А היום במדור שלנו “יהודים מאוקראינה” נספר על ליאו מוצקין — איש ציבור יוצא דופן שמוצאו מברובארי, ששמו קשור להיסטוריה של ישראל ויהודי אוקראינה.
ליאו מוצקין (אריה לייב) נולד בשנת 1867 בברובארי, מחוז קייב של האימפריה הרוסית. בעיירה קטנה זו, סמוך לקייב, הוא קיבל חינוך יהודי מסורתי. בסוף המאה ה-19 הייתה בברובארי קהילה יהודית גדולה.
הקהילה היהודית בברובארי: היסטוריה ואירועים טראגיים
ברובארי, עיירה קטנה ליד קייב, יש לה שורשים היסטוריים עמוקים ומורשת יהודית משמעותית. לפני מלחמת העולם השנייה הייתה כאן אחת הקהילות היהודיות הגדולות באזור. יהודים החלו להתיישב בברובארי במחצית השנייה של המאה ה-19, כשהם מהגרים בהדרגה ממערב לאחר התפרקות פולין. על פי נתוני 1891, יהודים היוו 23.3% מאוכלוסיית העיר (888 איש). רובם עסקו במסחר ובמלאכה, והשתתפו באופן פעיל בחיי העיר. בברובארי פעלה בית כנסת, פעלו בתי ספר יהודיים וארגונים ציבוריים.
התקופה שבין 1917 ל-1921 הייתה טראגית עבור הקהילה היהודית. במהלך המהפכה ומלחמת האזרחים, יהודים סבלו מפוגרומים אכזריים, שאורגנו על ידי כוחות צבאיים שונים: כוחות דניקין, גדודי סקורופדסקי, הצבא האדום. רבים נהרגו, וחלק מהתושבים עזבו את העיר, היגרו לקייב או למקומות בטוחים יותר.
מספר האוכלוסייה היהודית הלך ופחת. אם בשנת 1923 חיו בברובארי 646 יהודים, אז עד 1939 מספרם ירד ל-458 איש. מלחמת העולם השנייה מילאה תפקיד טראגי בהיסטוריה של הקהילה. בין 1941 ל-1943 כמעט כל יהודי העיר נהרגו בחזיתות או נרצחו במהלך הכיבוש הנאצי. כתוצאה מאירועים אלו, הקהילה היהודית בברובארי כמעט נעלמה.
בשנים שלאחר המלחמה חזרה חלק קטן מהיהודים לעיר. בשנת 1989 חיו כאן כ-360 יהודים, אך עד 1999 נותרו רק 110 איש. הסיבות העיקריות לצמצום האוכלוסייה היו הגירה לישראל ולמדינות אחרות, וכן היעדר תנאים לפיתוח הקהילה.
היום בברובארי כמעט ולא נותרו עדויות ישירות לקהילה היהודית שהייתה פעם גדולה. עם זאת, ההיסטוריה שלה חיה בזיכרון הצאצאים ובאלה שמתעניינים במורשת העם היהודי. שמירת זיכרון זה חשובה לדורות הבאים, כדי שהתרבות העשירה והמסורות של יהודי ברובארי לא יישכחו.
לברלין למען הידע: שלב חדש בחיים
לאחר שסיים את לימודיו הראשוניים, ליאו מוצקין נסע לברלין, שם למד מתמטיקה ופילוסופיה. דווקא בברלין החלה פעילותו הציבורית הפעילה. הוא היה אחד ממייסדי החברה המדעית, שאיחדה סטודנטים שתמכו בתנועת חובבי ציון.
עם הופעתו של תאודור הרצל ותחילת התנועה הציונית, מוצקין הפך לחבר פעיל בה. הוא היה נציג הקונגרס הציוני הראשון בשנת 1897 ותמך בניסוח ברור של מטרת התנועה — הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל.
הנסיעה הראשונה לארץ ישראל
בהוראת תאודור הרצל, מוצקין נסע לארץ ישראל כדי להעריך את מצב היישובים היהודיים. בדו”ח שלו הוא ביקר את שיטות ההתיישבות שהופעלו על ידי הברון רוטשילד ותנועת חובבי ציון, ועמד על הצורך במשא ומתן פוליטי עם האימפריה העות’מאנית.
נסיעה זו הייתה נקודת מפנה בפעילותו. הוא הבין כי ללא תמיכה פוליטית, הקמת מדינה יהודית תהיה קשה ביותר.
