מחבר הספר “חמאס – שבח לגיבורים” קיבל את התואר “גיבור העבודה של הפדרציה הרוסית”: מה עומד מאחורי החלטתו של פוטין, נשיא רוסיה?

פרוחאנוב וחמאס: פוטין העניק אות כבוד למחבר הספר “חמאס — שבח לגיבורים”

ב־3 ביוני 2025 פורסם כי נשיא רוסיה ולדימיר פוטין העניק את אות גיבור העבודה של הפדרציה הרוסית לסופר אלכסנדר פרוחאנוב. על פי הצו — “על הישגים מיוחדים בפיתוח התרבות והספרות הרוסית”. אך מיהו האדם הזה באמת, ומה מסתתר מאחורי ההוקרה?

פרוחאנוב: אנטישמי, תומך חמאס ומטיף תעמולה

פרוחאנוב אינו רק פובליציסט. הוא העורך הוותיק של העיתון הקיצוני “זאווטרָה” (Zavtra), הידוע בפרסומיו האנטישמיים וברטוריקה קונספירטיבית. כמו כן, הוא מחבר הספר “חמאס — שבח לגיבורים” (2008), אשר מהלל את ארגון הטרור הפלסטיני.

הנה רק כמה דוגמאות מרכזיות לפעילותו:

• ב־2012 אמר בשידור בתחנת הרדיו “אֶכוֹ מוסקבה”: “אני מייצג את תא חמאס במוסקבה”;
• ב־2017 הגדיר את עצמו כ”אח של חמאס”;
• ב־2021 פרסם מאמר בשם “חמאס, נצח!”, בו הילל את מנהיגי הארגון — חאלד משעל ואסמאעיל הנייה;
• השתמש בביטוי “כוכב צהוב בעל שישה קצוות”, תוך בלבול עם מגן דוד — סמל מדינת ישראל, ועורר זעם רב בקרב הקהילה היהודית;
• ב־2015 קרא לקנוניזציה של סטאלין;
• ב־2017 קרא לתקיפות טילים רוסיים על עמדות אוקראיניות בדונבאס;
• מאז 2023 מצוי תחת סנקציות של ממשלת אוקראינה.

על מה מדבר הספר “חמאס — שבח לגיבורים”

תוכן הספר “חמאס — שבח לגיבורים”

“חמאס — שבח לגיבורים” הוא ספר אידיאולוגי שכתב הפובליציסט הרוסי אלכסנדר פרוחאנוב, שפורסם במוסקבה בשנת 2008. מדובר ביצירה תעמולתית המהללת את ארגון הטרור חמאס. פרוחאנוב מציג את “המאבק לשחרור פלסטין” כ”גבורת התנגדות” צודקת.

תוכן הספר כולל:

• ראיון שערך פרוחאנוב עם מנהיג חמאס חאלד משעל;
• ניתוחים אידיאולוגיים על תפקידו של חמאס בסכסוך במזרח התיכון;
• שירה פלסטינית המהללת אלימות ו”שהאדה”;
• איורים וגרפיקה — כולל כרזות שצוירו במיוחד עבור הספר;
• השוואות תעמולתיות בין “ההתנגדות הפלסטינית” לבין “העם הרוסי”.

פרוחאנוב מכנה שוב ושוב את חמאס “תנועה אצילית” וטוען כי “כל רוסי צריך להיות קצת פלסטיני“. הוא מקביל את פעולות חמאס ל”גבורת חיילי הצבא האדום במלחמת העולם השנייה”.

הספר פורסם במהדורה מוגבלת והופץ במוסקבה בקרב חוגים פרו-רוסיים, אנטי-מערביים ודתיים-לאומניים. הטקס התקיים בנוכחות דיפלומטים ערבים, תומכי חמאס ואקטיביסטים אנטי-ישראליים.

“בין האורחים בלטו חברי ‘איגוד נושאי הדגלים האורתודוקסים’, שקיבלו את פני לוחמי החזית הלאומית הפלסטינית בדגלים אימפריאליים, רוסיים ונוצריים. בסיום הערב הוכרזה דקת דומייה, ודגלי האיגוד הונפו לאות אבל על הנופלים הפלסטינים.”

