת נאנובוסטי: עמידות מול פחד, עובדות מול תעמולה

“דליפת תוכניות” — זה לא על אויב שיודע הכל, אלא על חישוב על התגובה שלנו. הקרמלין משקיע בפחד. אוקראינה — בעמידות. המערב — בצפיות. ישראל — בשיעורים שנלמדים. במבנה הזה מנצח מי ששומר על עצבים ולא מאפשר לנרטיב המוכתב להפוך למציאות.

ואם לשאול ישירות: “מי יתעייף ראשון?” — התשובה תלויה בניהול הספקות. לא בטמפרטורה בחוץ, אלא בטמפרטורה בתוך הקהילות.