צעדים חשובים בזירה הבינלאומית
במהלך מלחמת העולם הראשונה, ליאו מוצקין עמד בראש הסניף הקופנהגני של הארגון הציוני. לאחר המלחמה, הוא היה אחד ממייסדי הוועדה של המשלחות היהודיות בוועידת השלום בפריז, שם הגן על האינטרסים של יהדות העולם.
עם עליית הנאצים לשלטון בגרמניה, הוא היה הראשון שהעלה את נושא האפליה של יהודי גרמניה ברמת חבר הלאומים. כאשר נושא זה הוסר מסדר היום, מוצקין סירב לשתף פעולה עם הארגון, אך המשיך להעניק תמיכה פוליטית וכלכלית לאוכלוסייה היהודית בגרמניה.
טבלה: שלבים עיקריים בחייו של ליאו מוצקין
| שלב בחיים | שנים | תיאור |
|---|---|---|
| לידה וחינוך בברובארי | 1867–1880-ים | קיבל חינוך יהודי מסורתי |
| לימודים ופעילות בברלין | 1880-ים – 1897 | למד מתמטיקה ופילוסופיה, הפך לציוני פעיל |
| הקונגרס הציוני הראשון | 1897 | השתתף ועמד בראש התנועה להקמת מדינה יהודית |
| נסיעה לארץ ישראל | 1898 | למד את מצב היישובים היהודיים |
| ועידת השלום בפריז | 1919 | הגן על האינטרסים של העם היהודי |
| מוות בפריז | 1933 | השאיר מורשת גדולה לעם היהודי |
זיכרון ליאו מוצקין
ליאו מוצקין נפטר בשנת 1933 בפריז. שרידיו נקברו מחדש בהר הזיתים בירושלים בשנת 1934. לזכרו של האיש הדגול, בשנת 1934 נוסדה העיר הישראלית קריית מוצקין, שנקראה על שמו.
בשנת 1933 בחיפה הוחלט להקים שכונת מגורים חדשה למשפחות ממעמד הביניים. היא הייתה אמורה להיות מחוץ לעיר, אך קרובה מספיק כדי שהתושבים יוכלו לנסוע לעבודה מדי יום. לשם כך נבחרה חלקת אדמה בעמק זבולון.
השכונה החדשה נקראה על שמו של אריה ליאו מוצקין — איש ציבור יהודי ידוע ואחד ממייסדי הקונגרס הציוני העולמי. כך נוסדה קריית מוצקין בשנת 1934 על ידי יהודים פולנים. התושבים הראשונים של השכונה היו סוחרים ובעלי מלאכה עצמאיים.
השטח שבו הוקם היישוב החדש היה חולי וביצתי. האדמות היו לא מפותחות ומסוכנות בשל הסיכון למחלות מלריה. למתיישבים הוצעו 400 חלקות אדמה בתשלומים. התושבים הראשונים נאלצו לעבוד קשה כדי להפוך את האזור הלא מיושב למקום נוח למגורים. בזכות מאמציהם, השכונה קיבלה את הכינוי “האי הירוק”.
עד שנת 1940 אוכלוסיית קריית מוצקין הגיעה כבר ל-2000 איש, וב-11 ביוני 1940 הוקמה המועצה המקומית. עם השנים השכונה המשיכה להתפתח. בשנת 1976, כאשר מספר התושבים עלה על 25,000 איש, קריית מוצקין קיבלה רשמית מעמד של עיר.
קריית מוצקין הפכה לסמל לזכרו של אדם שהקדיש את חייו למאבק לשוויון זכויות ליהודים, לקידום העברית ולהקמת מדינה יהודית.
סיכום
ההיסטוריה של ליאו מוצקין היא סיפור של מאבק על זכויות העם היהודי, קידום העברית והקמת מדינה יהודית. תרומתו לפיתוח יהדות העולם קשה להערכה.
כעת, כשאתם מטיילים ברחובות קריית מוצקין, זכרו ששמו קשור לאדם שרעיונותיו ומאמציו הניחו את היסוד להישגים רבים של ישראל המודרנית.
אנחנו, צוות נא-חדשות – חדשות ישראל, גאים בכך שאנו יכולים לשתף סיפורים חשובים כאלה, המאחדים את העם היהודי והאוקראיני.
קראו עוד סיפורים על יהודים יוצאי דופן הקשורים לאוקראינה ולישראל במדור שלנו “יהודים מאוקראינה“ באתר נא-חדשות – #євреїзукраїни