אלכסנדר פרוחאנוב, עורך ראשי של העיתון “זאווטרה” (ציטוט):

“כאשר שוחחתי עם חאלד משעל ועם ידידיי הפלסטינים, התרשמתי שהעיקרון המרכזי במאבק חמאס הוא עקרון הצדק. עבורם, צדק הוא לא רק יחס בין עמים — אלא עיקרון קוסמי, אלוהי. הפרת עקרון זה מאיימת למוטט את כל הסדר העולמי. חמאס נלחם להשבת הצדק — וזה נוגע גם להיסטוריה הרוסית שלנו.”

ציטוט נוסף מתוך הספר:

“כולנו, שעבדנו על הספר הזה, נכווינו באש מאבק חמאס. כשאני שומע על לוחמי חמאס שקושרים על גופם חומרי נפץ כדי להשמיד טנקים — אני נזכר בלוחמי פאנפילוב. כשאני שומע על המצור בעזה, על הרעב — אני רואה לנגד עיניי את לנינגרד הנצורה.

הספר הזה אינו משגר רקטות — אבל הוא נשק. זו התרומה הצנועה שלנו למאבק. אני בטוח שבעוד כמה שנים נקיים את ההשקה הבאה של הספר בבירת פלסטין — ירושלים. העם הפלסטיני האציל והקורבני חייב להיות מאוחד וחופשי. תחי חמאס!”

הספר עורר דאגה חמורה בקרב הקהילה היהודית — הן ברוסיה והן מחוצה לה — בשל קידום גלוי של טרור ורטוריקה אנטישמית.

מה נכתב במאמר “חמאס, נצח!”

מאמר מיום 15 במאי 2021 כולל פנייה רגשית של פרוחאנוב למנהיגי חמאס:

“חמאס האציל! חאלד משעל ואיסמעיל הנייה היקרים! שוב אתם תחת אש, שוב נרמסים על ידי טנקי המרכבה. על בתיכם, גניכם ומסגדיכם מסתערים מטוסים עם כוכב צהוב בן שישה קצוות. הרחובות של עזה מלאים בדם. המנתחים שלכם לא מצליחים להוציא רסיסים מגופם של תינוקות. מי ייתן ויקוללו הרוצחים בעלי ששת הקצוות. מי ייתן וטנקיהם יישרפו מפצצותיכם. מי ייתן ומטוסיהם ייפלו לים התיכון ויֵאכלו על ידי דגים.

בורכו לוחמיכם, צעיריכם עם הרובים, זקניכם המתפללים במסגדים. בורכו טיליכם, בורכה כיפת הסלע. בספר בראשית — נכתבים שמותיהם של אלו שמסרו נפשם למען האמת. ובדפי החושך — שמותיהם של מי שמכרו את נפשם לשטן.

ברגעים הקשים האלו, אני מתחרט רק על דבר אחד — שאני לא איתכם. אבל בעזה יש עץ שנטעתי. בעץ הזה — נשמתי, אהבתי ואמונתי בניצחון. הלוואי שענפיו יגנו על עירכם מהפצצות. הלוואי שיחתכו בשמיים את המל”טים והמטוסים.

אני חולם לחבק אתכם. אני חולם לראות את עץ הזית שלי, לקחת שתיל ממנו ולנטוע אותו בלב ירושלים, ליד כיפת הסלע.”

הצהרות כאלה מהדהדות רטוריקה אנטישמית קלאסית ועיוות היסטורי בוטה.

תמיכה ב”עולם הרוסי” ובכיבוש אוקראינה

פרוחאנוב תמך בפומבי בלוחמים של “דונצק” ו”לוהנסק”, קידם את רעיון “העולם הרוסי” וקרא למוביליזציה טוטלית של העם הרוסי. בינואר 2025, בראיון ל”קומסומולסקאיה פראוודה”, הוא אמר:

“הניצחון כבר הושג – כעת צריך רק להתקדם אליו לאט אך בביטחון. חשוב לחזק את הרוח ולגייס את האומה.”

במהלך המלחמה של רוסיה נגד אוקראינה, פרוחאנוב הביע תמיכה ישירה בטרוריסטים של “דונצק” ו”לוהנסק”, קרא להרחבת התוקפנות ולעצם תקיפות נגד עמדות אוקראיניות בדונבאס.

ב־2015 הציע לקנוניזציה של סטאלין, וב־2017 תמך בשימוש בטילים רוסיים נגד אוקראינה. ב־2023 הקים את התנועה “החלום הרוסי”, שמומנה על ידי הארגון הפרו־קרמליני “אינטגרציה” (לפי Kremlin Leaks).

