Гражданים אינם יכולים לשפוט חיילים; אוקראינה זקוקה לצדק צבאי.

מדוע בתי משפט אזרחיים אינם יכולים לשפוט חיילים?

השאלה המרכזית שמעלה סביאטוסלב פלאמר היא מדוע בתי משפט אזרחיים אינם מוסמכים לדון בתיקים של חיילים. בעיה זו רלוונטית במיוחד בתנאי מלחמה.

בתנאי לחימה בתי משפט אזרחיים אינם מוסמכים לדון בתיקים של חיילים. זאת משום שהמצבים בהם פועלים חיילים שונים באופן משמעותי מהחיים האזרחיים. אפילו הספרים המוסמכים ביותר לא יוכלו לתת לעורך דין הבנה הולמת של המציאות איתה מתמודדים החיילים. במצב זה ישנם ניואנסים רבים שרק אלו שעברו את המבחנים הצבאיים יכולים להבין.

שירות בצבא כולל ביצוע פקודות ונכונות להקרבה עצמית למען הגנת המדינה. עם זאת, בניגוד לזמן שלום, חיילים נאלצים לעיתים קרובות לפעול בתנאים בהם החוק אינו מבטיח זכויות מסוימות. על פי החוקה, תפקיד הצבא הוא להגן על המדינה, וחשוב לבצע פקודות ללא אפשרות לדון בהן. זה יוצר עומס פסיכולוגי עצום, שכן כל צעד שגוי עלול להוביל לעונש חמור.

עם זאת, מערכת המשפט הצבאית שואפת לאובייקטיביות ולהגנה על האינטרסים של כל חייל, מה שהופך להיות רלוונטי במיוחד בתנאי מלחמה. הערכה אובייקטיבית של המצב היא קריטית, שכן המוניטין והכבוד של החיילים תלויים בהחלטות בתי המשפט.

עבור חיילים רבים, קיומה של מערכת הגנה אמיתית עשוי להיות דרך להימנע מהחלטות לא הוגנות, קבלת נורמות מקובלות שאינן תמיד מותאמות היטב לתנאי מלחמה.

בישראל, למשל, קיים עיקרון לפיו המדינה לוקחת על עצמה את המחויבות להבטיח צדק לכל מי שמשרת בצבא. זה נוגע הן לחיילים והן למשפחותיהם, עד לרגע שבו החייל משתחרר.

• בישראל ישנם גם עורכי דין צבאיים — מקצוענים עם דרגות צבאיות.

• התובעים הם גם חיילים ובמידת הצורך משתתפים בהבטחת ביטחון המדינה.

• שופטים צבאיים בישראל בעלי דרגות צבאיות וניסיון, מה שמאפשר להם להבין טוב יותר את נסיבות המקרה.

מערכת המשפט הצבאית בישראל הוכיחה את עצמה בזכות האמון שחיילים נותנים בה. אמון זה, אולי, מסביר את היעדר קטגוריה מסוימת של אחריות פלילית.

בניתוח המודל הישראלי, ניתן להסיק על הצורך בהטמעת מערכת דומה באוקראינה. את הפרטים אדון בהמשך.

מהם המנגנונים של מערכת המשפט הצבאית בישראל?

גופי אכיפת החוק הצבאיים בישראל כוללים שלושה מרכיבים מרכזיים:

• חיל הפרקליטות הצבאית הראשית (MAG),

• היחידה לחקירות פליליות של המשטרה הצבאית (MPCID),

• בתי המשפט הצבאיים.

חיל הפרקליטות הצבאית הראשית אחראי על אכיפת החוק בצבא, כולל העמדה לדין פלילי של חיילים ומתן המלצות משפטיות לפיקוד.

ראש MAG ממונה על ידי שר הביטחון והוא כפוף אך ורק לחוקים, מה שמבטיח את עצמאותם של עורכי הדין הצבאיים מהפיקוד. כל התובעים הצבאיים פועלים במסגרת MAG ואין להם כפיפות מצד מפקדים בשטח.

מאז 2007, ב-MAG הוגדרה בבירור חובת הייעוץ והעמדה לדין פלילי, מה שמאפשר להימנע מקונפליקט אינטרסים אפשרי.

ב-MAG יש גם יחידת הגנה צבאית — אלו עורכי דין המספקים סיוע משפטי לחיילים בחינם. הם עצמאיים מהתביעה ודואגים אך ורק להגנה על האינטרסים של לקוחותיהם.

חקירות פליליות בתוך הצבא מתבצעות על ידי MPCID, אשר אוסף ראיות ומפקח על אכיפת החוק בצבא הישראלי. מעמדו משתווה ל-MAG, והחוקרים נהנים מעצמאות מלאה.

MPCID כולל גם יחידה מיוחדת לחקירת עבירות, בה החוקרים עוברים הכשרה נוספת כדי להתמודד עם ניואנסים מיוחדים המתעוררים במהלך פעולות קרביות.

בישראל פועלים בתי משפט צבאיים קבועים, הדנים בתיקים פליליים נגד חיילים — מבתי משפט אזוריים ועד בית המשפט הצבאי לערעורים. למערכת יש נשיא משלה, המכהן בתפקיד בכיר.

הרכב בתי המשפט מעורב. בהרכב יכולים להיות הן שופטים מקצועיים והן קצינים מיחידות קרביות, כאשר האחרונים אינם יכולים להתמנות מאותה יחידה כמו הנאשם.

החוק דורש שבכל הרכב שיפוטי יהיה לפחות שופט מקצועי אחד, ובערעורים יגברו דווקא הם.

שופטים צבאיים מתמנים על ידי ועדה עצמאית ועל פי החוק הם עצמאיים לחלוטין בעבודתם. הם כפופים רק לחוקים ואינם יכולים להיות תחת שליטת מפקדיהם.

לפיכך, אין בתי משפט אזרחיים לחיילים, ומערכת ההגנה עבורם מבוססת על עקרונות של צדק ונאמנות לאינטרסים של המשרתים. זו החלטה אסטרטגית המאפשרת לחיילים לא לדאוג להוצאות על עורכי דין.

גישה זו חשובה מאוד גם לאוקראינה. החלטה שגויה אחת בלבד עלולה להוביל להשלכות עבור אלפי חיילים. שופטים ותובעים חייבים להיות מוסמכים כדי להבין את מאפייני המצב הקרבי.

הצורך בארגון מערכת משפט צבאית באוקראינה הופך להיות דחוף יותר ויותר. יצירתה אינה סובלת דיחוי, ויש לעשות זאת כבר עכשיו כדי שלא יתעוררו בעיות בעתיד. גישה זו תתרום לחיזוק האמון של הצבא במדינה וליעילות פעולתה.

קראו ב – НАновости חדשות ישראל