בינואר 2025 חזר על המסר של “ניצחון קרוב” וקרא ל”גיוס רוחני”. אוקראינה הכלילה אותו ברשימת הסנקציות כפעיל ב”מועדון איזבורסק” — מרכז אידיאולוגי של מלחמה נגד ריבונות אוקראינה.

שני מיתוסים תעמולתיים של פרוחאנוב על המלחמה באוקראינה

מאז תחילת הפלישה הרוסית בפברואר 2022, פרוחאנוב ממשיך לפרסם מאמרים בעיתון “זאווטרה” ובמועדון איזבורסק, תוך הפצת אידיאולוגיית “המלחמה הבלתי נמנעת”. ניתוח דבריו מראה על שני נרטיבים סותרים, שנועדו להצדיק את התוקפנות הפוטיניסטית.

1. המיתוס האימפריאלי: “הגבולות הקדושים” ועם אחד

במסגרת נרטיב זה, המלחמה באוקראינה מוצגת כ”צודקת” ונחוצה לצורך שיקום גבולות האימפריה הרוסית שהושמדו ב־1991. פרוחאנוב חוזר על קלישאות הקרמלין בנוגע ל”ג’נוסייד של דוברי הרוסית בדונבאס” ו”ייחודו של עם אחד שמחולק בגבולות מלאכותיים”.

עם זאת, בפרסומים אחרים הוא פתאום מודה בקיומה של זהות אוקראינית נפרדת ומכנה את האימפריה “סימפוניה של עמים”. הסתירות האלו מעמיקות את הכשלים הלוגיים — מדוע “סימפוניה” מתחילה עם טנקים וטילים?

הערה מ-NAnews

לקוראי NAnews — חדשות ישראל ברור: זו אינה עמדה אינטלקטואלית, אלא צורה פיוטית של אימפריאליזם רוסי, בו אלימות מוצגת כ”גורל היסטורי”. מדובר במניפולציה אידיאולוגית מסוכנת המוחקת את הטרגדיה האמיתית.

2. “המאבק הקוסמי”: רוסיה נגד המערב

המיתוס השני מציג את המלחמה כמאבק אנטי־אימפריאליסטי נגד המערב. לפי פרוחאנוב, רוסיה מצילה את העולם מפני “איפוס כללי” של תרבויות, דתות וערכים מסורתיים. המערב, לדבריו, שואף לדומיננטיות דרך ליברליזם וגלובליזציה. רוסיה כביכול ממלאת “שליחות” להגנת הרוחניות.

הוא מתאר את המלחמה באוקראינה כ“הקרב האחרון בין טוב לרע”. במקביל, הוא תומך בניקוי פנימי ברוסיה נגד גורמים פרו־מערביים וליברליים, ורואה בכך תנאי לניצחון.

סיכום

שתי התפיסות – האימפריאליסטית והאנטי־אימפריאליסטית – מתקיימות אצל פרוחאנוב במקביל. הוא קורא לשחזור האימפריה, אך גם מדבר על אחדות עמים. אך המהות זהה: הצדקת אלימות, הרס ודם. זוהי בדיוק תפקידו כאידיאולוג ומשורר של מלחמת פוטין: לא להסביר, אלא ליצור מיתולוגיות של הרס.

למה זה מסר מדאיג לישראל

לקהילה היהודית, במיוחד ברוסיה, מדובר באיתות מסוכן. כיום ברוסיה לא רק שמעלימים עין מטרור – אלא מעודדים אותו ומתגמלים עליו.

הענקת עיטור כה בכיר לאדם כזה משמעה:

• הכרה ממלכתית בתעמולה אנטישמית ואנטי־אוקראינית;
• התחזקות הקשרים של רוסיה עם ארגוני טרור דוגמת חמאס;
• התעלמות מגינויים בינלאומיים נגד התוקפנות כלפי אוקראינה וישראל;
• איום ישיר על ערכים יהודיים ודמוקרטיים.

NAnews — חדשות ישראל: עמדת המערכת

מערכת NAnews — חדשות ישראל מדגישה:

הענקת עיטור ממלכתי הגבוה ביותר של רוסיה לאדם אשר במשך שנים מהלל טרוריסטים ומפיץ שנאה כלפי אוקראינה וישראל — היא סימן להתדרדרות מוסרית עמוקה של רוסיה.

המהלך הזה אינו משקף תרומה תרבותית, אלא את המסלול שבו צועד משטר פוטין — ברית עם הטרור, עיוות ההיסטוריה ואנטישמיות ממלכתית.